במאבק על תמונת הניצחון הישראלית לא היה צריך להתאמץ הרבה. רכיבי הניצחון כבר היו שם: מתקפה עצימה של חיל האוויר על הדאחייה שעות אחדות לפני שהפסקת האש נכנסה לתוקפה, בשילוב תמונת לוחמי צה"ל חוצים לראשונה את נהר הליטאני 24 שעות קודם לכן. את הליטוש הסופי סיפק הכוכב בה"א הידיעה, דובר צה"ל בערבית אביחי אדרעי, שעשה חריש עמוק בטיקטוק הלבנוני לכל אורך המבצע. עם כניסת הפסקת האש לתוקף העביר אדרעי בשידור ישיר מהשטח את המסר: "אם ככה נראה הניצחון שלכם, איך נראה הפסד?". הוא גם לא החמיץ את ההזדמנות התקשורתית לאחר שפעילי חיזבאללה ניסו לאתגר את הפסקת האש על ידי כניסה לכפר־כילא, מול מטולה. אדרעי התייצב בכילא עם משפט המחץ: "אני מדבר אליכם מכפר־כילא, שכירי חרב איראנים. מה כותרת הניצחון שלכם? עקרתם יותר ממיליון לבנונים ואתם מנצחים?" בקיצור, מלחמת תודעה בגובה העיניים בסגנון מקומי.
ישראל נרתעה שנים משימוש במלחמת תודעה, רתיעה ששורשיה נעוצים בהסתייגות מקונספט התעמולה שנולד במלחמת העולם השנייה ושויך למשטרים אפלים ולא למדינות דמוקרטיות. לכך הצטרף הלעג הצברי לתעמולה הפרימיטיבית של מדינות ערב בסגנון "קול הרעם מקהיר" במלחמת ששת הימים. אבל יש פער עצום בין תעמולה גסה, מיושנת ושקרית, לקרב המודרני על התודעה המאפשר הגעה לקהלים גדולים באמצעים תקשורתיים משוכללים ובטכניקות פשוטות וחכמות. המעמד המיתולוגי של אביחי אדרעי, שבהינף סרטון בטיקטוק משנע אוכלוסיות, הוא דוגמה מובהקת לכך.
אבל ההצלחה של אדרעי היא רק ההתחלה. כעת, עם כניסת הפסקת האש לתוקף, מתחיל שלב חדש בקרב על התודעה. לא רק להנכיח את הפסקת האש, אלא גם לצרוב בתודעת הציבור הלבנוני חזק ומהר את המעבר מדימויו של חיזבאללה כמגן לבנון להבנה שהוא מחריב לבנון. השינוי הזה קריטי לא רק למניעת שיקומו, חימושו והתעצמותו המחודשת של הארגון, אלא גם כדי לקדם את השינוי שיאפשר למדינת לבנון להשתחרר מלפיתת החנק של חיזבאללה. כדי שלבנון תוכל אי־פעם לחזור להיות מדינה ריבונית, חיזבאללה חייב להישאר ארגון מוכה, מצורע ומודר מן הזירה הפוליטית והציבורית, וכמובן מנותק מצנרת החמצן הפיננסית שאפשרה מלכתחילה את השתלטותו על המרחב הציבורי הלבנוני. יש הטוענים שחיזבאללה הוא חלק בלתי נפרד מהרקמה החברתית בלבנון ולא נכון להתעלם מכך, אך גם אם מקבלים את הטיעון הזה, המאבק לאורך זמן יהיה על הפיכתו של מארגון חמוש למפלגה פוליטית.
בלי אשליות
השינוי בלבנון ייבחן כבר בימים ובשבועות הקרובים, בשני מישורים עיקריים: הראשון, בתהליך כניסתו של צבא לבנון לשטחים שישראל תפנה בנסיגה מדורגת של כוחות צה"ליים. והשני, בזירה הלבנונית הציבורית, ביציאה מהקיפאון הפוליטי המתמשך שחיזבאללה כפה על מדינת הארזים ולא אפשר את בחירתו של נשיא חדש. התנאי הבסיסי לכך שמשהו מכל זה יתממש הוא מאבק חסר פשרות בשיקום הפיננסי והצבאי של חיזבאללה. הדבר ידרוש מישראל השקעה מסיבית במודיעין איכותי ושיתוף פעולה בינלאומי נרחב.
