לפני שנה ארה"ב בערה. הפגנות פרו-פלסטיניות שטפו את הרחובות, רוויות בכרזות אנטי-ישראליות וכן בדגלי וסמלי ארגוני טרור כחמאס, חיזבאללה ואף דאעש ואל קעידה. צעירים נבערים החלו להצדיק את אוסאמה בן-לאדן שהיה אחראי למותם של כ-3,000 אמריקנים, לפציעתם של עוד אלפים רבים ולטראומה שהורידה את ארה"ב על ברכיה. מעל הכול, מספרי האירועים האנטישמיים הרקיעו שחקים ושברו שיאים במדינה שחרטה על דגלה את ערכי החירות והליברליזם.
האידיאולוגיה הנאו-מרקסיסטית שהובילה לבלבול הזהות המוחלט של צעירי המעצמה הגדולה בעולם כנראה לא נגדעה, אך לפחות במישור הפרקטי חל שינוי משמעותי לחיוב, כאשר לפי הניו-יורק טיימס מספר ההפגנות הפרו-פלסטיניות הצטמצם בסמסטר הנוכחי לפחות משליש ביחס למספרן אשתקד. בסמסטר האביב 2023 נרשמו 3,000 הפגנות כאלה, בעוד בסמסטר האביב 2024, שיסתיים בסוף החודש, נרשמו כ-950 מחאות בלבד. אז נעצרו כ-3,000 מפגינים ואילו השנה רק 50, כאשר המחאות היו משמעותית פחות אלימות וכוחניות.
לפי הטיימס, מכללות ואוניברסיטאות הקשיחו את יחסן להפגנות, נעלו את שערי הקמפוס והטילו עונשים מחמירים על משבשי הסדר הציבורי כאנשי מחאות האוהלים שפשתה בקמפוסים אשתקד. אם בשנה שעברה היו אוניברסיטאות שאפשרו לפורעים לכבוש בניינים בקמפוס כשרובם המוחלט יצא מכך ללא עונש, באירוע היחיד מסוג זה שהתרחש השנה, באוניברסיטת מינסוטה, 11 אנשים נעצרו מיד לאחר שהשתלטו בניין בקמפוס. במכללת פומונה בקליפורניה, הפעיל הנשיא "סמכות יוצאת דופן" לעקוף את ההליך המשמעתי הסטנדרטי ולהשעות או לעצור מידית מספר מפגינים פרו-פלסטינים שהשתלטו על בניין ב-7 באוקטובר השנה.
הרווארד, עדיין מוכה וחבולה מפיגוע יחסי הציבור שעשתה לה הנשיאה הקודמת, קלודין "it depends on the context" גיי, מינתה במקומה את אלן גרבר היהודי כנשיא האוניברסיטה. תחתיו אסרה האוניברסיטה את כניסתם של עשרות סטודנטים וחברי סגל לספריות לאחר שהשתתפו במחאה שקטה, במסגרתה ישבו בשקט בשולחנות הספריה עם שלטים המתנגדים למלחמה בעזה. דובר הרווארד אמר כי אסור להפגין בספריות או באזורי קמפוס אחרים המשמשים לפעילויות אקדמיות.
גם אוניברסיטת פנסילבניה (לא אוניברסיטת Penn state, שגם הנשיאה שלה השתתפה באותו שימוע עם נשיאות הרווארד ו-MIT) ואוניברסיטת אינדיאנה נלחמו בניסיונות של הסטודנטים לקיים מחאות שקטות. לפי הטיימס, אוניברסיטאות עומדות בקשר עם המשטרה שנוכחת בחלק מן ההפגנות באופן מוגבר ובנוסף המוסדות מטילים מגבלות על המחאות – מה מותר ומה אסור שיהיה בהן, באילו מיקומים ובאילו זמנים.
המוחים חוששים שהנשיא הנבחר דונלד טראמפ, שכמועמד קרא לאוניברסיטאות "לנצח את הרדיקלים", יגביר את הלחץ עוד יותר. בינתיים, חלק מהמפגינים אימצו טקטיקות חדשות ומינוריות יותר להביע מחאה, כגון הדבקת סטיקרים על המחשבים הניידים שלהם ועליהם הכיתוב "שכר הלימוד שלנו מממן רצח עם".
מאידך, סטודנטים יהודים – שאותם מפגינים סיכנו את ביטחונם ולעתים אף פגעו בהם פיזית – שיבחו את הכללים ואת המהירות שבה האוניברסיטאות אוכפות אותם. נעמי לאמב, מנהלת הלל באוניברסיטת אוהיו סטייט, אמרה לטיימס כי המדיניות שאימצו במוסד מוכיחה את עצמה וכי היא מעריכה את מלחמתה של האוניברסיטה באנטישמיות. במהלך סוכות, הקים הארגון האנטי-ציוני היהודי JVP סוכות סולידריות עם הפלסטינים בכעשרים מוסדות אקדמיים בהן קראו לממשל להטיל אמברגו נשק על ישראל. במחצית מהמוסדות דאגו לפרק את הסוכות.
ההוגה השמרן ג'ורדן פיטרסון אמר פעם שכאשר היה מגיע להרצות בקמפוסים היו מכנים אותו "פאשיסט", "נאצי" ובשמות תואר נוספים. "כדי להתגבר על הקריאות הללו", הוא סיפר, "הקדמתי את הרצאותיי לשעה 8 בבוקר ופתאום אף מפגין לא הגיע. חשוב להם להפגין נגד נאצי פאשיסט רק כשהם יכולים לישון בנוחות, אבל הם לא מוכנים לקום בשביל זה ב-7", הוסיף. אם הסטודנטים שהבעירו את הרחובות אשתקד, השתלטו באלימות על מבנים וקראו למותה של ישראל ובשבחם של ארגוני טרור עשו זאת בשמו של מאבק ברצח עם, מה אומרת העובדה שהם לא מוכנים להסתכן בהרחקה מהספריה, בהשעיה או במעצר על מידת החומרה שהם מייחסים לרצח עם?
