העלייה בגניבות הרכב היא דוגמה בולטת לטרור הכלכלי המופעל כלפי אזרחי ישראל, אבל בהחלט לא היחידה. מי נותן על זה את הדעת?
בתחילת השבוע התכנסה הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, לדיון בנושא "הטרור הכלכלי המופעל כנגד אזרחי מדינת ישראל". על הפרק: גניבה סיטונאית של רכבים ורכוש, ועליית מחירי הביטוח כתוצאה מכך. על פי הנתונים שהציגה המשטרה בדיון, בשנת 2023 נגנבו 19,889 כלי רכב – ממוצע של כ־54 רכבים ביום. מדובר בזינוק של יותר מ־20 אחוזים לעומת השנה הקודמת, 2022. מתחילת השנה הנוכחית נגנבו כ־16 אלף כלי רכב נוספים. אלמלא המלחמה, שהאטה במעט את קצב הגניבות לתקופה מסוימת, לאור הדריכות הגבוהה ותגבור הכוחות במעברים, המספרים היו גבוהים עוד יותר.
העלייה בהיקף גניבות הרכב גורמת לעלייה חריגה במחירי הביטוחים. זהו טרור כלכלי המשפיע על כיסו של כל אזרח ישראלי המחזיק ברכב. הנזק הכספי לחברות הביטוח נאמד במאות מיליוני שקלים בשנה, והן לא שומרות אותו בבטן. ההוצאה הזו מגולגלת אלינו המבוטחים, בייקור הפרמיות בביטוח המקיף והחובה, אבל לא רק. כחלק מניסיונן להפחית סיכונים, חברות הביטוח מקשיחות את הדרישות והתנאים למיגון הרכבים. הדרישות הללו עולות לנו כמובן עוד כסף, ומוסיפות מאות שקלים להוצאות הרכב. אבל מעבר לעלות הכספים שמשקי הבית משלמים, ואם נניח בצד לרגע את ההיבט הביטחוני של התופעה, שהוא לא פחות חמור ומדאיג – הנזק הכולל למשק מוערך בכ־3 מיליארד שקל בשנה. אגב, מחצית מהגניבות מתבצעות לאור יום, ללא פחד וחשש, דבר המעיד על התעוזה של הגנבים.
"מדובר בנזק ענק, הבעיה היא לא רק של מי שנגנב לו הרכב", הבהיר בדיון מנכ"ל איגוד חברות הביטוח, ישראל מימון. הוא ציין כי בשנת 2021, חברות הביטוח שילמו בגין הגניבות 347 מיליון שקל, בשנת 2022 שולמו 709 מיליון שקל, ובשנת 2023 שולם קרוב למיליארד שקל. "זו מכת מדינה, אך לא גזירת גורל", הוסיף.
אכן, בהחלט אפשר לטפל במכת הגניבות הזו. איך אני יודע? כי שבוע קודם לכן ערכו כוחות הביטחון מבצע מיוחד שבמסגרתו הצליחו להחזיר כמאה כלי רכב שנגנבו בתקופה האחרונה והוברחו לשטחי הרשות הפלסטינית. המבצע נעשה בשיתוף פעולה בין כמה גופי אכיפה, בהם משטרת מחוז ש"י, יחידת אתג"ר של להב 433, יחידת החבלה של משמר הגבול, כוחות צה"ל והמנהל האזרחי. אבל זהו רק צעד אחד בהיבט המבצעי של הטיפול בטרור הזה. יש עוד הרבה דברים שאפשר לעשות – החל מתגבור והרחבת פעילות במארבים ובמחסומים, דרך שימוש בטכנולוגיה, וכלה בסנקציות על הרשות הפלסטינית (ששלובה בקשר ישיר לתופעה) ובתיקוני חקיקה.
האמת, מתברר שאין צורך בעבודות חקירה ובילוש מאומצות במיוחד כדי לאתר את הגנבים ואת מי שמפעילים אותם. הם אפילו מתגאים במעשיהם ומפיצים תמונות ברשתות החברתיות. בהקשר זה ראוי לציין את המעקב של הפעילה החברתית איילת לאש, שחושפת עוד ועוד עבריינים כמעט מדי יום.
אם ניקח למשל את תחום תיקוני החקיקה, הנה כמה מההצעות שעלו: חוק להגבלת שימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים, במטרה למנוע סחר בלתי חוקי בחלקי חילוף; קביעה שהחזקת משבשי תדרים (המשמשים לפריצת הרכב) תהיה עבירה פלילית; עונשי מינימום לעבירות גניבת רכבים; וכן אפשרות לקזז את עלויות גניבות הרכב מכספי הרשות הפלסטינית.
