אלה מקלות. רק מקלות. אבל מסתבר שגם מקלות יכולים לרגש, להעביר מסר, להדגיש ערכים, לחזק את הרוח, להעצים תקווה. במהלך החודש האחרון אני צופה הרבה במקלות כאלה. עשרות נערות ונערים צועדים איתם בשעות הערב בדרך לסניף בני עקיבא הקרוב. ההכנות הקדחתניות לקראת מופע הדגלנות של השבט החדש במוצאי שבת הארגון, בעיצומם. זו לא רק הנוסטלגיה המתוקה שמציפה אותי למראה המקלות והאוחזים בהם. געגוע לאותו תום נעורים מלהיב שמלווה כל בוגר תנועת נוער. הרגעים הבלתי נשכחים במהלך שנים יפות גדושות חוויות ייחודיות הנטמעות עמוק בתודעת תהליך ההתבגרות וההתמודדות עם אתגרים ראשונים גם של אחריות וקבלת החלטות. תקופת זוהר של רכישת חברים אמיתיים לחיים שמלווים אותנו שנים רבות מאוד אחרי שהפסקנו לעמוד דום ונוח במפקד ולקרוא בקול: "חופשי, הקשב".
השנה מתווסף לתחושות הללו היבט נוסף. פן ייחודי ורובד משמעותי אף יותר. רבים מאוד מהנופלים במלחמה שחרפו נפשם בהקרבה וגבורה עילאית, הם בוגרי תנועות נוער. כל תנועות הנוער. מקומם של הבוגרים גם לא נפקד לצערנו בקרב אלה שנפצעו בגופם ונפגעו בנפשם במהלך קרבות הגבורה ואומץ הלב יוצאי הדופן, ומתמודדים מדי יום בעוז רוח מול אתגרי תהליך שיקום ארוך ומפרך. כל מי שעוצר לרגע את שטף הילוכו ומביט בסטיקרים הרבים לזכר הנופלים וקורא את האמרות המופלאות שלהם טרם מותם ההרואי, יודע היטב שהשורשים באים מהבית. בבית בו גדלו ובגרו, השקו וטיפחו את הצמחים הנדירים הללו שנקטפו מאיתנו לדאבון ליבנו ולשברו. להורים ולמשפחה הרחבה והבין-דורית יש זכות ראשונים ו"זכויות יוצרים" על עיצוב דמותם של נערות ונערים צעירים חדורים באמונה בצדקת הדרך שמוכנים להילחם בגבורה, בתעצומות נפש ובהקרבה מופתית למען מדינתם. בכל מחיר, כולל מחיר חייהם. אבל יש גם חלק, ולעיתים לא מבוטל, לפעילות בתנועות הנוער שמשפיעה עמוקות על נערות ונערים צעירים לאהבת הארץ ומסלילה אותם בכוונת מכוון לתרומה משמעותית למדינה, להתגייסות מלאה למערכה ובמוכנות למעורבות יזומה ואקטיבית בבניית חוסנה הפנימי והחיצוני של ישראל והבטחת בטחונה ועתידה. עוד פעולה עם מסר חינוכי וציוני של נתינה לכלל, עוד התנדבות מחייבת הדורשת השקעת זמן ומשאבים רגשיים עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים ועוד מסע בשבילי הארץ והכרת נופיה ועברה, יוצרים יחד מארג בעל משקל סגולי ומכריע בהחלטה של רבים מהבוגרים להתגייס לשירות משמעותי ובשעת מבחן גורלית אף להשליך נפשם מנגד למען העם והארץ.
לתנועות נוער יש לעיתים תדמית של "בייביסיטר" משופר או שמרטפית דה-לוקס. זו טעות אופטית נפוצה ולא הוגנת. גם תחושת הבלגן וחוסר הסדר והארגון שמלווה לעיתים קרובות את ההורים מול פעילות ילדיהם בתנועת הנוער, עלולה לפספס את היתרונות המובהקים והבולטים של מסגרת תנועות הנוער. נכון, יש הרבה משובת נעורים, שטותניקיות ומעשי קונדס והלצה, שנתפסים בעיני רבים מההורים כחוסר אחריות. פלשבק קצר ומאומץ בזיכרון יחזיר את כולנו לצד הבריא מאוד והנסלח בהחלט של התופעות הללו שהן כולן נורמליות ותואמות גיל. עכשיו מסתבר ביתר שאת וללא עוררין שאמנם "שעון בני עקיבא" הידוע לשמצה כמעט תמיד מאחר ומתעכב, אבל השעון הזה יודע גם יודע היטב לכוון במדויק ובאופן מופתי את המחוגים החשובים באמת בעולם הערכי של חניכיו. בצופים אולי עדיין עומדים ומבצעים בשובבות "כיבוי צופים", אבל במדורה שזה עתה נכבתה, בערה אש יוקדת של חינוך לממלכתיות ולאהבת המולדת.
"דור האריות" שלנו הוכיח מאז ה-7.10 שהוא ממש לא דור המסכים. היפוכו של דבר. זהו דור הערכים. דור הנותנים. הם אולי מחבבים את הטיק טוק אבל הטוק שלהם הוא דיבור ושיח ערכי ומוסרי מלא מלא. ומי שגם מעניק להם את היכולת להתנתק מהמסכים ולהתחבר לערכים הם תנועות הנוער שבהם צומחת ומתפתחת האישיות בערוצי החיברות וביחסי האנוש, בהסתכלות רחבה ועמוקה יותר על המציאות המורכבת ובמתן הביטחון ביכולת שלהם לתרום, להוביל, להשפיע ולשנות. לו אני שר החינוך הייתי מגדיל השנה דרמטית את תקצוב תנועות הנוער במסגרת תקציב המשרד, גם על חשבון ההשכלה הפורמלית. לו הייתי הורה צעיר בישראל, הייתי עושה כמיטב יכולתי לעודד ולדחוף את ילדיי להצטרף לתנועת נוער. עכשיו הם צועדים בערב רק עם מקלות – מחר הם יהיו מנהיגי העתיד שלנו ויובילו אותנו עם שאר רוח, אידיאלים ראויים, עין טובה וערכים נכונים שיעצבו חברה ישראלית טובה בהרבה.
