זוכרים את "מהפכת הארזים"? לפני כמעט 20 שנה, תושבי לבנון התקוממו נגד השליטה של סוריה במדינתם, כולל כוח כיבוש של כ-14,000 חיילים סורים וממשלה שהייתה להוטה מדי לענות אמן על כל דרישותיה של דמשק. סיסמת מהפכת הארזים הייתה: "חופש, ריבונות, עצמאות".
ללבנונים יש כעת הזדמנות לומר את המילים הללו שוב; לבצע את "מהפכת הארזים 2.0". לשים קץ לשליטתם של טהרן וחיזבאללה במדינתם, לגיון הזרים של המשטר האסלאמי, ואותן זרועות שמשתפות איתם פעולה. הזדמנות זו היא מתנה מישראל. אך האם יש פטריוטים לבנונים עם האומץ לנצל את המתנה הזו?
עוד רגע אחזור לשאלה, אבל קודם קצת הקשר. לבנון היא ארץ יפהפייה של יערות, הרים וחוף ים. אוכלוסייתה מגוונת. אבל גיוונה אינה כוחה. מ-1975 עד 1990, הקהילות האתניות והדתיות העיקריות של לבנון – שיעים, סונים, נוצרים מרונים ודרוזים – היו מעורבות במלחמת אזרחים עקובה מדם.
חיזבאללה נוסד על ידי המשטר האימפריאליסטי שעלה לשלטון בטהרן בשנת 1979, בתור הסניף הלבנוני של משמרות המהפכה האסלאמיים. מאז חיזבאללה רצח אלפי ישראלים, אמריקנים ואזרחי מדינות נוספות, גרר את לבנון למלחמות וסכסוכים מרובים עם ישראל וסיבך את המדינה במלחמת האזרחים הארוכה של סוריה. הסכסוך האחרון של חיזבאללה עם ישראל הסתיים – או אולי רק נעצר – עם הסכם הפסקת אש בשבוע שעבר. גם בזה אגע עוד רגע.
חלוקת כוחות בלבנון
במשך מאות שנים, הארץ שאנו מכנים כיום לבנון, הייתה נחלתם של העות'מאנים, מתנחלים-קולוניאליסטים אימפריאליסטים מוסלמים שבירתם הייתה באיסטנבול. המטרופולין הזה, כדאי שתדעו, נקרא קודם לכן קונסטנטינופול והיה בירת האימפריה הביזנטית-הנוצרית עד שהעות'מאנים כבשו אותה ב-1453. כשהאימפריה העות'מאנית קרסה בעקבות מלחמת העולם הראשונה, חבר הלאומים – "הקהילה הבינלאומית" של התקופה (לפני האו"ם) – נתן לאימפריה הצרפתית "מנדט" לנהל את לבנון ולעזור לה להתפתח למדינת לאום.
לבנון קיבלה רשמית את עצמאותה בשנת 1943, אם כי החיילים הצרפתים לא נסוגו ממנה עד שלוש שנים לאחר מכן. מטרתה הייתה גיוון, שוויון והכלה באמצעות חלוקת כוח עדתית: נוצרי מארוני היה אמור תמיד לשמש כנשיא, שיעי כיושב ראש הפרלמנט וסוני כראש הממשלה.
אבל חיזבאללה, עם הכסף, הנשק והתמיכה של טהרן, בא לגבור על כל שאר הכתות והפלגים במדינה. הן הסכם טאיף משנת 1989 והן החלטה 1559 של מועצת הביטחון של האו"ם משנת 2004, קראו לפרק את המיליציות הלבנוניות מנשקם. מנהיגי חיזבאללה, כמובן, לא התכוונו להניח את נשקם מרצונם, ואף אחד לא העז לנסות לכפות זאת עליהם. לבנונים רבים – בעיקר שיעים אך לא רק – תמכו בחיזבאללה ובטהרן מסיבות שונות.