לא פחות חשוב הוא היחס של מערכת המשפט לעבירות הללו, והפנמה כי פעמים רבות מדובר בטרור לכל דבר. כל תיקוני החקיקה, ואפילו פעילות אינטנסיבית של המשטרה והצבא, לא יעזרו אם פעם אחר פעם השופטים מקילים בענישה ומשחררים את העבריינים. גם בתחום הזה, לא פעם נדמה כי רוב השופטים והשופטות חיים בפלנטה אחרת.
מדיח לדבר עבירה
ואומנם, הטרור הכלכלי איננו מסתיים בתופעת גניבת המכוניות הסיטונאית. אחרי הנחישות והעוצמה שהתגלתה ביתר שאת במלחמה הנוכחית, חורשי רעתנו הבינו שהם לא יוכלו להביס את עם ישראל. במציאות הנתונה הזו, מעבר להיבט הביטחוני, חלקם מנסים להציק ולפגוע ככל יכולתם. לעיתים זה נעשה תוך השאת רווח כאמור (סחר במכוניות וחלפים גנובים), אך בחלק מהמקרים המטרה היא לגרום נזק בלבד. טרור כלכלי לשמו.
לאחרונה הזדמן לי לשוחח עם טכנאי התקנות של אחד מיבואני מוצרי החשמל הגדולים בארץ. לדבריו, אין שבוע שהוא לא נתקל במוצר חשמלי שניזוק. "אני מגיע לבצע התקנה בבתים של לקוחות שרכשו מוצר, ואתה רואה שממש מישהו נתן מכה בכוח במכונת כביסה או בתנור. אתה רואה זכוכיות שבורות בתנור. זה הרבה מעבר לתקלות הגיוניות. הם מפילים את זה בכוונה ואחר כך מסבירים שזה היה בטעות, שזה לא הם.
אין צורך בעבודות חקירה ובילוש מאומצות כדי לאתר את הגנבים ואת מי שמפעילים אותם. הם מתגאים במעשיהם ומפיצים תמונות ברשתות החברתיות
"לדעתי זה נעשה בכוונה", טוען האיש. "אם אתה שואל אותי, זו הדרך שלהם לנקום. אתה רואה את זה ממש מאז תחילת המלחמה. שמעתי על כמה מובילים שננזפו וגם פוטרו, אבל תכלס אין כל כך אלטרנטיבות. אין יותר מדי אפשרויות להובלה".
האמת? הופתעתי, לא חשבתי שמדובר ממש בתופעה, עד שהשבוע חוויתי אותה בעצמי. המובילים מיהרו להסתלק מיד אחרי שהניחו במרכז הסלון שלנו את המדיח החדש, עדיין באריזתו המלאה. כשסובבתי אותו מעט הבחנתי פתאום בשקע עמוק בגב המדיח, כשכמעט כל הצד המתכתי האחורי שלו כופף כלפי פנים. פגיעה ממלגזה, או אולי נזק מכוון? התייעצתי עם אדם שעוסק בתחום, והוא טען שגם אם המדיח היה נופל מגובה 2 מטר, דבר כזה לא היה קורה בגלל עטיפת ההגנה של האריזה המסיבית. כדי לייצר נזק כזה, היה צריך לדייק ולפגוע ממש במרכז גב המוצר. יומיים אחר כך הגיע ארון להרכבה עצמית. גם הפעם המובילים מיהרו להסתלק, ושוב הופתענו לגלות שחלקו העליון רוסק בכוח רב, במה שנראה כנזק מכוון. בירור בקבוצות מכרים שונות העלה שאנחנו לא היחידים. האם כל אלו הם צירופי מקרים?
אני תמה אם היבואנים, המשווקים הגדולים, החנויות ואף משרד הכלכלה, ערים די הצורך לתופעה הזו, שגורמת להם נזקים כספיים בהיקפים הולכים וגדלים שגם הם יגולגלו לכיסם של הצרכנים, ואולי הם כבר מחושבים במחיר המוצרים המתייקרים. מצד אחד צריך להיזהר מהכללות, מצד שני אי אפשר להתעלם מהתופעה וחייבים לתת עליה את הדעת. אני מניח שאלו לא השיטות היחידות לטרור כלכלי. יש לקוות שמי שמופקד על כך, ער לנושא ומנטר את המקרים הללו.
