יום שלישי, מרץ 4, 2025 | ד׳ באדר ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
user
user

שלמה פיוטרקובסקי

כתב ופרשן משפטי

להסדרה בצפון יש יתרונות, אך היא עלולה להתברר כמלכודת אסטרטגית

חיזבאללה נאלץ להפר את הבטחתו להמשיך להילחם בישראל כל עוד המערכה בעזה נמשכת, אבל עכשיו הכול מתחיל מחדש בצפון, ובעוד כמה שנים אולי נצטער

אין צורך להיות גנרל גדול או מומחה לאסטרטגיה כדי לזהות את הישגי הסכם ההסדרה שנכנס שלשום לתוקף בצפון. גם אזרח פשוט, חפ"ש במיל' כמו כותב שורות אלו, מבין ששבירת הציר חמאס־חיזבאללה היא אירוע דרמטי.

כזכור, שתי היממות הראשונות למלחמה, 7 ו־8 באוקטובר, עמדו בסימן מתח עצום בשאלה מה יעשה נסראללה. האם יצטרף למלחמה לצד חמאס, או שמא יזנח את אחיו בעזה? המנהיג המנוח של חיזבאללה בחר בדרך הביניים, חצי תה וחצי קפה. כוחות חיזבאללה לא פרצו את קו המגע ולא פתחו במתקפה קרקעית נגד ישראל, אך מאידך גם לא זנחו את חמאס לאנחות. חיזבאללה פתח מיד במלחמת התשה נגד ישראל בחזית הצפונית, ומתקפותיו הלכו והסלימו. בתחילה בעיקר ירו טילי נ"ט לאורך קו המגע, אולם בחלוף הזמן התרחב ארסנל הירי והפגיעות העמיקו לתוך שטח ישראל. כל הניסיונות להביא לסיום הלחימה בצפון התנפצו אל סלע העיקרון שהציב נסראללה: לא יהיה הסכם בצפון בלי הסכם מקביל בעזה.

גם אם בחמאס התאכזבו בתחילה מכך שחיזבאללה לא הצטרף למלחמה העצימה נגד ישראל, מהר מאוד הבינו שם שהאח מצפון הוא מכפיל כוח שלא יסולא בפז. הגיבוי שנתן נסראללה לסנוואר אפשר לו להקשיח עמדות בכל משא ומתן, ביודעו שישראל לחוצה להגיע להסכם לא פחות ממנו, ואולי אף יותר. יציבותו של ציר חיזבאללה־חמאס לאורך שנת הלחימה הראשונה הייתה אחת הסיבות העיקריות לכישלון המשא ומתן על עסקת חטופים שנייה. הידיעה שישראל מתמודדת בשתי זירות לחימה פעילות, הקלה על חמאס להימנע מוויתורים גם כשכוחותיו ספגו מכות קשות.

לכן, באופן מוזר, ההסכם בצפון מעניק לישראל הישג גדול דווקא מול חמאס. מוקדם להתנבא, אך יש סיבה טובה להיות אופטימיים בנוגע לסיכויים לעסקת חטופים. חמאס כעת חלש ומבודד משהיה, וממילא פגיע ולחיץ יותר. שבירת הציר היא הישג מדהים גם על רקע הפסימיות שפיזרו כאן רואי שחורות מקצועיים, שישבו בכל אולפן וכתבו בכל עיתון עד כמה אין תוחלת להמשך הלחימה בצפון ואין מנוס מהסדר כולל שיכלול גם סיום סופי של הלחימה בעזה.

להסכם בצפון יהיו עוד יתרונות נלווים, ובראשם הקלה בעומס על מערך המילואים, והפוגה שתאפשר לצה"ל לחדש את מלאי התחמושת וציוד הלחימה המידלדלים. אך לצד היתרונות הללו, ההסכם עלול להתברר כמלכודת אסטרטגית שתעמיד אותנו בתוך שנים ספורות בסיכון נורא, ממש כמו זה שהיינו נתונים בו ב־6 באוקטובר 2023.

