הגיוס החשוב של אחינו החרדים לשירות בצבא ההגנה לישראל הוא נושא מורכב. במשך עשרות שנים פטרה המדינה מגיוס את המגזר החרדי בכללותו. גם צה"ל לא התאמץ ולא נערך לגייס חרדים. חרדת ה"הדתה" של הצבא הייתה חלק בלתי נפרד מהשיח, והיחס לחיילים ולקצינים דתיים היה בהתאם. חיילים המקיימים אורח חיים דתי הוכרזו כ"לא דתיים מספיק לצורך גידול זקן" לאחר שכשלו בשאלה הקשורה לפרשת השבוע או לתפילה. גם קצינים מהציונות הדתית נתקלו בתקרת זכוכית שחסמה את קידומם. בצה"ל השתרשה התפיסה שדי לנו ב"צבא קטן וחכם". הצבא ויתר על אוגדות קיימות ופטר ממילואים חיילים מאומנים וכשירים. גיוס חרדים לא עמד בראש מעייניו.
הציבור הכללי נחלק בין אלה שאורח החיים החרדי הוא לצנינים בעיניהם לבין אלה שמבחינתם די היה שיותר גברים חרדים ישתלבו בשוק העבודה. בעקבות עתירות של עותרים ציבוריים מטעם עצמם, חייב בג"ץ את הכנסת להסדיר את דחיית השירות בחקיקה ראשית, וביטל את "חוק טל" שהכנסת הצליחה להעביר כפשרה פוליטית שאפשרה את דחיית השירות של אברכים אך נתנה תמריצים לגיוסם ולהצטרפותם לשוק העבודה. בפועל, פסיקות בג"ץ לא תרמו לשינוי המציאות.
מלחמת התקומה שנכפתה עלינו לימדה אותנו שאי אפשר להסתפק בכוח האדם הקיים וכי גיוס חרדים לצה"ל ושילובם הנכון הוא משימה חשובה ביותר. אין די בגיוס החרדים שקדם למלחמה, דוגמת גדוד נצ"ח (נוער צבאי חרדי) יהודה בחטיבת כפיר של חיל הרגלים ושח"ר (שילוב חרדים) – מיזם לשילוב חרדים בשירות חובה במקצועות עורפיים. האלוף אליעזר שקדי, בהיותו מפקד חיל אוויר, הקים את מסלול "שחר כחול", במסגרתו שרתו בחיל האוויר אלפי חרדים שהגיעו גם מהישיבות המובחרות.
דו"ח צוות שקדי
בדצמבר 2023 מינה שר הביטחון יואב גלנט את האלוף במיל' שקדי לעמוד בראש צוות לשילוב תכליתי של חרדים בצה"ל. חברי הצוות נפגשו עם בכירי צה"ל ומערכת הביטחון ומצאו שיש נכונות ופתיחות להסיר חסמים בגיוס חרדים. בד בבד, הם קיימו פגישות עם רבנים חרדים ומנהיגי קהילות, והבינו שמדובר ב"שעת רצון", שהמלחמה הביאה שינוי עמוק בגישה ושיש פוטנציאל גדול לגיוס מוגבר.
במאי 4202 הגיש הצוות את הדו"ח המפרט את עבודתה ואת מסקנותיה המעשיות. הצוות בחן את הקשיים לגייס חרדים, ובהם החשש העמוק מפגיעה באורח החיים החרדי; התחושה ש"לא רוצים אותנו, לא צריכים אותנו, לא מעריכים אותנו" שהתבטאה בין השאר בשיבוצים לא מתאימים ובתפיסה שחרדים אינם יכולים להיות משובצים במסלולים ובתפקידים אטרקטיביים ומשמעותיים בצה"ל למרות יכולותיהם; היעדר כתובת ברורה וזמינה שהיא בעלת סמכות לתת תשובות ופתרונות לפונה החרדי; אי קיום הבטחות והתחייבויות שניתנו לתנאי שירות שיאפשרו שמירה על אורח חיים דתי; חוסר מידע וחוסר נגישות לפרט לגבי תפקידים ומסלולים המותאמים למשרת החרדי; תהליכי קליטה ומיון לא מותאמים; צורך בפקודה צה"לית ייעודית שניתנת לאכיפה ומגדירה מהי סביבה תומכת אורחות חיים לחייל החרדי הצעיר, הנשוי וזה שמשרת מעבר לגיל הפטור, ואיך לנהוג בו כדי שישמר את אורח חייו.
