במהלך היממה האחרונה עולה תחת כל עץ רענן שאלת הכדאיות של הסכם הפסקת האש שנכנסה הבוקר לתוקף מול לבנון. האם ההפוגה היא הכרח עבור כוחות הביטחון? ואם כן, האם לא ניתן להשיג אותה באמצעים אחרים? האם פספסנו הזדמנות היסטורית להעביר את הריבונות בלבנון מחיזבאללה לממשלת לבנון לו היינו ממשיכים להכות בחיזבאללה? ואולי בכלל רה"מ נתניהו סגר דיל סודי עם הנשיא הנבחר טראמפ לפיו הסדר עם לבנון לפני כניסת האחרון לבית הלבן בינואר תתוגמל בכך שארה"ב תתקוף את המתקנים הגרעיניים באיראן?
האמת? אני לא יודע את התשובות לשאלות הללו וכנראה שגם אתם לא. מחד, חיזבאללה הוכה מכה קשה. צמרת הארגון חוסלה, מתקפת הביפרים הותירה חלל בדרגים הזוטרים יותר, אך החשובים בחיזבאללה, ומרבית התחמושת בה החזיק הארגון ב-8 באוקטובר אשתקד הושמדה או נורתה. מאידך, המטרה הייתה לנקות את האיום מלבנון, כך שתושבי הצפון יוכלו לחזור בבטחה לבתיהם והניצחון יתמצה ביותר מ"קניית שקט" למספר שנים. הסגת כוחותינו מהצפון לפני מיצוי המהלך הצבאי, כשחיזבאללה אומנם הוכה מכה קשה, אך לא הוכרע, וכאשר נראה שהשליטה במדינת הארזים תיוותר בידיו – מותירה בי, כאזרח ישראלי, תחושות של החמצה וחשש מהעתיד לבוא.
אלא שהעתיד אינו גזרת גורל. שעות ספורות לאחר כניסת ההסכם לתוקפו הפרו אותו אנשי חיזבאללה כשנכנסו למרחב האסור לתנועה – בתגובה ירה לעברם צה"ל ירי אזהרה. לכאורה יפה, הפרה נענית בתגובה, לי יש רק שאלה אחת: מה יקרה בעתיד? מה יקרה בעוד שנה, שנתיים או חמש, אחרי שפליטי הצפון ישובו סוף סוף לבתיהם אחרי גלות ארוכה ובתיהם ההרוסים ייבנו מחדש? מה יקרה כשהציבור הישראלי המותש, שמשווע לחזור לחייו הנורמטיביים ושילקק את פצעי המלחמה עוד שנים, יחזור לפקוד את החרמון, חופי טבריה ורמת הגולן? האם גם אז נגיב על כל הפרה או שמא ניפול למדיניות ההכלה הידועה לשמצה שאפשרה את התעצמות חיזבאללה וחמאס?
כידוע, יחד עם ההסכם הגיע "מכתב צד" אמריקני, מעין מסמך ערבות שמעניק את הסכמת המעצמה הגדולה בעולם לתגובה צבאית ישראלית ביחס להפרת ההסדר מהצד הלבנוני. כאן המקום לומר: לממשלת ישראל אסור להתחבא מאחורי הסינר האמריקני. כאמור, אנחנו לא באמת יודעים האם ההסדר שנחתם טוב או לא, אבל ניאלץ לקבל את מדיניות מקבלי ההחלטות מבלי שידועים לנו כל הפרטים, כך עובדת השיטה. אלא שהיחסים הללו הם דו-צדדיים וכאשר הממשלה מתחייבת בשמנו על הסכם – היא מתחייבת לכך שבאמצעותו תצליח להעמיד את ביטחון המדינה במצב המיטבי.
על מדינת ישראל להיות מחויבת לביטחון אזרחיה בין אם הממשל האמריקני ימלא את חלקו במכתב הצד ויקבל בהבנה תגובה ישראלית על כל הפרה ובין אם לאו. חייהם של תושבי הצפון ושל אזרחי ישראל כולם אינם הפקר. לא עוד מדיניות הכלה. על שקט להיענות בשקט, על רעש קטן להיענות ברעש גדול. מכתב הערבות של ארה"ב לישראל חשוב, הערבות של ממשלת ישראל לאזרחיה – חשובה עוד יותר.
