"באותה מידה שהחזית הצבאית הכריעה את גורלנו, תכריע בשנים הקרובות החזית הכלכלית – חזית הייצור והעבודה – את מעמדנו הבינלאומי".
דברים אלה, שנכתבו על ידי דוד בן־גוריון לפני יותר מ־70 שנה, נראים כמו נכתבו בימינו אנו. בין ההישג הנדרש בשדה הקרב לבין החוסן הכלכלי יש קשר הדוק, ומי אם לא "הזקן" ידע כבר אז לעמוד עליו.
בן־גוריון היה מחלוצי היזמות הישראלית. במשנתו הכלכלית ניתן למצוא שפע של התייחסויות ליוזמה הפרטית כנכס לאומי ויתרון יחסי מובהק. היסודות שיצק הפכו כנראה למה שמכונה היום "סטארט־אפ ניישן". אבל ראש ממשלתנו הראשון גם הקדים להבין שכל זמן שמעוז הכלכלה הישראלית נותר תחום בין גדרה לחדרה, הגשמת החזון היא חלקית בלבד. "בנגב ייבחן העם בישראל", ציווה לנו בעוד אמירת נצח אקטואלית מתמיד.
הבנק הראשון בארץ־ישראל, הלוא הוא בנק אנגלו־פלשתינה שברבות הימים הפך לבנק לאומי, הוא אחד התוצרים המכוננים של אותה גישה. כמו הרצל לפניו, גם בן־גוריון הבין כי מדינת היהודים לא תוכל להתבסס לעד על נדבנים. וכך היה הבנק, יחד עם השטרות הראשונים של הלירה הישראלית, לעמוד תווך מרכזי במדינה הצעירה ובמימוש עצמאותה. ציונות עסקית. מאז ועד היום, אותו מוסד פיננסי שקם ב־1902 ומלווה את המשק הישראלי מראשיתו ממשיך במלאכת ההגשמה. בפרט בשנה שבה דברים שחשבנו שהם מובנים מאליהם התערערו מיסודם. שנה שבה נקראנו שוב אל דגל ההגנה, העזרה ההדדית בשעת חירום קשה ומלאכת השיקום והבנייה מחדש.
מאז פרוץ המלחמה עמד הבנק לצד הלקוחות הפרטיים והעסקיים כתף אל כתף כדי לצלוח את התקופה. כתושב הדרום, היה לי חשוב כבר ב־8 באוקטובר לפתוח סניפים בכל רחבי הארץ והיינו הראשנים לחדש כבר בינואר את הפעילות בשדרות. הן בפרויקטים ענקיים של שיקום ובניית תשתיות לאומיות או במיזמי אנרגיה ירוקה המפריחים את הנגב; הן בעסק המשפחתי של חקלאי העוטף והערבה, או בצורכי השעה של הלקוחה מאופקים, באר שבע ודימונה – אנחנו לא עוצרים וממשיכים קדימה, למרות הכול.
בנק לאומי מלווה מקרוב את אנשי בארי – ליווי שיימשך עד לשיקומו המלא של הקיבוץ. הבנק העניק מלגות לסטודנטים שיצאו לתת כתף בקטיף והוביל שורה של מיזמים כסיוע ליישובי העוטף, לחיילי וחיילות המילואים ולכל מי שהושפע מהמערכה במישרין או בעקיפין. אתגרים כבירים עוד לפנינו, אבל בכוחות משותפים נוכל להם.
יש לקוות כי בעזרת מנועי הצמיחה הבסיסיים ובהובלת קטר היזמות שהתווה לנו בן–גוריון, נדע לצאת גם מהמשבר הזה מחוזקים
מעבר לשיקום הפיזי של יישובי הדרום והצפון, 2025 עומדת להיות שנת מפתח בכלכלה הישראלית. התמונה המצטיירת לעינינו, לפחות לעת עתה, היא מעודדת. אל המלחמה הארוכה בתולדתנו המשק הישראלי הגיע מוכן ואיתן. ולראיה – האבטלה נותרה מתונה, האינפלציה המשיכה לרדת, ההשקעות עדיין כאן, ולמעט ביישובי הקו הראשון, העסקים הקטנים ומשקי הבית הצליחו לשמור באופן יחסי על יציבות. יש לקוות כי בעזרת מנועי הצמיחה הבסיסיים ובהובלת קטר היזמות שהתווה לנו בן־גוריון נדע לצאת גם מהמשבר הזה מחוזקים.
אשר לדרום, בבת עינו של "הזקן", גם כאן יש מקום לאופטימיות. כבר עכשיו ניתן לראות התעוררות בשוק הנדל"ן המקומי ובביקוש לדיור, ובצידה חזרה לשגרה של עסקים קטנים ובינוניים. יש להניח שהמגמה תלך ותתעצם ככל שיתקדמו תהליכי השיקום. בלי צל של ספק, יש לנו עורף עם חוסן יוצא דופן.
אייל בן-חיים הוא סמנכ"ל בכיר, ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי
