98 אלף שקלים יצטרכו לשלם מדי שנה סטודנטים בבית הספר הפרטי הראשון ללימודי רפואה באוניברסיטת רייכמן. שבוע לאחר קבלת האישור המיוחל מהמועצה להשכלה גבוהה, שכר הלימוד הגבוה עלול להוות מכשול עבור רבים במיוחד בתקופת מלחמה.
בשנים האחרונות, פעלה המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) והוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) בשיתוף עם משרד הבריאות והמוסדות האקדמיים למציאת פתרונות למצוקת המחסור ברופאים במדינת ישראל. בין היתר נסגרו תוכניות הלימוד הארבע-שנתיות לסטודנטים מחו"ל, מהלך שלא הותיר ברירה והוביל לתוספת של כ-140 סטודנטים ישראלים לרפואה בארץ בשנת תשפ"ד. בנוסף, נפתחה בשנה האחרונה תוכנית שש-שנתית חדשה של אוניברסיטת בר אילן בצפת עם כ-80 סטודנטים חדשים לרפואה. בעקבות מהלכים אלו, בשנת הלימודים תשפ"ד עלה מספר הסטודנטים ב-230 מ-910 ל-1,140 (גידול של 25%). זו העלייה הגבוהה ביותר בהיסטוריה מאז שהחלו לימודי רפואה בארץ.
הפתרונות הקודמים לא הספיקו
נוכח המחסור החמור ברופאים שקיים בישראל, שצפוי להחמיר בעשור הקרוב, בשנים האחרונות ננקטו צעדים בניסיון לפתור את הבעיה, בהם פתיחת בתי ספר לרפואה בצפת ובאריאל והגדלת הפקולטות הקיימות; אבל גם היום ישראל נמצאת במקום גרוע מבחינת מספר בוגרי לימודי רפואה – שבעה בוגרים ל-100 אלף תושבים, לעומת 14 בממוצע ב-OECD. מדובר במצב חירום המשתקף גם בדו"ח ה-OECD, שלפיו ישראל חייבת לנקוט צעדים דחופים להגדלה מיידית של היצע הרופאים שהיא מכשירה.
העניין הוא שאם כבר מתייחסים לנתונים בהשוואה למדינות ה־OECD, אז גם לפני המלחמה היינו אחת המדינות עם ההשקעה האזרחית הנמוכה ביותר ב־OECD מבחינת הממשלה. דו"ח העוני לשנת 2024 שיתפרסם בחודש הבא לא יהיה מעודד יותר, וישקף מצב בו נראה בבירור שדרושה הורדת עלויות הלימודים.
אלא שאותו דו"ח של ה־OECD מראה גם שישראל מכשירה הרבה פחות רופאים על כל מיטת בית חולים, יחסית לרוב מדינות ה־OECD. המשמעות היא שגם עם מספר המיטות הקיים היום, יש עדיין פוטנציאל להגדלת ההכשרות. במקביל, לפי הדו"ח, אפשר גם להרחיב את ההכשרות לשעות אחר הצהריים, וכן להרחיב את מספר שבועות הלימוד בכל בית חולים ולהגדיל את קבוצות הלימוד בכל מחלקה.
זאת אומרת שעוד לפני פתיחת בית הספר לרפואה ברייכמן, עדיין לא עשינו את המקסימום בניצול המשאבים הקיימים. כאילו רק חיכו להזדמנות העסקית לעשות את המהלך הזה, שישקף לסטודנטים שמגיעים ממעמד סוציואקונומי נמוך את הפערים ביניהם לבין העשירים.
לימודי רפואה לעשירים בלבד
כבר כיום רוב המועמדים והמועמדות ללימודי רפואה משתייכים למעמד חברתי-כלכלי גבוה: מנתוני משרד הבריאות בדו"ח "אי שוויון בבריאות והתמודדות עמו – 2021", נמצא כי 80% מהסטודנטים שהתקבלו ללימודי רפואה בשנים 2005-2021, השתייכו לעשירונים 8-10. הפרטת לימודי הרפואה רק תהפוך את המצב לגרוע יותר. זה יוביל להרחבה נוספת של הפערים ויתרום להתחזקות מגמות ההפרטה הפוגעות במערכת הבריאות הציבורית. יש חשיבות מכרעת לייצוג של כלל השכבות וקבוצות האוכלוסייה בקרב צוותי הרפואה, כדי להבטיח רפואה ציבורית חזקה ושוויונית.
מצד שני, כיום בני העשירונים הגבוהים שלא מצליחים להתקבל לבתי הספר לרפואה בישראל נוסעים ללמוד באירופה, בעלות שנתית שגם ככה מגיעה בקלות ל-100 אלף שקל. בסיום הלימודים הם מקבלים רישיון אירופאי וחלקם נשארים לעבוד באירופה. גם אם רק 80 איש ילמדו בבית הספר לרפואה של רייכמן, כפי שמתוכנן בשלב הראשון של התוכנית, חלק מהכסף שישלמו יגיע גם למערכת הציבורית, שהרי את הלימודים הקליניים ילמדו בבתי החולים הציבוריים במרכז, וחשוב לא פחות – הם ילמדו ברמה הגבוהה של בתי הספר הישראליים ויש סיכוי גבוה יותר שישארו לעבוד בארץ.
פתרונות נוספים
הצורך ברופאים בישראל הוא אמיתי וברור, אך פתיחת בית ספר פרטי לרפואה אינה הפתרון האידיאלי. הגדלת כמות הרופאים אינה מטרה בפני עצמה, אלא אמצעי לשיפור איכות השירות הרפואי. פתיחת בית ספר פרטי, הממוקד ברווח כלכלי, עלולה לפגוע באיכות ההוראה ובנגישות ללימודי רפואה.
במקום לפתוח בתי ספר פרטיים, יש להשקיע בשיפור התנאים בבתי הספר הקיימים, להגדיל את מספר המקומות לסטודנטים, לשפר את שכר הרופאים, ולעודד רופאים צעירים להישאר בארץ. כמו כן, יש לחקור ולפתח מודלים חלופיים להכשרת רופאים, כגון לימודי רפואה משולבים עם עבודה בשירות הציבורי.
אישור פתיחת הלימודים בבית הספר החדש לרפואה הוא חלק מהמאמץ הלאומי להעלות את מספר הסטודנטים לרפואה לכ-2,000 בשנת 2030, לעומת כ-1,100 כיום. האישור לאוניברסיטת רייכמן ניתן לתוכנית ארבע-שנתית ללימודי רפואה M.D, כלומר לבוגרי תואר מדעי ממוסדות אחרים שעומדים בתנאי הסף. 80 סטודנטים יחלו את לימודיהם בחודש פברואר הקרוב בסמסטר ב' ועוד 80 סטודנטים יחלו את לימודיהם בתחילת השנה האקדמית הבאה.
הכותב הוא אבי צדקה, מנכ"ל חברת דוקטור לינקדאין
