1. ראש הממשלה בנימין נתניהו איננו ראש הממשלה הראשון שנחשד בפלילים. הוא גם איננו ראש הממשלה הראשון נגדו מוגש כתב אישום. אולם, הוא ראש הממשלה הראשון והיחיד עד כה שמנהל משפט, כנאשם, בעודו מכהן כראש ממשלה. נתניהו מודע היטב לקושי שמעוררת הסיטואציה הזו. הדברים עולים מכל אחת מהבקשות שאותן הגישו בשמו סנגוריו בנוגע למועד פתיחת עדותו במשפט. יש מתח כמעט בלתי ניתן לגישור בין תפקוד מלא של נתניהו כראש ממשלה, ובין הכנה ממצה לעדותו באופן שזכויותיו כנאשם יישמרו וההגנה עליו תהיה הטובה ביותר. זה נכון בזמנים רגילים, וזה נכון על אחת כמה וכמה בזמנים הלא רגילים בהם נתונה מדינת ישראל כבר 14 חודשים. כשסנגוריו של נתניהו טוענים שהם לא הספיקו להתכונן איתו כיאות לעדותו הם משקפים את האמת הקשה: ראש ממשלה לא מסוגל לנהל את הגנתו בזמן שענייני המדינה החשובים ביותר מונחים על שולחנו, ונתניהו בחר כפי שהיה בוחר כל פטריוט ישראלי: בענייני המדינה.
2. סנגוריו של נתניהו יודעים את כל זה. לכן, אחרי שכל הבקשות שהגישו בנוגע למועד פתיחת עדותו של ראש הממשלה הניבו דחיה כמעט לא משמעותית, של 8 ימים בלבד, הם מקווים לפחות להצליח לרווח ככל הניתן את שמיעת העדות עצמה. בסוף השבוע הגישו הסנגורים בקשה לקיים דיון בסדרי עדותו של נתניהו, ובדיון הם צפויים לבקש שמספר הימים והשעות בהם יעמוד נתניהו מדי שבוע על הדוכן יהיה מצומצם ככל האפשר. הם יטענו, ובצדק, שלא הגיוני לצפות מראש הממשלה לעמוד על הדוכן במשך 3 ימים בשבוע, 6 או 7 שעות בכל יום, כאשר מדינת ישראל זקוקה לו 7 ימים בשבוע, 24 שעות ביממה. אולם, גם הסנגורים יודעים היטב שהטענה הזו היא הדבר שלו ממתינים כל אויבי ראש הממשלה במערכת הפוליטית, המשפטית והציבורית. בדיוק לאמירה הזו הם אורבים, ומעוניינים לחבק אותה בשתי ידיים, משום שברקע עומדת מילת הקסם, הגביע הקדוש, "נבצרות".
3. מתי ניתן לקבוע ש"נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו", באופן קבוע או באופן זמני? השאלה הזו העסיקה מאוד את הכנסת בשנה שקדמה לפרוץ המלחמה. הטענה של תומכי נתניהו הייתה, שאיש מלבד ראש הממשלה עצמו אינו רשאי לקבוע שנבצר ממנו למלא את תפקידו, מלבד הוא עצמו, אלא אם כן מדובר בנבצרות על רקע רפואי. החוק אף תוקן ברוח זו, תיקון שאף עבר, בניגוד למה שנדמה, את משוכת בג"ץ, אך כניסתו לתוקף נדחתה לאחר הבחירות לכנסת ה-26. אולם, מה הדין אם ראש הממשלה בעצמו טוען, בהליך משפטי, שהוא איננו מסוגל למלא את חובותיו כראש ממשלה כיאות בהינתן ניהול ההליך המשפטי כסדרו? האם אז הדבר לא נחשב כאילו ראש הממשלה הכריז בעצמו על נבצרותו?
4. ראש הממשלה בנימין נתניהו חושש מאוד מהאפשרות שהיועצת המשפטית לממשלה תקבע שנבצר ממנו לשמש כראש ממשלה, ותקבל גיבוי לקביעה זו מבג"ץ. בניגוד למה שנדמה, לא מדובר לחלוטין בחשש שווא. מי שיקרא באופן דקדקני את פסק הדין האחרון בשאלה זו של הוצאת נתניהו לנבצרות, אותו כתבה השופטת רות רונן, יראה בו רמיזה מאוד ברורה בנושא.
בפסק הדין שניתן לפני מעט פחות משלושה חודשים דחתה אמנם השופטת רונן על הסף את העתירה, וקבעה כי אין עילה להוצאת נתניהו לנבצרות. אולם, לצד הקביעה הברורה הזו היא בחרה לציין כי ככל שהמצב הביטחוני יביא לדחיית פתיחת עדותו של נתניהו, הדבר עשוי להוות שינוי נסיבות שיצדיק החלטה מחודשת בנושא, "עמדת מערך הייעוץ המשפטי לממשלה היא כי ישנו אינטרס ציבורי מובהק בסיום ההליך הפלילי של ראש הממשלה 'מהר ככל הניתן', ובכלל זאת שתחילת פרשת ההגנה לא תידחה פעם נוספת. כאמור, במענה הודגש כי אם יחול שינוי בתשתית העובדתית עליה מתבססת עמדה זו 'יהיה מקום לשקול את הבקשה לעדכון הסדר ניגוד העניינים, על פי התשתית המעודכנת הרלוונטית'. מכאן שתשומת לבם של הגורמים הרלוונטיים בייעוץ המשפטי לממשלה נתונה לנושא, והם ערים לנעשה בהליך הפלילי, לאופן ההתקדמות שלו ולהשלכה האפשרית של הדברים על הסדר ניגוד העניינים. מובן הוא כי ככל שאכן ישתנו הנסיבות ביחס לניהול ההליך הפלילי (כגון אם יידחה מועד תחילת פרשת ההגנה), יוכלו העותרים – ככל שיהיה בכך צורך – לשוב ולפנות ליועצת המשפטית לממשלה בבקשה מתאימה".
5. סנגורי נתניהו מכירים היטב את הרמיזה הזו, שאיננה יחידה, ויודעים שהם צועדים על חבל דק. אם יש דבר אחד שנתניהו לא מוכן לו, הוא הוצאתו לנבצרות אפילו זמנית. ראש הממשלה חושש, וקשה לטעון שאין לו סיבה טובה לכך, שאם הוא יוצא לנבצרות הדרך משם ועד פיזור הממשלה והליכה לבחירות קצרה עד מאוד. בצד אורבים לו כל אותם גורמים שרק ממתינים לרגע שבו באחד מכתבי בית הדין הוא יודה במפורש בקושי לנהל מדינה ולהעיד בו זמנית. עד כה נתניהו נמנע מלטעון כך, ורק ביקש זמן נוסף להיערכות לעדותו. אולם, ברגע שהדיון יתמקד בעדות עצמה ובאופן שבו היא תיערך, המשחק כולו צפוי להשתנות. החבל עליו צועדים בימים הללו הסנגורים הוא דק, וגורלו של ראש הממשלה עשוי במידה רבה ביכולתם לצעוד עליו במיומנות ולא למעוד לכאן או לכאן.