כל מי שכותב בעיתון על סוגיות מדיניות וביטחוניות נוטל סיכון, משום שאזרחים אינם חשופים לכל המידע ולמלוא השיקולים של הדרג המדיני. אך ככל שאפשר ללמוד מהמידע הגלוי, ההסכם הוא לא יותר ממתווה 1701 משודרג. אין בו התחייבות לפירוק חיזבאללה מנשקו, ואף לא להקמת רצועת חיץ סמוך לגבול. ההסכם מעניק לישראל חופש פעולה מסוים, אך יקשה עליה למנוע לאורך זמן את התעצמות חיזבאללה מחדש לאורך הגבול.

מאז תום מלחמת לבנון השנייה השקיע חיזבאללה משאבים עצומים בהיערכות לתקיפת ישראל, מבצע שמתקפת 7 באוקטובר הייתה מתגמדת לידו. הדבר לא היה בגדר סוד ביטחוני, ופורסם חלקית גם בכלי התקשורת בארץ ובעולם. במבצע חיצי הצפון נחשפו תשתיות התקיפה הללו בכל כפרי הקו הראשון. חלק מהממצאים פורסמו רשמית בידי דובר צה"ל, רבים אחרים נותרו בעלטה. מדובר במערך חמוש וערוך להתקפה ולהגנה, שהוכן לשימושה של יחידת העילית של חיזבאללה, כוח רדואן, ביום פקודה. העובדה שהאמצעים הללו לא הופעלו ב־7 באוקטובר, עקב שיקולים שונים של נסראללה ואיראן, ולישראל ניתנה שהות לפנות את היישובים ולהיערך לקרב הגנה בצפון, היא בגדר נס.

מנגד, בזמן שחיזבאללה נערך למלחמה נגדנו, גם ישראל לא שקטה על שמריה. מבצע הביפרים ומכשירי הקשר, החדירה המודיעינית שאִפשרה את חיסול בכירי הארגון, איסוף מודיעין־מטרות נרחב ומדויק על חיזבאללה בכל רחבי לבנון – כל אלה הם מהלכים שנמשכו שנים. רק בזכות הבשלתם במועד, עברה ישראל מהגנה להתקפה במהירות ובעוצמה רבות משהיינו יכולים לדמיין. במבצע חיצי הצפון קיבלה ישראל הזדמנות חד־פעמית להשתמש בכל הנכסים שנצברו עד לסיבוב הנוכחי, ולפגוע בחיזבאללה פגיעה צבאית ומדינית קשה.

חלון ההזדמנויות נפתח, והוא נותר פתוח כל עוד המבצע נמשך. בסיומו, המצב השתנה. כעת נדרשת ישראל להתחיל מבראשית את צבירת היכולות שיאפשרו לה בעתיד להנחית על חיזבאללה עוד מכה קשה וכואבת. בינתיים ארגון הטרור אינו מוכרע, וההסדר מול לבנון מאפשר לו לחזור כמעט מיד למרוץ החימוש. כלל לא בטוח שישראל תצבור די נכסים התקפיים שיאפשרו לה להכריע אותו במהירות בטרם יספיק הוא להיערך למתקפה. איש אינו יכול לערוב להבשלתו בזמן של מהלך שווה־ערך למבצע הביפרים. קשה גם להעריך כמה זמן ייקח לישראל לרכוש בחזרה יכולות מודיעיניות ומבצעיות נוספות שנוצלו בחודשיים האחרונים. חתימת ההסכם כעת, בלי רצועת אבטחה מוצקה ובלי פירוק חיזבאללה מנשקו, עלולה להביא אותנו בתוך כעשור ואולי פחות לנחיתות מבצעית שתסכן את יישובי הצפון. האם זהו סיכון מחושב או הפקרות שמחירה יהיה נורא? רק השנים הבאות יוכלו לתת לנו את התשובה.

כתבות קשורות

הידיעה הבאה

כתבות אחרונות באתר

Welcome Back!

Login to your account below

Retrieve your password

Please enter your username or email address to reset your password.