איך זה יקרה, והאם ישראל ערוכה לכך? שאלה מעולה. אבל אפשר להתחיל לשרטט קווים לדמותו של המאבק.
"הכול מתחיל ונגמר במקורות הכסף", אומר עוזי שעיה, לשעבר בכיר במוסד. "הנחת העבודה הנוכחית היא שבקרוב ייכנס הרבה מאוד כסף איראני לשיקום לבנון. החוכמה תהיה לחשוף את אופן העברת הכסף, ולא פחות חשוב – את ניהולו בלבנון. במקביל יהיה צורך לבנות, בשיתוף פעולה עם מדינות המערב, תוכנית לשיקום המערכת הפיננסית הלבנונית. אם המערכת לא תשוקם, חיזבאללה יחזור לנהל אותה, בדיוק כפי שעשה בעבר. הדרך למנוע את הידדרדרות היא על ידי שיתוף פעולה של ממשלת לבנון עם הקהילה הבינלאומית, ובפרט עם הממשל האמריקני. התהליך הזה צריך להתנהל במקביל לחידוש התהליך שבו ייבחר נשיא חדש ללבנון, ויסתיים השיתוק הפוליטי המערכתי". יחד עם הנשיא החדש של לבנון צפויים להיכנס אנשים חדשים נוספים לתפקידי מפתח, ובראשם נגיד הבנק הלאומי של לבנון.
דיוויד אשר: "פעילי חיזבאללה בלבנון נואשים למדי, לאחר שמקור המימון שלהם נפגע. הם פורצים לבתים של נוצרים לבנונים וגונבים מהם מזומנים, שעונים ותכשיטים"
"נכון להיום", אומר שעיה, "מי שמכהן בתפקיד נגיד הבנק הוא ואסים מנסורי, איש עסקים ממוצא שיעי, קרוב משפחתו של יו"ר הפרלמנט נביה ברי, שהיה מעורב בעסקים פיננסיים בשליטת חיזבאללה. במקומו צריך לבוא נגיד חדש, שיהיה איש אמונם של מדינות המערב ולא בובה של חיזבאללה".
מעבר לכך, מדגיש שעיה, נדרש המשך מעקב צמוד אחר המוסדות הפיננסיים של חיזבאללה כדי לשוב ולפגוע בהם. משמעות הדבר היא מכלול צעדים, בשיתוף פעולה עם גופים מודיעיניים ופיננסיים מערביים, שמטרתם למנוע מחיזבאללה להרים ראש. אם לא נעשה זאת, תוך פחות משלוש שנים נחזור למצב שהיינו בו ב־6 באוקטובר.
ישראל, מזהיר שעיה, לא נערכה עדיין לקרב הזה. אין מי שחושב ומתכנן קדימה מה עושים ואיך. בקרוב מאוד נראה שיירות של משאיות יורדות כדי לשקם את כפרי דרום לבנון, ולא בטוח שתהיה שליטה מודיעינית או צבאית על מה ומי שיהיה בתוכן. אנו תולים תקוות בצבא לבנון, אבל אל לנו להשלות את עצמנו. "חיזבאללה חדר גם לצבא לבנון, ובמצב שבו 5,000 חיילים של צבא לבנון נפרסים בגבול, אין תהליך שבודק מי האנשים, וגם אין מנגנונים שבודקים איך עוברים כספי סיוע ממדינות המערב, שמטרתם להפוך את הצבא לכלי לשיקום הריבונות הלבנונית ולא כלי לקניית השפעה בלבנון. קטאר, למשל, מעבירה כבר תקופה ארוכה כספים למימון משכורותיהם של קציני הצבא הלבנוני".
