הצעה להקמת כוח מילואים קרבי-חרדי כפתרון לסוגיה ההיסטורית

שנת המלחמה, שהחלה ב-7 באוקטובר 2023, הציפה באבחה את אחת הסוגיות הסבוכות והכואבות בחברה הישראלית: שאלת גיוס בני המגזר החרדי. מצידה האחד של הסוגיה ניצבים בני המגזר שמקדשים את ערך לימוד התורה. לימוד התורה מגן לתפיסתם על עם ישראל, זאת בעוד ששירות בצבא, במתכונתו הנוכחית, מהווה איום רוחני על השקפת עולמם ואורחות חייהם. מצידה השני של הסוגיה ניצבים כנראה כמעט כל שאר האוכלוסייה היהודית. חילונים, מסורתיים ודתיים לאומיים רבים חשים שהסטטוס קוו הנוהג בסוגיה הזו סובל מחוסר הוגנות משווע – תחושה שהתחדדה באופן דרמטי בשנת המלחמה הקשה שעברה עלינו, אל מול המספרים הגדולים של הפצועים וההרוגים מקרב המשרתים בצבא והעומס חסר התקדים שמוטל על אנשי המילואים.

כלוחם לשעבר בחטיבת גולני וחטיבת כרמלי (במילואים), קל לי להתחבר לעמדה האחרונה, אך יש בי חשש שהוויכוח שהוצת מחדש מונע בחלקו ממניעים ציניים, ובסופו של יום רק ממשיך לקרוע אותנו מבפנים. אני הראשון שאשמח לראות את אחיי החרדים מתגייסים, אך אינני סבור שאנו יכולים לפטור את חששותיהם כלאחר יד. באופן בו הצבא בנוי כיום, השירות הצבאי ברובו אינו מותאם לאמונות ואורח חייו של האדם החרדי (שאגב, לא תמיד רואה עצמו ציוני) וההשוואה עם מיעוטים לא ציוניים אחרים כמו המגזר הערבי במקומה עומדת. לתפיסתי, אם אנו חפצים לחיות בדמוקרטיה אמיתית, מהותית ולא רק פורמאלית, עלינו להיזהר מפעולות אלימות של רוב כנגד מיעוט.

במסמך הנוכחי, אינני מתיימר לרצות את כל הצדדים בוויכוח ההיסטורי הכאוב הזה. כל שאני מבקש זה להציע תוכנית פרקטית ופרגמטית שתיתן מענה ראוי, הן לחששות בני המגזר החרדי והן לתחושת חוסר השוויון של האוכלוסייה הכללית. בתוכנית המוצעת, ששלביה יפורטו להלן, יוקם כוח מילואים קרבי-חרדי. בכך התוכנית תפחית את פערי השוויון, ולא פחות חשוב מכך, תתרום באופן משמעותי לצרכי הביטחון האמיתיים, ארוכי הטווח, של מדינת ישראל – מדינה שמלחמותיה, כפי שלמדנו על בשרנו בשנה האחרונה, ובכלל, מאז הקמתה, מוכרעות על ידי מערך המילואים.

פרטי התוכנית

1. הכשרה קרבית ראשונית (גיל 20)

בשלב הראשון, צעירים חרדים בני 20, שלמדו לפחות שנתיים בישיבה חרדית מוכרת (וגיבשו זהות חרדית 'חסינה' יחסית), יתגייסו לשירות של שישה חודשים, שיכלול טירונות ואימון מתקדם במסגרת קרבית-חרדית אורגנית. מטרת השלב הזה היא להעניק לבחורי הישיבה הכשרה צבאית בסיסית ולבנות אצלם 'זהות לוחם'. לוחמים מתאימים שיחפצו בכך יוכלו להמשיך לקורס מפקדי כיתות ולחזור בהמשך לפקד על לוחמים בהכשרה ו/או במילואים.

• • התאמות לאורח החיים החרדי: אופי ההכשרה הבסיסית יותאם ככל הניתן לערכים מרכזיים של בני המגזר החרדי עם זמני לימוד ותפילה מוגדרים, כשרות מהדרין והפרדה מגדרית. מפקדי הכיתות והקצינים בהכשרה (שאינם חרדים) יקבלו הדרכה על השפה, התרבות והערכים החרדיים, ועם התבססות התוכנית, יהיו גם חרדים בעצמם.
  • גמישות אפשרית: ניתן לחלק את תקופת ההכשרה הדרושה בשלב הראשון לשני חלקים (עם הפסקה של עד חודשיים ביניהם), כדי לאפשר ללוחמים לשמור על קשר עם הישיבה ולהישאר מחוברים לאורח חייהם התורני.
  • בתום השלב הראשון, לוחמים חרדים שיחפצו בכך יחזרו לישיבה ואחרים יוכלו לפנות ללימודים או לשוק התעסוקה (ובכך לתרום גם לחוסנה הכלכלי של המדינה).

