בחודשים הקרובים ניצבת ישראל לפני חלון הזדמנויות נדיר למכת מנע משמעותית או למכה אסטרטגית נגד איראן. האפשרויות כוללות תקיפה ממוקדת נגד מנהיגי המשטר, מתקני הנפט או מתקני הגרעין – כל אחת לחוד או כולן יחד. מהלך כזה יכול לדחות את האיום האיראני לפחות לעשור הקרוב או אף למנוע אותו באופן מוחלט. עם זאת, השעון מתקתק, והאפשרות לפעולה הולכת ומצטמצמת ככל שהמצב הבינלאומי משתנה, ובמיוחד לקראת חילופי השלטון בארצות הברית. על ישראל לקבל החלטה אסטרטגית שתשפיע על עתידה הביטחוני ועל מאזן הכוחות במזרח התיכון ואף בעולם כולו לשנים רבות קדימה.
האיום המרכזי שמציבה איראן הוא הגעתה האפשרית ליכולת גרעינית מבצעית, מהלך שישנה לחלוטין את מאזן הכוחות האזורי והעולמי. נשק גרעיני יעניק לאיראן כוח הרתעה שלא רק יגן עליה עצמה, אלא גם על כוחות פרוקסי כמו חיזבאללה, חמאס והמיליציות השיעיות בסוריה, בעיראק ובתימן. חלון ההזדמנויות לפעולה מצטמצם במהירות, וישראל חייבת לפעול לפני שהנשיא החדש בארה"ב ייכנס לתפקידו, מצב שעשוי להגביל את חופש הפעולה של ישראל. עם זאת, לא מדובר רק באיראן עצמה – אלא גם בציר רחב יותר של מדינות וגורמים עוינים הכוללים את רוסיה, סין וחיזבאללה, שיצרו רשת מאיימת על יציבות האזור. פגיעה באיראן תפגע במישרין בציר זה, תערער את תשתיתו ותשפיע על מאזן הכוחות האזורי והעולמי.
במקביל, חיזבאללה, שנחשב בעבר איום מרכזי בזירה הצפונית, נחשף במערומיו מבחינה צבאית. חרף האיומים הרטוריים, ישראל הצליחה לפגוע ביכולותיו באופן ניכר. חולשה זו מאפשרת לישראל לפעול ביתר חופש בזירות אחרות. נוסף על כך, שיתוף הפעולה עם הברית הסונית המתונה, הכוללת מדינות כמו סעודיה, איחוד האמירויות ובחריין, מהווה יתרון אסטרטגי משמעותי. המדינות הללו רואות באיראן אויב משותף, ומבינות כי פעולה ישראלית עשויה לחזק את יציבותן האזורית ולסייע להן במאבק מול איראן; מנהיגיהן לא יאמרו זאת בגלוי אבל בסתר ליבם ורצונם הם מייחלים לכך.

גם בזירות האחרות שישראל מתמודדת איתן – עזה ויהודה ושומרון – ניכרת התקדמות. חמאס בעזה נחלש משמעותית בעקבות מבצעים מוצלחים של צה"ל, ויכולתו לבנות מחדש כוח צבאי מוגבלת. ביהודה ושומרון, חמאס בסיוע חיזבאללה ואיראן מנסה להגביר את פעילותו, אך השליטה הביטחונית הישראלית מאפשרת התמודדות מבוקרת עם האיום. פגיעה באיראן תחליש עוד את המוטיבציה של הארגונים האלה ותצמצם את האיום העתידי מצידם.
תקופת המעבר הפוליטית בארצות הברית, עם חילופי השלטון הקרבים, מהווה אף היא הזדמנות לפעולה. נכון, ייתכן שארה"ב לא תאהב פעולה חד־צדדית מכיוונה של ישראל, אבל לא מן הנמנע שוושינגטון תתמוך בדיעבד. הממשל יגלה הבנה, במיוחד אם יובן שמדובר במהלך מונע הכרחי, כפי שהוכח בעבר במבצעים דומים נגד עיראק (במבצע "אופרה" ב־1981) ונגד סוריה (במבצע "מחוץ לקופסה", בשנת 2007). היחסים הדיפלומטיים של ארצות הברית עם טורקיה, שהפכה לגורם פונדמנטליסטי וקיצוני יותר תחת שלטון ארדואן, הם שיקול נוסף. תקיפה ישראלית באיראן עשויה לחייב את טורקיה וארצות הברית להגדיר מחדש את יחסיהן, מהלך שעשוי להשפיע לטובת ישראל.
השינויים במאזן הכוחות האזורי והעולמי מביאים להבנה שאיראן אינה חזקה כפי שהיא מצטיירת. חולשותיה האסטרטגיות והכלכליות נחשפו, ואיום הטילים שלה הוכח בעיקר כדברי רהב. בנוסף, תגובותיה המאופקות של איראן לתקיפות ישראליות משקפות מצב מורכב שאינו מאפשר לה עימות ישיר עם ישראל. החולשה הזאת היא הזדמנות שישראל חייבת לנצל במהירות.
לאחר אירועי 7 באוקטובר, וחילופי המהלומות הצבאיות בין ירושלים לטהרן, מחסום הפחד נשבר. לנוכח המלחמה המתמשכת, נראה שיש הבנה בציבור שצעד אסטרטגי כזה באמת יכול לשנות את המצב
ומה לגבי הגינויים האפשריים מהעולם? ההחלטות של בית הדין הבינלאומי בהאג יוצרות איום דיפלומטי, אך אסור שתהיה להן השפעה ישירה על החלטות אסטרטגיות קריטיות לביטחונה של ישראל. המצב החמור הזה הגיע לשפל חדש בהוצאת צווי המעצר נגד ראש ממשלת ישראל ושר הביטחון שלה לשעבר, יותר נמוך מזה כבר קשה לרדת.
ומבט פנימה – אל חוסנה של החברה הישראלית. הציבור וצה"ל כולו במוכנות גבוהה לפעולה נרחבת, לתרחיש תקיפה שאליה נערכה מערכת הביטחון במשך העשור האחרון. במיוחד לאחר אירועי 7 באוקטובר, וחילופי המהלומות הצבאיות בין ירושלים לטהרן, מחסום הפחד נשבר. לנוכח המלחמה המתמשכת, נראה שיש הבנה בציבור שצעד אסטרטגי כזה באמת יכול לשנות את המצב לטווח הרחוק, וזה עכשיו או לעולם לא. מי יודע מתי תהיה לנו הזדמנות נוספת.
מנהיגים נמדדים בהחלטות בזמנים קריטיים. כפי שווינסטון צ'רצ'יל הוביל את בריטניה בהחלטות אמיצות במהלך מלחמת העולם השנייה, כך ניצב ראש ממשלת ישראל לפני רגע היסטורי. החלטה נחרצת כעת עשויה לשנות את מאזן הכוחות לטובת ישראל, לחזק את ביטחונה ולהבטיח יציבות אזורית לשנים רבות קדימה. ההיסטוריה זוכרת את המנהיגים שפעלו ולא את אלה שהיססו. חלון ההזדמנויות מצומצם, והזמן לפעול הוא עכשיו.
קובי אלירז שימש בעבר יועץ לשרי הביטחון