באחד הרגעים המתוחים בסרט "קו המים", ששודר השבוע בערוץ 11, עומד קיבוצניק מבוגר מניר־דוד ומטיח דברים קשים בפעילים החברתיים מבית־שאן המבקשים להיכנס לנחל האסי שזורם בתוך הקיבוץ. "המיץ של הזבל", הוא קורא להם, "יש לכם מושג מי גר פה בכלל? מה אתם עשיתם במדינה, לא משרתים ולא עובדים". הפעילים החברתיים לא נשארים חייבים. הם עונים לקיבוצניק שהם כולם שירתו בסיירות בצבא, וחלקם מפקדים. הקיבוצניק לא מאמין להם. "אתה בסיירת כמו שאני רמטכ"ל", הוא עונה להם.
בקטע אחר בסרט מבקשת אחת הקיבוצניקיות לבדוק אם לאחד הפעילים יש כיפה על הראש, ומניחה שהוא פנוי להפגין כי אין לו מה לעשות. "נחל האסי לא מעניין אותך", היא אומרת לו, "מעניין אותך רק לריב איתי כי אני אשכנזייה ואתה לא". היא מתייחסת אליו בביטול גם כשהוא מעדכן אותה שהוא בכלל חצי אמריקני שגדל בעין־חרוד.
קל להתייאש כשצופים באמירות הללו של הקיבוצניקים הוותיקים מניר־דוד, ולהתרשם שהמתח הישן בין תושבי עיירות הפיתוח לקיבוצניקים לא השתנה מאז שנות השמונים. אבל האמת היא שההתבטאויות הללו של ותיקי ניר־דוד, שמשקפות בעיקר בורות, אינן מייצגות את הדור הצעיר של הקיבוצים.
אם נניח לרגע בצד את המאבק על האסי, בעמק שסביב הנחל הזה דווקא מתקיימים לא מעט שנים שיתופי פעולה יפים בין עיריית בית־שאן למועצה האזורית עמק־המעיינות, שיישוביה מקיפים את העיר. זה התחיל אצל ראש המועצה הקודם של עמק המעיינות, יורם קרין, וראש עיריית בית־שאן לשעבר ז'קי לוי, שבחרו בדרך של שיתוף פעולה אזורי מתוך הבנה שבית־שאן חזקה תחזק את יישובי העמק, ועמק חזק יתרום גם הוא לעיר. השניים היו שותפים להקמת "אשכול כנרת עמקים" – איגוד הכולל 15 רשויות, שמטרתו לקדם ראייה אזורית ושיתופי פעולה אסטרטגיים; השיקו עונת תיאטרון משותפת לעמק ולעיר; הקימו בית ספר משותף לכדורגל; חיברו בין מרכזי מוזיקה של שתי הרשויות, וגם הגיעו להסכמה היסטורית על חלוקת שטחים, כשעמק המעיינות העבירה 5,000 דונם לשטחה של בית־שאן לטובת בנייה של 4,000 יחידות דיור ואזור תעשייה, ושטח נוסף עבור מתחם תחנת רכבת.
גם ברמת השטח, בין התושבים, מתקיימים שיתופי פעולה יפים בין המושבים והקיבוצים ובין תושבי העיר. לפני שש שנים הוקמה "רשת עיר־עמק", שנועדה לחבר בין תושבי העיר והעמק דרך עשייה חברתית משותפת, ומנתה בשיאה כשמונים פעילים משתי הרשויות. אחד ממקימי הרשת היה נעם ג'ומעה. לפני תשעה חודשים הוא נבחר לראשות העיר בית־שאן, ומאז השיח האזורי המשותף בינו ובין ראש המועצה החדש של עמק־המעיינות, איתמר מטיאש, נמשך ומעמיק. הוכחה טרייה לסיפור המשותף שנרקם בין המועצות, הוא המרוץ שיתקיים בעמק ביום שישי הקרוב. אחרי עשרות שנים שהוא נקרא "חצי מרתון עמק המעיינות", השנה הוא מותג לראשונה כ"חצי מרתון עיר ועמק", ויעבור לא רק בנופי העמק אלא גם בבית־שאן.
