בשנות ה־2000 ההיצע התרבותי אומנם לא היה רחב כמו היום, אבל הוא ודאי לא היה דליל. ככל הנערים, התחלנו חבריי בחטיבה ואני לגבש לנו זהות וטעם אישי. התחלקנו בין חובבי הסופרנוס, אבודים ונמלטים, משפחת סימפסון, סאות'פארק ואיש משפחה, בקסטריט בויז, בלק אייד פיס ומטאליקה, גרייניק ואלתרמן, אלי ומריאנו ואסי וגורי, אלא שהיו שני חריגים שאותם כמעט כולם צרכו. הראשון היה הארי פוטר – שסביר להניח שאתייחס אליו בעתיד – והשני היה "חברים".
חברים היא מהקומדיות האהובות עליי ביותר, טופ 3 במקרה הגרוע. הדו־קרב המיתולוגי שלה נגד סיינפלד מזכיר לי את הבדיחה על הנמלה שרצה לצד הפיל במדבר ואומרת לו: "תראה כמה אבק אנחנו עושים". וזה לא רק כי חברים לאין שיעור מצחיקה יותר מהשנינות (החביבה) של ג'ורג' ומההומור הכה מתוחכם של קריימר שנתקע בקירות, אלא כי היא מספקת את חוויית ה"wholesome" המושלמת. כשאני צופה בחברים אני מרגיש טוב, כשאני צופה בסיינפלד אני מרגיש צער על זה שאני לא צופה בחברים. לשמחתי, ההיסטוריה הולכת איתי ובחלוף שלושה עשורים חברים רלוונטית כתמיד, סיינפלד – לא ממש.
לכבוד 30 שנה לעליית הסדרה המיתולוגית לאוויר עלה הפודקאסט "חברים: ההסכת" מבית כאן 11. אלעד בר־נוי, המגיש והעורך, מצליח לחלץ מהסדרה הוותיקה תובנות מרתקות ולחבר אותן לחיינו כיום בעזרת אורחים מתחלפים ובהם אסף ליברמן, צליל אברהם, וגיתית פישר. בר־נוי והאורחים מנתחים סצנות והיבטים בולטים בסדרה ומצביעים על תובנות מסקרנות, לרבות האלמנטים שהפכו אותה לאלמותית. אחת התובנות הללו היא עד כמה הניתוק של חברים מחיי היום־יום עזרה לה בהקשר הזה. היא יצרה יקום מקביל שבו פיגועי 11 בספטמבר לא התרחשו, אין (כמעט) קשיים כלכליים או מרוץ העכברים של החיים שבקושי קיים בסדרה.
כבר בפרק הפתיחה (מתוך שישה)הנושא את השם "במה הם בדיוק עובדים?" מצביע בר־נוי על חוסר ההיגיון הכלכלי של חיי הדמויות – מוניקה בקושי מבשלת, ג'ואי שחקן כושל, רייצ'ל היא מלצרית, ועם זאת כולם חיים בדירות מפוארות בלב מנהטן, ניו־יורק. הסדרה, כך הוא טוען, לא נועדה לשקף את המציאות אלא להציע חלום אסקפיסטי שהפך לרלוונטי יותר מתמיד.
בנוסף, מציע הפודקאסט מספר מאפיינים שבהם הסדרה השפיעה על האופן שבו רבים מבני דורנו תופסים היבטים מרכזיים בחיים כגון חברות, זוגיות והחיים הבוגרים בכלל.
"חברים: ההסכת" נישא כמובן על גלי ההצלחה של הסדרה שבה הוא עוסק, אבל השילוב הנפלא בין הומור לניתוח מעמיק, הסוגיות שבהן הוא עוסק ואופן ההגשה של בר־נוי הם אלה שהעניקו לו את ההמלצה הזאת בזכות.
פרקים מומלצים
איך שישה חברים מחזיקים מעמד כל כך הרבה זמן?
בר–נוי והתסריטאית והשחקנית גיתית פישר מנתחים את מערכת היחסים בין החברים, מה שמוביל לדיון מעניין בנוגע ליחסים חברתיים גם כיום.
האם אסון התאומים בכלל קרה בעולם של חברים?
הפרק עוסק בממד הפוליטי של חברים ובכך שהסדרה שמרה בקנאות על ניתוק מהעולם החיצוני. הוא מתייחס לסוגיות הפוליטיות והערכיות שעולות ביחס לסדרה, וגם לניגוד הרעיוני בין חדוות החיים של חברים לעומת הציניות של סיינפלד.
שווה האזנה
דעה לא פופולרית. הסכת של ברק הרשקוביץ על רעיונות אקטואליים. כדאי במיוחד להאזין לפרק 18, שבו הוא מארח את תומר מוסקוביץ', שכיהן במגוון תפקידים בכירים במגזר הציבורי, עם הצעה מרתקת ומהפכנית לשינוי במבנה הממשלה.
מה יש בזה? בכל פרק מספר קובי מלמד סיפור היסטורי שנשמע מופרך לחלוטין ולצידו אלעד יצחקיאן ששומע את הסיפור לראשונה. כל פרק מוקלט כטייק אחד שחציו מוכן וחציו מאולתר, והמיקס שנוצר הוא שילוב בין עובדות אזוטריות ומופלאות להומור קליל.
רוח מערבית. אי אפשר להתעלם מפרק 180, שבו אריאל ויטמן מארח את אחד השמות הגדולים שהופיעו אי פעם בפודקאסט ישראלי: ויווק רמאסוואמי, שמונה לאחרונה למנהל מחלקת התייעלות הממשל בארה"ב לצד אילון מאסק.