2. שירות מילואים שנתי (גיל 21 עד 40)

בשלב השני, לוחמים חרדים (שסיימו את שלב ההכשרה הראשון) ייקראו לשירות מילואים בן חודש מדי שנה, מגיל 21 עד גיל 40. שירות זה יכלול שבוע אימון (לריענון ושמירה על כשירות מבצעית, התמקצעות ותרגול נהלים) ושלושה שבועות תעסוקה מבצעית. תעסוקה זו תהיה משמעותית. היא תכלול למשל, 'תפיסת קו', הגנה על יישובים ומשימות מבצעיות מורכבות אחרות – כמובן, בהתאם לרמת ההכשרה והיכולות של הכוח.

• • מחויבות לשירות: מכיוון שכוח המילואים החרדי יאופיין בהומוגניות ערכית-תרבותית יחסית, ובתקווה שהתוכנית המוצעת תזכה לתמיכת רבנים משפיעים במגזר החרדי, סביר כי המוטיבציה והמחויבות לשירות, הרעות בין הלוחמים והמורל בחטיבות המילואים החרדיות יהיו גבוהים כך שיהיו בהן אחוזי התייצבות גבוהים.
  • קצונה חרדית: לוחמים חרדים מתאימים ששירתו לפחות חודשיים במערך המילואים הקרבי, החפצים בכך, יוכלו לצאת לקורס קצינים. השאיפה היא ליצור שדרה פיקודית חרדית שתגביר את האמון במסגרת השירות הקרבי-חרדי.

3. כוח עתודה אסטרטגי בעתות חירום ומלחמה

בזמני חירום, כמו המלחמה הנוכחית, כוח המילואים הקרבי-חרדי יוכל להשתלב באופן מיידי במערך הלוחם של צה"ל, בדומה לאוגדות מילואים מתמרנות אחרות. כוח זה יהווה מכפיל כוח חשוב ויתרום למוכנות הצבא למלחמות עתידיות, בייחוד לאור המוטיבציה, הרעות והמשמעת שיאפיינו בתקווה את כוח המילואים החרדי (כפי שתיארתי לעיל), ולאור הנגישות לקבוצות לוחמים גדולות שתבחרנה להישאר ללמוד בישיבות (ותוכלנה 'לקפוץ' למילואים באופן מיידי).

צמצום פערים ותרומה ביטחונית משמעותית

בסך הכל, אם התוכנית תפעל כראוי, כל לוחם חרדי ישרת במשך חייו לפחות 26 חודשים על פי החלוקה להלן:

• 6 חודשים בשלב ההכשרה הראשוני (לא כולל קורסי פיקוד אופציונאליים)
• 20 חודשי מילואים מגיל 21 ועד גיל 40 (לא כולל קורסי קצינים אופציונאליים).
• חודשי מילואים נוספים בזמני חירום ומלחמה (לדוגמה, במסגרת "צו 8").

כמות זו של חודשי מילואים תהווה תרומה אדירה לביטחון המדינה ותפחית באופן משמעותי את פערי השוויון, במיוחד לאור המצב הנוהג שבו (א) רבים מהמשרתים כלל אינם קרביים, (ב) אחוז קטן מהאוכלוסייה מתנדב לשירות מילואים פעיל ו- (ג) קבוצות שלמות באוכלוסייה פטורות לחלוטין משירות צבאי (למשל, ערבים ונשים דתיות).

לסיכום התוכנית המוצעת, אזכיר שוב שאין לי כל יומרה לתת מענה מוחלט לוויכוח ההיסטורי. יחד עם זאת, אני סבור שהקמת כוח מילואים קרבי-חרדי תספק פתרון מקומי יעיל ופרקטי שיוכל אולי לאזן בין ערכים דמוקרטים חשובים כמו שוויון והגנה על מיעוטים, לרפא במעט את השברים שלנו, ובעיקר לתרום באמת לביטחון מדינתנו האהובה.