בשנת 2006, חיזבאללה פתח במלחמה עם ישראל – מלחמת לבנון השנייה. לאחר 34 ימים, על פי החלטת מועצת הביטחון החדשה שהתקבלה 1701, כוחות צה"ל יצאו מלבנון. בתמורה, חיזבאללה היה אמור לצאת גם כן מדרום לבנון, מהשטח שבין נהר הליטני לגבול עם ישראל, בפיקוח הכוחות המזוינים של לבנון (LAF) וכוח הביניים של האו"ם בלבנון (יוניפי"ל). במקום זאת, גם ה-LAF וגם יוניפי"ל לא עשו כלום, או שיתפו פעולה באופן פעיל עם חיזבאללה, שבילה כעת כמעט שני עשורים בהטמעת טילים בבתי ספר ובמסגדים, בבניית מבצרים תת-קרקעיים ואחסנה של נשק כימי.
מי יודע מה היה קורה
כל זה היה כהכנה לפלישה עתידית לישראל, בתוכנית שכללה מעשי טבח, חטיפת אזרחים ואם אפשר אז גם כיבוש הגליל ושטחים נוספים בצפון הארץ. אילו תוכנית זו הייתה מתבצעת בתיאום עם פלישת חמאס לישראל ב-7 באוקטובר 2023, יחד עם מטחי טילים משטח איראן, של החות'ים מתימן ומיליציות שיעיות בסוריה ובעיראק – מי יודע כמה ישראלים עלולים היו להיהרג? מי יודע אם ישראל הייתה שורדת מתקפה שכזו?
מסיבות שאנו יכולים רק לשער, זה לא קרה. אבל ב-8 באוקטובר, חיזבאללה הפגין סולידריות עם חמאס בירי טילים לעבר יישובי הצפון. תקיפות אלו נמשכו יותר משנה ועשרות אלפי ישראלים נאלצו לנטוש את בתיהם – וטרם חזרו. כמו כן, מספר עצום של טילים איראניים שוגר לעבר ישראל מאדמת איראן באפריל ובאוקטובר, וכמובן גם על ידי החות'ים לאורך השנה. הודות ל"כיפת ברזל" ולמערכות הגנה אמריקניות, הנזק של התקיפות האיראניות היה מזערי, ובתגובה ישראל השמידה את מערכות ההגנה האווירית של איראן.
בספטמבר התפוצצו לפתע הביפרים שנשאו מאות פעילי חיזבאללה. מעט לאחר מכן, תקיפה אווירית ישראלית חיסלה את מנהיג חיזבאללה הוותיק חסן נסראללה, עמוק בבונקר שלו. לאחר מכן המשיכה ישראל להשמיד מאות טילים, משגרים ומחסני נשק של חיזבאללה. רוב ההנהגה הבכירה של ארגון הטרור הוצא מחוץ למשחק.
הפסקת האש שממשל ביידן סידר בשבוע שעבר, הביאה ישראלים רבים להתווכח ביניהם. המבקרים טוענים כי היא תאפשר לחיזבאללה לקום מהמזרן ולשקם את עצמו, וכי היא לא מבטיחה שתושבי הצפון יוכלו לחזור בביטחה לבתיהם.
ההבנה שלי היא שבשקלול הדברים, ישראל יוצאת עם ידה על העליונה. ביידן היה נחוש להשיג "פתרון דיפלומטי", בעוד ישראל זקוקה לאספקה חדשה ומהירה של אמצעי לחימה אמריקניים. נראה שעכשיו זה יקרה. כמו כן, ישראל כבר מגיבה בתוקף להפרות הפסקת האש של חיזבאללה. ובחודש הבא, הנשיא טראמפ יביא גישה חדשה לסכסוכים המונעים על ידי טהרן במזרח התיכון.
אבל נחזור ללבנונים. כעת יש להם הזדמנות להעיף את הרגל ששמו שליטי איראן על צווארם ולהחזיר את חירותם, ריבונותם ועצמאותם. ה-LAF, שממומן ומאומן מזה זמן רב על ידי ארצות הברית, צריך לפחות לנסות לפרק את חיזבאללה הנכה מנשקו.
פטריוטים לבנונים צריכים לשאול את עצמם כעת שתי שאלות יהודיות, כלשון המשנה במסכת אבות: אם אין אני לי, מי לי? ואם לא עכשיו, אימתי?
