ההסדר עם לבנון כבר כאן. השאיפה המדינית היא שאחרי החתימה שלו יחזרו תושבי הצפון לביתם, חיזבאללה יפורק מנשקו וממשלת לבנון תשיג לעצמה ריבונות ותחזור להיות בעלת שליטה מלאה על השימוש בכוח משטחה. אבל מה חייב לכלול ההסדר שלאחר המלחמה ומה צריך להתרחש בלבנון כדי להביא לשינוי דרמטי ועמוק במציאות של לפני המלחמה? ישנם כמה קווים מנחים בהסדר, שאם ייכללו בו נוכל להבטיח ביטחון, והפעם על אמת.
ראשית, דה-איראניזציה של לבנון: פירוק כלל התשתית הארגונית של חיזבאללה והשמדת המסה העיקרית של יכולותיו הצבאיות. כל השפעה איראנית בלבנון חייבת להפוך לנחלת העבר, בדומה לדה-סובייטיזציה שעברה מזרח אירופה בעקבות קריסת ברית המועצות. החלשת הפלגים השיעיים הנאמנים לאיראן וחיזוק פלגים אחרים – הם אלו שצריכים לעמוד בראש סדר העדיפויות הבינלאומי. מדובר בהזדמנות פז לעקירה מן השורש של ההשפעה האיראנית המזיקה בלבנון אחת ולתמיד, בפרט לאור הייאוש שמביעים לבנונים כה רבים למול האופן בו איראן חטפה את לבנון, ולמול התוקפנות של חיזבאללה כלפי ישראל. ניתן יהיה לעשות זאת בעזרת מדינאים לבנונים מובילים וקולות רבים בציבוריות הלבנונית.
שנית, אכיפת החלטת מועצת הביטחון של האו"ם: החלטה 155פ' משנת 2004 קראה לפירוק חיזבאללה וכל מיליציה חמושה אחרת בלבנון מנשקם, ולקיום בחירות חופשיות והוגנות. יצירת עידן פוליטי חדש בלבנון.
ועוד בגזרת חיזבאללה: הפלג השיעי הנאמן לאיראן, השתלט בפועל על מדינה הטרוגנית זו, הכוללת קבוצות אתניות רבות – סונים, נוצרים, דרוזים ואחרים, ובכך הפר את האיזון העדין שעיצב עד אז את הפוליטיקה והחברה הלבנונית. עריכת בחירות לנשיאות ותמיכה רחבה בהתנגדות מוחלטת לכל נוכחות פרו-איראנית בפוליטיקה הלבנונית, באופן הדומה לדה-רוסיפיקציה של הפוליטיקה האוקראינית – כל אלה חיוניות אם ברצוננו למנוע מלבנון להמשיך ולשמש ככלי משחק במסגרת המדיניות האזורית האיראנית. לפיכך, יש להעצים פלגים אנטי-איראניים מ"מחנה ה-14 במרץ".
במישור האופרטיבי מבצעי יש לוודא פירוז דרום לבנון, שכן אזור זה, השוכן בסמיכות לגבול עם ישראל, שימש לאורך השנים כפלטפורמה לשיגור מתקפות נגד ישראל וכמקור איום על תושבי הצפון. כל תרחיש שישיג פינוי מלא של האוכלוסייה השיעית הפרו-איראנית או נוכחות צבאית אפקטיבית ומשמעותית הינו הכרחי להשגת יעד זה.
יש לייצר כלים לאבטחת הגבול בין לבנון לסוריה שכן נתיב זה אפשר את ההתחמשות המתמשכת של חיזבאללה על אדמת לבנון על ידי הברחת אמל"ח איראני לשטח המדינה . החל מ-2011, ישראל תוקפת משלוחי ומחסני אמל"ח בסוריה, כדי למנוע זרימה של אמל"ח מתקדם, או כל אמל"ח שהוא, מסוריה ללבנון. כל הסדר לאחר המלחמה חייב לכלול בידוק ראוי ואפקטיבי של כל הסחורות שנכנסות מסוריה ללבנון דרך מעברי הגבול היבשתיים, במטרה למנוע את המשך הברחות האמל"ח.
באותו עניין, אנו חייבים לדרוש בניית מערך בינלאומי לאבטחת שדה התעופה הבינלאומי של ביירות על שם רפיק אלחרירי. שדה תעופה זה עלול לשוב ולשמש להברחת אמל"ח איראני ללבנון. בידוק ראוי ואפקטיבי של כל הסחורות המגיעות לשדה התעופה חיוני כדי למנוע מאיראן לנצלו לרעה.
לבסוף, יש לוודא כי המערב יוביל את אימון וחיזוק צבא לבנון על מנת שיתפקד ככוח בתמיכה בינלאומית וימנע חיזוק חיזבאללה או כוח מזויין אחר שיאיים על ישראל.
תנאים אלו יוכלו להבטיח שלום ושקט בגבול עם לבנון, ולהחזיר את תושבי ישראל אחרי יותר מדי זמן – לביתם בבטחה.