ההמלצות התוו את הדרך הנכונה לגיוס חרדים – תחילה להתמקד במתגייסים אחרי גיל הפטור, ואכן תוך כדי עבודת הצוות כבר אפשר היה לראות מאות מתגייסים ולובשי מדים חרדים, רובם אבות למשפחות שהתגייסו לטירונות ומיד אחר כך שולבו לחודש מילואים בהתאם לצרכים המבצעיים. המטרה הייתה שהאדם ברחוב החרדי יראה אנשים כמותו במדים ותחושת הניכור לצה"ל תתפוגג. כשהציבור יראה שהצבא מקיים "תו תקן" מחייב לסביבת שירות מותאמת, יהפוך החייל החרדי ל"מליץ יושר" לצה"ל. חיבור נכון בין מתנדבים ב"ארגון ידידים" ו"איחוד הצלה", על אלפי מתנדביהם, לבין סד"כ המילואים עשוי לסייע לגייס חרדים לתפקידים צבאיים משמעותיים.
שאר ההמלצות עסקו בפיתוח כלי מיון והערכה המותאמים למתגייס החרדי, בהתחשב ברקע החינוכי והחברתי שלו, שיאפשרו איתור מועמדים לתפקידים מגוונים ולשירות משמעותי המתאים לכישוריהם ולרצונם; הקמת אתר מידע ייעודי למתגייס החרדי וקליטת מוקדנים חרדים שיתנו מענה מוסמך לשאלות המועמדים לגיוס; הקמת בסיס טירונים ייעודי למתגייס החרדי בליווי צמוד של פרויקטור חרדי, שיאפשר לו להסתגל לצה"ל ולהיחשף למגוון אפשרויות שיבוץ בסביבה מתאימה שבסיומו טקס השבעה בהשתתפות המשפחות ליצירת דינמיקה חיובית בחברה החרדית; הקמת מכינות קצרות למתגייס החרדי שיאפשרו לו להכיר את צה"ל ותרבותו, יקטינו את החששות ויסייעו ליכולת השרידות בשירות; הקמת ישיבות הסדר חרדיות השמות דגש על לוחמה; הכנת בסיס אחד לפחות בכל זרוע לשהייה משולבת של חרדים ולא חרדים; פתיחת מסלולים ותפקידים משמעותיים למשרת החרדי; הרחבת ההגנה היישובית על ידי חרדים מעל גיל הפטור והקמת פלוגות קרביות בסדיר באזורי היישובים החרדים; "תו תקן" – פקודת מטכ"ל המגדירה בצורה ברורה מהם הכללים לשמירה על "אורחות החיים" בסביבת השירות; מינוי של דמות חרדית בכירה בעלת שיעור קומה כיועץ לרמטכ"ל ולפורום מטכ"ל בנושא חרדים בצה"ל (יוהל"ח), שישמש כתובת פנימית וחיצונית בעלת סמכות לשילוב חרדים. המינוי יהיה לתקופה קצובה של חמש שנים, ונחיצותו תיבחן מחדש בתום התקופה.
בדו"ח נאמר שאת ההמלצות יש לתרגם לתוכנית עבודה מטכ"לית המתייחסת לכלל הזרועות והיחידות הרלוונטיות, ובהן אגפי משרד הביטחון, כולל לוח זמנים לביצוע. התוכנית תובל בידי סגן הרמטכ"ל שיש לו סמכויות רחבות וממשקים בצה"ל ובמערכת הביטחון, ותהיה חלק מהתוכנית הרב־שנתית של צה"ל.
