ב־7 באוקטובר חמאס הפתיע אותנו. הוא הצליח לכבוש לשעות אחדות חבל ארץ שלם, ולחולל את פוגרום הזוועות הנורא ביותר שחווה העם היהודי מאז השואה. מאז הוא עדיין מחזיק בשבי נוראי 101 מאזרחינו וחיילינו.
צה"ל התאושש כעוף החול, ומאז הוא מכה באויב מכות מחץ קשות. עשרות אלפי מחבלים חוסלו, ובתוכם מרבית מנהיגי הארגון. מרבית תשתיות הטרור של חמאס הושמדו, כולל יכולות שיגור הרקטות והטילים. חלקים גדולים של הרצועה הפכו לעיי חורבות, ויידרשו שנים לשקמם. במרבית שטחי הרצועה צה"ל יכול לפעול כאילו מדובר בשטחי A ביהודה ושומרון.
בגבולנו הצפוני, לאחר חודשים של חילופי מהלומות שאופיין הוכתב מהרתעה הדדית ומהמצב האסטרטגי האזורי, בתזמון שכמו נכפה עלינו בידי כוח עליון, פתחה מדינת ישראל בסדרת פעולות כמעט דמיוניות שהכו את חיזבאללה מכות מחץ. הן הוציאו אותו משיווי משקלו. בכירי הארגון, ובראשם מנהיגו חסן נסראללה, חוסלו בזה אחר זה. תשתיות שיגור רבות הושמדו, וכך גם תשתיות סמוכות־גדר שהוכנו למתקפה בנוסח 7 באוקטובר.
מאז הארגון מצוי במגמת התאוששות, ומיום ליום הוא מצליח לבצע מתקפות יעילות יותר ויותר לכיוון ישראל. שדרת הפיקוד שלו נבנית מחדש, ובהם נפגעי מתקפת הביפרים שחוזרים לתפקד.
בידי חיזבאללה יש עדיין יכולות שיגור רבות, והוא מוסיף להיתמך על ידי ציר הרשע בהובלת איראן. למרות הצהרת שר הביטחון ישראל כ"ץ על מטרתנו לשלול מחיזבאללה את יכולותיו הצבאיות, כל בר־דעת יודע שלא ניתן להשיג את המטרה הזאת בזמן הקרוב, ולכן מעולם לא הוגדרה כמטרת מלחמה.
המסקנה המתבקשת היא שבעוד שבדרום ניצב מולנו אויב מוכה, אשר מרבית יכולותיו הצבאיות נשללו ויש לנו יכולת גבוהה לפעול מולו, בצפון ניצב בפנינו אויב שאומנם חטף מכה קשה מאוד. הוא ממשיך להחזיק ביכולות משמעותיות, ולא בטוח שבאפשרותנו יכולת לשלול אותן.
כיצד בוחרת ממשלת "הניצחון המוחלט" לפעול מול כל אחד מהאויבים הללו? מול האויב שנשאר לעמוד על רגליו, ושיש בידיו יכולת משמעותית להמשיך ולפגוע בנו – פועלים בנחישות להגיע להסדרה מדינית, שכנראה תכלול חזרה לקו הגבול הבינלאומי והסתמכות על מנגנוני ערבות חיצוניים. מול אויב שבמצבו הנוכחי אין לו יכולת ממשית לפגוע בנו, ושמחזיק 101 מאנשינו – דווקא מולו מתעקשים להמשיך לספר על "ניצחון מוחלט", דווקא מולו מצהירה הממשלה שהיא לא תהיה מוכנה לשום עצירה במלחמה ולשום ויתורים על נכסים שהושגו בלחימה. כל זה קורה כאשר הממשלה ממשיכה לחזק את חמאס על ידי העברת עוד ועוד סיוע ישירות לידיו.
אני מזדהה עם אמירה מסוימת המושמעת על ידי הממשלה השכם והערב. לפי האמירה הזו, לא ערבויות בינלאומיות והסכמים כאלה ואחרים הם שיקבעו אם נחיה כאן בביטחון. רק אנחנו בעצמנו, רק הנחישות שנגלה בעתיד לגדוע כל איום מתפתח נגדנו – הם אלה שיקבעו את עתידנו.
כך בלבנון וכך גם בדרום. עלינו לפעול בכל מאודנו לחתור עסקה שתחזיר את אחינו השבויים בעזה הביתה, גם אם המחירים יהיו לא פשוטים. עלינו לפעול להסדרה שאחריה תושבי הצפון יוכלו לחזור לביתם בבטחה. עלינו לזכור שבעתיד הנראה לעין נחיה על חרבנו, ועלינו לפעול ביוזמה ובנחישות נגד כל איום שמתפתח נגדנו. מעל לכול עלינו לזכור שהצורך הקיומי הבסיסי ביותר שלנו הוא היכולת לחיות ביחד.