להחיות את קסנדרה
דייויד אשר, בכיר לשעבר במשרדי ההגנה והחוץ בארה"ב, אומר למקור ראשון כי עם כניסתו של ממשל טראמפ הוא מקווה "להחיות מחדש את פרויקט קסנדרה". בהיותו יועץ במשרד ההגנה האמריקאי, היה אשר אחד הגורמים המובילים בייעוץ לפרויקט, שבשיתוף פעולה בין גופי המודיעין של ארה"ב, ישראל ומדינות אחרות, פעל לסכל את פעילותו הפלילית הבינלאומית של חיזבאללה – החל בסחר בסמים וכלה בסחר במכוניות גנובות והלבנת הון. פרויקט קסנדרה קצר הצלחות מרשימות, אולם על פי תחקיר של אתר "פוליטיקו", בשלב מסוים החל ממשל אובמה לקבל החלטות שהצרו ובלמו את הצלחותיו של הפרויקט עד לעצירתו, במטרה לרצות את האיראנים ולהביא אותם לחתימה על הסכם הגרעין.
אשר אומר כי על פי מקורותיו בלבנון, "פעילי חיזבאללה בלבנון נואשים למדי, לאחר שנותקו ממקור המימון שלהם בעקבות פעילות ישראל בלבנון נגד הבנק של חיזבאללה, קארד אל־חסן. לדברי אותם מקורות, הדבר גרם באחרונה לתופעה הולכת וגוברת של פעילי חיזבאללה הפורצים לבתים של נוצרים לבנונים וגונבים מהם מזומנים, שעונים ותכשיטים יקרי ערך".
אבל פריצות הן עניין מקומי פעוט יחסית, אומר אשר. "על פי מקורות משטרתיים אירופיים, חיזבאללה ניסה באחרונה להבטיח משלוחי ענק של קוקאין לאירופה כדי לממן את פעילותו". לדבריו, המאבק בסחר בקוקאין צריך לעמוד בראש סדר העדיפויות כדי למנוע את השתקמותו הפיננסית של חיזבאללה. זו גם דרך להבטיח שיתוף פעולה של מדינות כמו צרפת, שלמרות קשריה בלבנון עם חיזבאללה, נוקטת יד קשה כשהדברים מגיעים לפלילים. בהקשר הזה, אשר לא מוציא מכלל אפשרות גם את אופציית הסיכולים הממוקדים. "אחת המטרות הראויות ביותר הוא עבדאללה ספי א־דין, אחיו של הישאם ספי א־דין, מי שהיה המיועד לרשת את נסראללה וחוסל. הוא האיש האחראי על הסחר בקוקאין הנמכר כעת באירופה".
המאבק בסמים צריך להיות חלק ממערך רחב יותר של צעדים. "יש לטפל גם בבנקים מסוימים בלבנון, שלמרות היותם לכאורה בפשיטת רגל, הם עדיין מחזיקים במרתפיהם כמויות עתק של כסף מזומן של חיזבאללה. הגיע הזמן להפעיל נגד הבנקים האלה את 'חוק הפטריוט'– המקבילה הפיננסית של האופציה הגרעינית. בארה"ב יודעים בדיוק היכן נמצא הכסף, ואין סיבה שלא לפעול נגד אותם בנקים וראשיהם. אחרי ההפצצות בשטח, הגיע הזמן להטיל גם כמה פצצות פיננסיות". במקביל יהיה צריך להמשיך לפעול בסוריה, ולרתום את סעודיה והאמירויות למלחמה בסחר בקפטגון שמייצרים חיזבאללה ומשטרו של אסד, ומציף את רחובות מדינות המפרץ.
"בשורה התחתונה, צריך כעת לעבור למאבק בחיזבאללה בכל החזיתות. מאבק סייבר, מאבק משפטי, פיננסי, סנקציות ופעילות סמויה. הפעלה של כל הכלים יחד תאפשר לשלוט בהתעצמות מחדש של חיזבאללה", מסכם אשר. הוא רחוק מלהתלהב ממימון אמריקני של פעילות הצבא הלבנוני, ומעריך כי כחצי מהמימון הולך לחיזבאללה. מה שמדאיג אותו היא האפשרות שככל שחיזבאללה ילך ויידחק לפינה, אפשרות השימוש בנשק כימי עלולה להפוך אטרקטיבית מבחינתו. "אנו עלולים לראות ניסיונות של חיזבאללה לשים את ידו על נשק כימי בסוריה. ממשל טראמפ יצטרך לתת את דעתו גם לעניין הזה".
