שר הביטחון לשעבר משה "בוגי" יעלון חיזק את תעמולת האויב מבלי להניד עפעף. דבריו בראיון ללוסי אהריש ב"דמוקרט TV" הועילו כל כך הרבה לחמאס וחיזבאללה עד שהם עלו לכותרות בכל כלי התקשורת בשפה הערבית.
אין ספק שגם בית הדין הפלילי הבינלאומי חוגג. לא יהיה מופרך להניח שגם התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי, כרים קאן, מוסיף את הצהרותיו של בוגי לכתבי האישום המזויפים ממילא נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט בגין "פשעים נגד האנושות".
זה נכון גם לגבי בית הדין הבינלאומי לצדק, שיכול בקלות לכלול את דבריו של בוגי בפסיקתו הקרובה על "רצח העם" של ישראל בעזה. הרי איזה מומחה גדול יותר להתנהגות צה"ל ניתן למצוא מאשר הרמטכ"ל לשעבר? תפקידיו הפוליטיים השונים רק מוסיפים משקל ל"סמכותו המקצועית".
"הדרך הנוכחית שכרגע גוררים אותנו בה", אמר בוגי בשבת, בהתייחסו למלחמה בעזה, היא "לכבוש, לספח, לטהר טיהור אתני… טרנספר או תקראו לזה איך שאתם רוצים, ולהתיישב עם יישוב יהודי. אם מסתכלים על הסקרים, 70% אחוז ברוב התחומים מהציבור במדינת ישראל דוגל במדינה יהודית-דמוקרטית וגם בהיפרדות".
אהריש נדהמה מתשובתו של בוגי ושאלה: "הרגע השתמשת במשפט שלא חשבתי שאשמע ממך: 'טיהור אתני' ברצועת עזה. זה באמת מה שאתה חושב? שאנחנו הולכים לכיוון הזה?". יעלון ענה: "למה 'הולכים'? תראי מה קורה שם. אין בית לאהיה, אין בית חנון. כרגע מתבצעות פעולות בג'באליה, שבעצם מנקות השטח מערבים".
יותר הלם מאשר כעס
הזעם הלאומי המוצדק על השקר הגדול הזה היה מיידי. אין "טיהור אתני" בעזה. העקירה הזמנית של תושבים ברצועה בוצעה כדי להגן עליהם מפני פעולות צה"ל נגד חמאס ותשתיותיו. ואכן, תוך סיכון גדול לחיילי צה"ל – הנלחמים במחבלים בזמן שהם מחפשים אחר 101 החטופים שעדיין מוחזקים על ידי שובים סדיסטים במנהרות תת-קרקעיות ובבתים פרטיים.
צה"ל ממשיך לנקוט בכל אמצעי הזהירות האפשריים כדי להימנע מנפגעים אזרחיים. הוא עושה זאת על ידי יידוע האוכלוסייה, באמצעות פליירים ושיחות טלפון, על המיקום של תקיפות אוויריות קרובות. כתוצאה מכך, היחס בין מקרי מוות שאינם לוחמים למחבלים נמוך באופן היסטורי. זהו הישג מרשים במיוחד, בהתחשב בתנאים המורכבים ביותר של שדה הקרב העירוני הצפוף מעל הקרקע ורשת המנהרות האדירה מתחתיו.
כעס, לפיכך, לא היה התגובה היחידה לדבריו של בוגי. ההלם היה נפוץ אפילו יותר, במיוחד כאשר לא רק שהוא לא חזר בו, אלא התבצר בעמדתו אף יותר למחרת בבוקר. "אני מדבר בשם המפקדים המשרתים בצפון עזה", אמר לאריה גולן ב"כאן רשת ב'". "נעשים כאן פשעי מלחמה. אני עומד על המונח הזה. חיילי צה"ל נפגעים, והם יהיו חשופים לתביעות בבית הדין הפלילי הבינלאומי".
אכן, בזכות אנשים כמו בוגי, הגברים והנשים האמיצים ש"בילו" את 14 החודשים האחרונים בשמירה על מדינתם – לאחר הזוועות הקשות ביותר נגד יהודים מאז השואה – סביר מאוד שיהפכו למטרות לאנטישמיות משפטית.
