״עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב״ אינו המצב הרצוי לעם ישראל, ועד כמה שהדבר יפתיע את הקורא – גם לא המצב המצוי של ישראל. דווקא כשהלחץ הבינלאומי על ישראל גובר, ויציבותה המדינית מתערערת, טוב שנמנה כמה מידידינו מסביב לעולם. יש כמה וכמה מנהיגים או קבוצות שאוהדים את ישראל ואת עם ישראל, ולא רק משום חפיפת אינטרסים, אלא בראש ובראשונה בשל הערכים המשותפים להם ולנו. ידידי ישראל – רשימת מלאי חלקית.
ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה
הקשר הישראלי־הונגרי הוא לצנינים בעיני חלק מהציבור כאן, וגם בעולם. ראש הממשלה ויקטור אורבן מגדיר את עצמו מנהיג שמרני לא־ליברלי, ואת אופי ארצו הוא מתאר כ"מדינה נוצרית דמוקרטית לא ליברלית". מהלכיו לביצור עמדתו הפוליטית בהונגריה נחשבים לעיתים כאנטי־דמוקרטיים, אבל מאז 2010 מפלגתו זוכה שוב ושוב ביותר משני שלישים ממושבי הפרלמנט. אורבן הוא גם אחד מהמנהיגים האוהדים ביותר לישראל ביבשת אירופה: הוא רואה בה מדינה שמרנית, אשר מצליחה לשלב בהצלחה קדמה ומסורת.
כמו מנהיגי ימין אחרים בעולם, מעמדו של אורבן צפוי להתחזק בחודשים הקרובים, עם כניסתו של טראמפ לבית הלבן. בשביל האיחוד האירופי אורבן עשוי להפוך לנכס: בבריסל חוששים לא רק מכך שטראמפ יצא מנאט״ו או יפסיק את הסיוע הצבאי לאוקראינה, אלא גם ממלחמת סחר חדשה בין ארה״ב לאירופה. לפיכך סביר להניח שמעמדו באירופה רק יתחזק בשנים הקרובות.

חירט וילדרס, ראש הקואליציה בהולנד
וילדרס, אוהב ישראל וציוני של ממש, הוא ראש המפלגה הגדולה בפרלמנט בהולנד, ועומד בראש הקואליציה שם (אך לא בראש הממשלה). אחרי שנים שהזהיר את הולנד מפני האיום של הגירה אסאלמית, הולנד פועלת כעת בהובלתו כדי לוודא שהמהגרים ייטמעו היטב בחברה ההולנדית, ושזרם ההגירה הבלתי חוקית ייפסק. וילדרס אולי לא מחזיק כוח רב באופן רשמי, עדיין, אך הוא אחד הקולות החשובים במחנה הימין האירופי.
האוונגלים
התמיכה האוונגלית בישראל היא תופעה ייחודית. מאות מיליוני מאמינים נוצרים ברחבי העולם, בעיקר פרוטסטנטים, הם חלק מהתנועה האוונגלית, הפועלת בעיקר באמריקה (ארה"ב וארצות אמריקה הלטינית) אך מתרחבת בהתמדה גם באפריקה. מאמיני התנועה משתדלים להיצמד באופן הדוק יותר לכתבי הקודש, כולל התנ"ך, והם רואים בתמיכה בישראל ובעם היהודי בארצו חובה דתית ומוסרית. בעיני רבים מהם, הקמת מדינת ישראל והתפתחותה מגשימות את נבואות התנ"ך. ארגונים אוונגליים בארה"ב מפעילים לובי חזק בוושינגטון, ומגייסים תמיכה ציבורית ופוליטית נרחבת למען ישראל.
הכוח הפוליטי של האוונגלים בארה״ב חשוב במיוחד. חברי התנועה, כמה עשרות מיליוני אמריקנים, הם חלק ניכר מבסיס התמיכה של המפלגה הרפובליקנית, ותמיכתם בישראל משפיעה ישירות על מדיניות החוץ האמריקנית. הם גם פעילים מאוד בפוליטיקה, יחסית לאמריקני הממוצע, וכך גוברת השפעתם. צמיחת הכנסיות האוונגליות בדרום העולמי – באפריקה שמדרום לסהרה ובאמריקה הלטינית – היא מגמה מבורכת ממש בשביל ישראל.

צ'כיה
הרפובליקה הצ'כית היא מידידותיה הקרובות ביותר של ישראל באירופה, והקשר עמוק הרבה יותר מאשר רק יחסים דיפלומטיים. התמיכה הצ'כית בישראל מושרשת עמוק בהיסטוריה של המדינה, מימי הנשיא הראשון טומאש מסריק, דרך הסיוע הקריטי במלחמת העצמאות, ועד היום. ראש הממשלה הנוכחי, פטר פיאלה, ממשיך במסורת הזאת: הוא מתח ביקורת על החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג על הוצאת צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט, ועל ההשוואה בין מנהיגים נבחרים של מדינה דמוקרטית ובין מחבלי חמאס.
צ׳כיה מובילה היום את המאמץ האירופי לתמוך באוקראינה, לא מעט בזכות תעשיית הנשק המפותחת שלה, שהיא שמרה עליה בקנאות גם בשנות השלום הפוסט־סובייטי. אירופה מחפשת, באופן הולך וגובר, עצמאות ביטחונית שאינה תלויה בארה"ב – בהחלטה מדינית וגם בלית ברירה – ולכן לצ׳כיה יהיה תפקיד חשוב במגמה הזאת. צ׳כיה גם החלה לערוך מודרניזציה ניכרת של צבאה, והיא מבקשת להבטיח את הצמיחה הכלכלית העתידית שלה באמצעות חדשנות טכנולוגית. היא לא רק בעלת ברית ערכית של ישראל, אלא גם יכולה להיות שותפה אסטרטגית שלנו.

חבייר מיליי, נשיא ארגנטינה
אהדתו של מיליי למדינת ישראל וליהודים כבר הפכה לשם דבר. הוא לא רק מאוהדי העם היהודי, אלא גם חובב יהדות ממש: הוא מרבה לצטט מהתנ״ך, ובטקס ההשבעה של שר החוץ שלו לפני כמה שבועות נשא דברים על פרשת השבוע, שהייתה אז לך לך. כמה מנהיגים בישראל ציטטו לאחרונה מפרשת השבוע? גם מיליי, אגב, ממקורביו של טראמפ.
מיליי, פרופסור לכלכלה, מצליח לייצב אט־אט את כלכלת ארגנטינה, והדבר מבשר גדולות ונצורות למדינה הדרום־אמריקנית. ארגנטינה עשירה במשאבי טבע ובאדמות פוריות, ותעשיית פצלי השמן שלה מושכת השקעות הודות לסביבת המקרו היציבה שהביא מיליי. אין זה אבסורד לחשוב שאם המגמה תימשך, ארגנטינה תוכל לחזור להיות מרכז כלכלי חשוב בדרום אמריקה. לנו ארגנטינה יכולה להציע הזדמנויות חדשות לשיתוף פעולה תעשייתי, וכן מקור לייבוא חיטה, דגנים ואולי אף נפט, במקרה הצורך.