בשנים האחרונות גוברים הקולות הביקורתיים בציבור הדתי־לאומי, הרואים כיצד במרוצת השנים התפתחה אקס־טריטוריה חרדית במדינת ישראל בכלל ובמסדרונות הרבנות בפרט, שהפכה למקור מרכזי לג'ובים פוליטיים. המבקרים מדגישים כי העדפת רבנים חרדים בתהליך המינויים, תוך התעלמות מקריטריונים כמו שירות צבאי או ניסיון קהילתי, מהווה חרפה מוסרית. אכן, עלינו להפסיק את ההתבטלות בפני החרדים ולהיות נחרצים בקביעת מקומנו בזירה הרוחנית והציבורית. עלינו לשוב אל שורשי המגזר הציוני־דתי כגשר בין הקהילות, ולהוביל את התחום הדתי ללא רגשי נחיתות מפני ההנהגה החרדית.
"חוק הרבנים" המעודכן שמונח בימים אלה על שולחן הממשלה מציע שינויים מרחיקי לכת בשיטת המינוי של רבני ערים ושכונות, ומעניק לשר לשירותי דת את הסמכות לכפות מינוי רבנים גם בערים שאינן מעוניינות בכך. בנוסף, סעיפי החוק מפחיתים בצורה ניכרת את מידת ההשפעה של נציגי הציבור בוועדות העירוניות לבחירת הרבנים, ובכך מחזקים את השפעת הממסד הדתי המרכזי על תהליכי המינוי, תוך שנמוך מעמדם והדרת כוחם של גורמי המפתח המקומיים מהליך קבלת ההחלטות, אף שאלה מחוברים לצרכיה של האוכלוסייה המקומית ולאופייה.
בעיצומה של מלחמת קיום, ובצל מתיחות פוליטית גוברת, מצופה מחברי הממשלה להסיר מסדר היום את "חוק הרבנים" השנוי במחלוקת. אם החוק יקודם בכל זאת, על נציגי הציונות הדתית לדרוש שתנאי המינוי לרב עיר יכללו שירות צבאי או שלכל הפחות תינתן תוספת ניקוד משמעותי למועמדים שמשתתפים במאמץ המלחמה הקיומית כאן. בדומה לקידום אפליה מתקנת במגזר הציבורי לטובת לוחמי הסדיר והמילואים, כך חשוב לקדם תקנות שייתנו עדיפות ברורה לרבנים משרתים. ראוי שנדע להיאבק עבור הערכים ותפיסות העולם שלנו, בנחישות שאינה פחותה מזו של נציגי החרדים בכנסת.
עולם התורה הציוני אינו נופל בדבר ממקבילו החרדי ברמתו הרוחנית, ההגותית והתורנית, ודאי מבחינת תרומתו הסגולית להעשרת ארון הספרים היהודי ומצד גדולי הדור שצמחו מתוכו. אלפי בני הציונות הדתית מגויסים בסדיר ובמילואים: מנייני השטח ולימוד דף יומי משותף הפכו לחלק אינטגרלי משגרת הלחימה. איך ייתכן שאין גורם פוליטי שנלחם למען ייצוג הולם עבורם ברבנות הממלכתית?
הציונות הדתית שותפה בכל תחומי החיים – מהשירות הצבאי ועד האקדמיה והכלכלה. השדה היחיד שבו צעירי המגזר – המתלבטים אם להיכנס למסלול תורני או לצאת לשוק הפרטי – נתקלים בקושי משמעותי הוא השדה התורני. אם יבחרו בקריירה תורנית, תעמוד בפניהם תקרת זכוכית שתכביד על השתלבותם. מצב זה אינו הגיוני ואינו צודק.
אני שומע את הביקורת על כך שהטענות העולות גובלות בהסתה נגד המגזר החרדי, אך האם אנחנו יכולים להתעלם מהאופן שבו הציבור הכללי רואה את הדת ואת המפלגות הדתיות? רבים מפתחים נוגדנים ליהדות, וכולנו זוכרים את המראות הקשים של מאבקי התפילה סביב מנייני החוץ בתל־אביב אשתקד. אף שאין דבר המצדיק תקריות מזעזעות כאלה, השאלה היא מהי מנת חלקו של הממסד הדתי בישראל ביצירת האווירה העכורה.
אחת מני דוגמאות רבות לרב ממלכתי שמשולב עם הציבור ומהווה דוגמה ומופת, היא דמותו של סרן במיל' הרב אבי גולדברג הי"ד – רב ומחנך בתיכון התורני הימלפרב, שנפל בלבנון והותיר חותם ענק של אהבת ישראל. אנו זקוקים לרבנים שמביאים עמם ערכים אלה, ולא לדמויות מנותקות מרוב הציבור החילוני, הדתי־לאומי והמסורתי.
ינון אחימן הוא מנכ"ל רשת מוסדות "אור תורה סטון"