בגובה העיניים
שיח של שיתוף פעולה בין עיירות בפריפריה למועצות האזוריות סביבן, היה דומיננטי גם בוועידת בן-גוריון בנגב שהתקיימה השבוע במדרשת בן-גוריון, בשיתוף מקור ראשון. במושב שעסק בתקומת הנגב המערבי, דיבר ראש עיריית שדרות אלון דוידי על הצורך לתקן את העוול ההיסטורי שנעשה כלפי תושבי עירו, כשהילת החלוציות בנגב לא הוענקה להם אלא רק לתושבי הקיבוצים. דוידי תיאר שינוי לטובה במרקם היחסים בין שדרות לשכנתה המועצה האזורית שער־הנגב. כבר בתקופתו של אלון שוסטר כראש המועצה נחתם הסכם היסטורי לחלוקת קרקעות והכנסות בין שני האלונים ושתי הרשויות.
ובכל זאת, דוידי סיפר השבוע ששוסטר עדיין התייחס לשדרות באדנות מסוימת וראה את הקיבוצים כמובילי האזור. בשנת 2018 חלו חילופי דורות בראשות שער־הנגב. את שוסטר הוותיק החליף אופיר ליבשטיין מהדור הבא, שעל פי עדותו של דוידי התייחס לשדרות בגובה העיניים ובשותפות מלאה. "אופיר בחוכמתו ובינתו הבין את המשקל העצום של עיר מחוז", סיפר דוידי. "עבדנו בשיתוף פעולה והייתה בינינו עבודה דו־סטרית. אנשי המועצה האזורית הבינו את החוזקות של העיר, וגם אנחנו הבנו את החוזקות שלהם. שיתוף הפעולה בינינו לא היה מתוך אדנות, אלא מתוך הבנת החוזקות והרצון לעבוד יחד".
יאיר מעיין, ראש עיריית ערד הסביר השבוע בוועידת בן־גוריון שראש עיר המתנגד להתפתחות המרחב הכפרי סביבו עושה טעות חמורה
אופיר ליבשטיין ז"ל נרצח כזכור במתקפת חמאס על כפר־עזה. בבחירות שהתקיימו בשבוע שעבר על ראשות שער־הנגב עדיין לא הושגה הכרעה, והשבוע יתקיים שם סיבוב שני, אבל על פי המגמה אפשר להעריך ולקוות ששיתוף הפעולה בין שער־הנגב לשדרות ילך ויעמיק. ראש מועצת אשכול החדשה, מיכל עוזיהו־פלג, אמרה באותו מושב שהחזון של אזור העוטף הוא לפעול כמרחב אזורי. "אני צריכה את שדרות חזקה, ושדרות צריכה את המועצות האזוריות שבעוטף חזקות".
סוגיית היחסים בין המועצות האזוריות לערים עלתה גם במושב הבא, שעסק בעתידו של הנגב, בהשתתפות ראשי רשויות. ראש עיריית ערד יאיר מעיין אמר שראש עיר המתנגד למרחב הכפרי סביבו עושה טעות חמורה. הוא הזכיר שהעיר נתיבות משגשגת גם בזכות עשרות אלפי תושבים מהמרחב הכפרי סביבה שמגיעים אליה לצרוך שירותים, וסיפר שהוא פועל לקידום הקמת יישובים חדשים במבואות ערד מתוך תפיסה שהם יחזקו את עירו.
"העיר ערד תתחזק בזכות המרחב הכפרי סביבה", אמר מעיין. "נסייע ליישובים החדשים לקום, ונרוויח מכך שהם יבואו אלינו למוסדות החינוך, למסחר ולצרוך שירותים. אני לא רואה בכך תחרות, אלא חיזוק". התפיסה האזורית הזו שונה משל קודמו בתפקיד ניסן בן־חמו, שבמשך שנים התנגד להקמת יישובים חדשים במבואות ערד.
גם אלישבע סבתו, מנהלת רשות הצעירים במשרד הנגב והגליל, שהשתתפה במושב של ראשי הרשויות בנגב, חיזקה בדבריה את הצורך בחשיבה אזורית. "לא יכולה להיות צמיחה משמעותית במרחב כשהיא נשענת רק על רשות מקומית", אמרה סבתו. "אם רוצים לבסס תעסוקה איכותית לצעירים, היא חייבת להתבסס על פיתוח אזורי. צעיר צריך סביבו מרחב של הזדמנויות שהוא הרבה יותר גדול מהרשות המקומית שלו".
אם נחזור לקשישי ניר־דוד, האמירות הקשות שהטיחו בצעירי בית־שאן מוכרחות להישאר נחלת העבר. העתיד טמון בחיים משותפים של שכנים למרחב.