מזועזעים ועצובים, רבים ששירתו עם או תחת פיקודו של בוגי במלחמות קודמות, לא הצליחו להפנים את גודל בגידתו. למרות שהם מודעים להתנערותו ההדרגתית מדעותיו הימניות (הווי אומר התנגדות להתנתקות ב-2005 ותמיכה בהתיישבות יהודית ביהודה ושומרון) – ולפעילות האנטי-נתניהו שלו – נראה שהם התכחשו לכמה קיצוני הוא הפך.
בניסיון לספק הסברים פסיכולוגיים לטרנספורמציה שלו, כמה מגרדי ראש מייחסים אותה לשילוב של טינה וקנאה כלפי נתניהו, החל משנת 2016. בוגי התפטר אז מתפקידו כשר הביטחון, בטענה ל"חילוקי דעות קשים (עם נתניהו) בנושאים מוסריים ומקצועיים", והזהיר כי "גורמים קיצוניים ומסוכנים השתלטו על ישראל ועל מפלגת הליכוד" (בה בוגי היה חבר).
האמת היא שנתניהו החליף אותו בזמנו ביו"ר מפלגת ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, שתנאי הצטרפותו לקואליציה והרחבתה מ-61 ל-67 מנדטים – היה לקבל את תיק הביטחון.
אף על פי שנתניהו שקל לנחם את בוגי עם תפקיד שר החוץ, האחרון התפטר ברעש. את השנים הבאות הוא בילה בניסיון להילחם ולהביס את ביבי, תחילה על ידי הקמת מפלגה משלו, תלם, ולאחר מכן על ידי מיזוגה ב-2019 עם המפלגות שניהלו בני גנץ ויאיר לפיד כדי ליצור גוש חדש הנודע בשם "כחול לבן". משלא הגשים את הפנטזיה שלו להרוס את אויבו נתניהו, ולאחר ארבעה סבבי בחירות לכנסת שהסתיימו במבוי סתום, פרש בוגי מהפוליטיקה ב-2021, לפני שלפיד ונפתלי בנט רקחו ממשלת רוטציה קצרת מועד.
בוגי מצא את ייעודו כשנתניהו חזר לראשות הממשלה בסוף 2022 והיא החלה בקידום הרפורמה המשפטית. כמנהיג מרכזי של תנועת המחאה, שהלכה וגדלה עם כל שבע שעבר, בוגי הפך ליקיר לבבות הווק המדממים, שעד לא מזמן לא היו מוכנים להקשיב למילה מדבריו, שלא לדבר על הנאה מהספק. דמות כזו היא נאווה רוזוליו – מפעילי המחאה הבולטים ומייסדת "משמרות הבושה" – איתה חלק בוגי לאחרונה במה בהפגנת מחאה ואף סלפי. היא, כמו בוגי, מתייחסת לביבי כאל "דיקטטור" לא לגיטימי.
בין שאר הפעילויות המקסימות של משמרות הבושה, חבריה מגיעים אל בתיהם של חברי הקואליציה בניסיון למרר את חייהם. בראיון ב-29 באוקטובר לפודקאסט השמאל הקיצוני "חמוצים", אמרה רוזוליו כי מטרת תנועת המחאה היא לספק רוח למפרשי שומרי הסף ולהפיל את הממשלה. "שומרי סף" אלה כוללים את מערכת הביטחון, מערכת המשפט, היועצת המשפטי לממשלה, "עיתונאים אמיצים" והשב"כ. בנוסף, היא אמרה, המטרה היא לפנות לממשלות זרות ולבתי הדין בהאג – אתם יודעים, ה-ICC וה-ICJ.
רוזוליו חביבה על יאיר גולן, מנהיג מפלגת העבודה-מרצ ההיברידית החדשה, "הדמוקרטים". כסגן הרמטכ"ל לשעבר, גולן ניצל את יום השואה ב-2016 כדי להכריז שהוא "מזהה תהליכים" שהתרחשו בגרמניה הנאצית "בינינו היום". בוגי, יש לציין, הגן עליו מפני המבקרים – וזה היה לפני שמונה שנים.
המטמורפוזה שלו עשויה להיות שומטת לסתות עבור אנשים שנהגו להעריץ אותו. אבל ייחוס שלה רק לסלידה מביבי – תסמונת שכבר הוכחה כהזויה – פירושו שהם לא קולטים את עומק ההמרה האידיאולוגית שלו.