האלוף שקדי אמר כי "אי אפשר להפריז בחשיבות הנושא למדינת ישראל ולעם היהודי. קירוב לבבות דורש עוצמה פנימית גדולה, אבל מלחמת אחים היא קטסטרופה. קירוב לבבות מחייב לראות את האחר, להקשיב לו, להכיל, לא להיות שיפוטי, למצוא דרכים לחיות ביחד ולפעול יחד למרות המחלוקות".
שר הביטחון גלנט מצידו הבטיח: "יחד עם הצוות המסור ובשיתוף פעולה עם הרמטכ"ל ומנכ"ל משרד הביטחון הבאנו בשורה לעם ישראל כולו ובפרט לבני המגזר החרדי – האפשרות להתגייס לכל יחידה בצה"ל ולשמור על אורח חייהם. מערכת הביטחון וצה"ל בפרט ילמדו לעומק את הדו"ח והמלצותיו, ויגבשו תוך זמן קצר תוכנית עבודה מקיפה למימוש המסקנות".
כוח במקום "שעת רצון"
בפועל, לא הכין גלנט תוכנית עבודה סדורה. הוא בחר להתעלם מהרוב הגדול של ההמלצות, לבטל את "שעת הרצון" שהמלחמה זימנה לכולנו, ובמקום זאת ללכת בדרך כוחנית שתציג את החרדים כמשתמטים שמצוקת אחיהם הנושאים בנטל זרה להם. בקושי יבשה הדיו על ההמלצות וכבר ביולי 2024 פורסם בתקשורת כי השר החליט לשלוח צווי גיוס לאלף חרדים וזמן קצר לאחר מכן נשלחו צווי גיוס לאלפיים נוספים. רק כ־200 חרדים נענו לצווי הזימון. פורסם כי בתגובה הוציא צה"ל כ־720 פקודות מעצר לחרדים שלא התייצבו. עוד הועלו הצעות להקשחת הסנקציות כלפי מי שאינם מתגייסים, כגון פגיעה בזכאותם להוציא רשיונות נהיגה ורשיונות לשאת נשק או שלילת זכאות בקבלת הטבות שמציעה המדינה.
היועמ"שית גלי בהרב־מיארה, הנוהגת בכוחניות מול כל ניסיון פשרה ותובעת בתוקף לשלוח צווי גיוס לכלל המועמדים לגיוס, מובילה גם מהלך שימנע סבסוד במעונות יום ובגנים לילדי חרדים חייבי גיוס. צעד כזה יאלץ אמהות חרדיות לוותר על מקום עבודתן כדי לשמור על ילדיהן הפעוטים. הסובסידיה, שנועדה לעודד עבודת נשים והצליחה בכך במגזר החרדי, תישלל, והמשפחה תיענש בחיי עוני.
השבוע הודיע המטכ"ל כי חטיבה חרדית ראשונה יוצאת לדרך. למחרת הודיע גלנט שאישר שליחת 7,000 צווי גיוס לצעירים מהמגזר החרדי, על אף שפורסם כי בפועל צה"ל טרם סיים להיערך לקליטה של פלוגה אחת של צעירים חרדים, שהצבא אינו ערוך לקלוט יותר מ־3,000 חרדים, וגם אינו יכול להתחייב כי השירות ביחידות ייעשה בהפרדה וללא נשים, שכן טרם התקבלה עמדת היועמ"שית או הפצ"רית שתתמוך בכך.
הלב יוצא אל חיילי הסדיר והמילואים הגיבורים ובני משפחותיהם, הנושאים בנטל האדיר של המשך קיומנו כעם חופשי בארצנו. זו תוצאה של תפיסת עולם היסטורית שגויה שדי בטכנולוגיה וב"צבא קטן וחכם", של צבא שחשש מהדתה יותר משהיה מעוניין בגיוס חרדים ושל שיח משסה ומרחיק.
נייחל שהחלפתו של יואב גלנט בשר הביטחון הנכנס ישראל כ"ץ תוביל לאימוץ מסקנות צוות שקדי ונזכה להגיע בסבלנות ובאורך רוח לגיוס נרחב של אחינו החרדים ברוח טובה וחמה של אחדות ואהבת ישראל.
