עוד לפני שתנועת ה"ווק" הפכה למגפה חברתית ותרבותית, כבר היה "מרשעת", להיט הברודווי מ־2003 שהתבסס על הרומן של גרגורי מגיוור מ־1995 והציג טיפול רביזיוניסטי לספר "הקוסם מארץ עוץ" הקלאסי של ל. פרנק באום. עיקרו – הפיכתה של דמות המכשפה הרעה מהמערב מאנטגוניסטית מפחידה לגיבורה לא מובנת, שבשל שונותה וכישרונה הייחודי הפכה לשעירה לעזאזל של הפטריארכיה הלבנה שבראשה הקוסם. מאז עברו מים רבים תחת גשר פוליטיקת הזהויות, והשפעתו של "מרשעת" ניכרת בכל פינה תרבותית. כעת, באיחור מאוד לא אופנתי, מגיע סוף־סוף העיבוד הקולנועי המושקע. האם יש לו מה להציע מעבר לספקטקל קולנועי?
שנים לפני בואה של דורותי לעוץ נפגשות שתי דמויות מרכזיות באוניברסיטת "שיז" – גלינדה היפה והמיוחסת (אריאנה גרנדה), לימים המכשפה הטובה, ואלפבה (סינתיה אריבו), לימים המכשפה המרשעת מהמערב, שנולדה ירוקה ובשל כך סבלה כל חייה מהצקות ומיחס עוין. לאלפבה יש כוח קסם טבעי שדיקנית הקסמים מאדאם מוריבל (מישל יאו) מזהה מיד, ולוקחת אותה תחת חסותה. במקביל אנו גם למדים כי החיות של ארץ עוץ מאבדות את יכולת הדיבור מסיבה לא ברורה, סובלות מיחס עוין מצד בני האדם ונעלמות מהנוף. עיקר העלילה מלווה את היריבוּת העוקצנית בין גלינדה הסנובית הפופולרית לאלפבה המושפלת, אך כמובן עם הזמן הן יהפכו לחברות. כאשר כישרונה של אלפבה מזכה אותה בהזמנה לפגוש את הקוסם, גלינדה מצטרפת אליה למסע שישנה את חייהן.
ראשית, חשוב להבהיר שהסרט הנוכחי הוא רק החלק הראשון מתוך שניים (החלק השני יגיע בדיוק בעוד שנה) והוא מקביל למערכה הראשונה של גרסת הבמה שמסתיימת בלהיט הגדול Defying Gravity. זה המקום לסכם שאם אתם נמנים עם חובבי המחזמר הרבים, העיבוד החדש יעיף לכם את הראש. הבמאי ג'ון מ. צ'ו (סרטי "סטפ־אפ", "שכונה על הגובה") מביא את ניסיונו העשיר בבימוי נאמברים מוזיקליים וזה ניכר בכל פריים; כוריאוגרפיית הריקודים יצירתית ומלהיבה והצילום מנצל היטב את משחקי הפרספקטיבה שמאפשר המדיום הקולנועי ליצירת חוויה ויזואלית צבעונית, קינטית וסוחפת. בנוסף, הבחירה לעשות שימוש נרחב בסטים אמיתיים מייצרת חיבור אינסטינקטיבי חשוב למקור הבימתי ועוד יותר ל"הקוסם מארץ עוץ" הקלאסי האהוב מ־1939. אך גולת הכותרת היא בפירוש הליהוק: אריבו מעולה כשחקנית וזמרת, ואלפבה שלה מרגשת ומעוררת הזדהות, וגרנדה, זמרת עם יכולות ווקאליות נדירות, מתגלה כאן גם כשחקנית קומית משובחת ומדויקת. הכימיה הנהדרת שלהן היא לב־ליבו של הסרט והגורם המרכזי להצלחתו.
עם זאת, קהל בוגר שאינו נמנה עם חובבי המחזמר, ומי שאין לו כל היכרות עמו, חשוב שייקח בחשבון שמלבד ל"שואו" המהוקצע אין לסרט הארוך הזה (יותר משעתיים וחצי!) הרבה מה להציע. העלילה, שנסמכת ברובה על תבנית ז'אנר סרטי התיכון, מרוחה וילדותית ותקסום בעיקר לקהל צעיר; מלבד קומץ להיטים, רוב השירים בינוניים למדי; והמסרים הפרוגרסיביים שהיו חדשניים לפני עשרים שנה הם כיום צפויים, לעוסים ומעייפים. הענקנו למחזמר שלושה כוכבים וחצי, ציון המשקף את שקלול נקודות המבט. מעריצי המחזמר המקורי מוזמנים להוסיף עוד כוכב.
מרשעת ארה"ב 2024, בימוי: ג'ון מ. צ'ו. 160 ד'
קסם שחור
אחד מעיבודי "הקוסם מארץ עוץ" הכי מעניינים, גם אם שנויים במחלוקת מבחינה אמנותית, הוא המיוזיקל "הקוסם" מ–1978. דיאנה רוס ומייקל ג'קסון מובילים קאסט אפרו–אמריקני בעיבוד שהפך את רובע קווינס בניו–יורק למעין ארץ עוץ אורבנית שחורה. סידני לומט האגדי, במאי מחוספס שהתמחה בדרמות ריאליסטיות, ביים סרט ייחודי ומשונה שלמרות הכישרונות המוזיקליים הענקיים שבמרכזו כשל אצל המבקרים והקהל. דבר אחד בטוח, היום בחיים לא היו מאפשרים ליוצר לבן לביים סרט כזה.
