לֹא יוֹדֵעַ

לֹא יוֹדֵעַ

 

 

הוּא שָׁקוּעַ בִּקְהַל-חֲכָמִים מְיֻדָּע

שֶׁחֶלְקָם אוֹמְרֵי הָא וְחֶלְקָם יוֹדְעֵי דָּא,

שֶׁחֶצְיָם בְּטוּחִים וְחֶצְיָם וַדָּאִים,

וְכֻלָּם מְנֻסִּים וְאַנְשֵׁי מַדָּעִים,

וּלְכָל אִישׁ-מַדָּע שֶׁכָּזֶה יֵשׁ עֶמְדָּה,

רַק חֶצְיָם אוֹמְרִים נְיֶט וְחֶצְיָם אוֹמְרִים דָּה.

וְכָל צַד שָׁם צַדִּיק בְּרִיבוֹ וְצוֹדֵק;

נִסָּיוֹן לוֹ עַל נֵס, וְהוּא דַּק וּבוֹדֵק.

הֵם דּוֹאִים וַדָּאִים עַל דֵּעָה וְאִידֵאָה –

וְרַק הוּא,

צְאוּ וּרְאוּ,

לֹא יוֹדֵעַ.

 

בְּאָזְנוֹ הָאַחַת קוֹל לְגַמְרֵי בָּטוּחַ

שֶׁנִּכְנַעְנוּ; נוֹתַר רַק לִכְתֹּב אֶת הַדּוּ"חַ.

בְּאָזְנוֹ הַשֵּׁנִית קוֹל יָסַף, לֹא פָּסַק,

שֶׁהַפְּרוֹקְסִי דְּכָאן שֶׁל אִירָאן מְרֻסָּק.

הוּא שׁוֹמֵעַ אֶת מִי שֶׁמַּפְעִיל אֶת הַסְּטוֹפֶּר

וְקוֹבֵעַ שֶׁשּׁוּב כָּאן שִׁשָּׁה בְּאוֹקְטוֹבֶּר –

וּמִנֶּגֶד פּוֹתְרֵי נְצוּרוֹת וְסִתְרָן

הָאוֹמְרִים: הִתְפַּנֵּינוּ לִמְחֹץ אֶת אִירָאן.

זֶה בְּכֹה, זֶה בְּכֹה, זֶה מֵבִיא הוֹכָחוֹת

מְרֻבּוֹת וּפְרִיכוֹת כָּאָבָק וְכַחוֹל,

זֶה גִּלָּה לְבָנוֹנִים עַל גֶּדֶר מְטוּלָה,

זֶה מַבְחִין בְּכָתֵף חִזְבָּאלְלִית שֶׁכָּרְתוּ לָהּ,

זֶה: אָסוֹן; 

זֶה: נֵצֵא עוֹד רִשְׁעָה לְגַדֵּעַ –

וְאֶחָד בְּלִי פָאסוֹן

שֶׁאֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ. 

 

וְעָפוֹת שָׁם תֵּאוֹרְיוֹת קֶשֶׁר

בְּטוּחוֹת בְּעַצְמָן כַּמִּנְהָג,

וְאַחַת לְמָשָׁל מִתְעַקֶּשֶׁת

לְעַרְבֵּב מִין בֵּירוּת בְּמִין הָאג.

וְיוֹדְעִים כְּבָר שׂוֹטְמֵי נְתַנְיָהוּ

שֶׁנִּמְכַּרְנוּ בִּידֵי הַשָּׂטָן,

כִּי אֶצְלָם כְּתָמִיד נִתָּן יַעַד

עוֹד לִפְנֵי שֶׁבָּסִיס לוֹ נִתָּן.

וְיוֹדְעִים חֲסִידָיו

וְקוֹלָם מְחַפֶּה:

יֵשׁ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב –

וְתוֹרָה בְּעַל פֶּה.

 

וְאַנְשֵׁי מְלוֹנוֹת מְלִינִים

תַּיָּרִים וְקוֹבְעִים: כְּבָר יוֹתֵר טוֹב –

עֵת רָאשֵׁי רָשׁוּיוֹת מַלִּינִים:

הַפְקָרָה! וְתָרִים אַחַר וֵטוֹ.

הוּא שׁוֹמֵעַ מִכָּאן שֶׁחָסַכְנוּ חֲזִית

וּמִשָּׁם מַשְׁחִירִים לוֹ מִשְּׁחוֹר תַּחֲזִית.

בִּטְחוֹנִיסְטִים קוֹבְעִים לוֹ שֶׁכֵּן. אוֹ שֶׁלֹּא.

אֵיךְ כָּתַב כְּבָר טוֹלְסְטוֹי? מִלְחָמָה וְשָׁלוֹם!

 

צַוָּארוֹ מִסְתּוֹבֵב וְרֹאשׁוֹ מִשְׁתַּבְשֵׁב,

הוּא תּוֹהֶה וּבוֹהֶה וְנוֹהֶה וְחוֹשֵׁב,

וּכְכָל שֶׁשּׁוֹמֵעַ הוּא עוֹד, הוּא תָּמֵהַּ:

מָה נִהְיָה, זֶה אֲנִי פֹּה יָחִיד שֶׁלֹּא-מֵאָה?

יְשׁוּעָה לַצָּפוֹן אוֹ שׁוֹאָה לַצָּפוֹן – 

דָּרְבָנוֹת, הַצְלָפוֹת –  

אֲבָל אֵיךְ? הַדְלָפוֹת

שֶׁכֻּלָּם מְקַבְּלִים מִפָּמַלְיָה שֶׁל מַעְלָה?

מִפָּמַלְיָה דְּטְרַמְפּ אוֹ מִבַּיְדֶּן-קָמָאלָה?

מִמָּקוֹר צָרְפָתִי שֶׁמֵּעַל לָאִיבֶּרִי?

מִדּוֹבֵר שֶׁל נָבִיא? אוֹ אוּלַי נַבִּיהְ בֵּרִי?

 

גִּישָׁתוֹ בִּטְחוֹנִיסְטִית אַךְ לֹא מְאֻבֶּנֶת.

הוּא אוֹהֵב גַּם אֶת בִּיבִּי וְגַם כֵּן אֶת בֵּנֶט.

לֹא צוֹפֶה נִסְתָּרוֹת. מִסְתַּכֵּל בַּתַּכְלִית.

טוֹב שֶׁהוּא (זֶה אֲנִי) לֹא נִדְרָשׁ לְהַחְלִיט.