נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו הוגש בינואר 2020 כתב אישום בגין עבירות בשלוש פרשות – תיק 4000 (שוחד, מרמה והפרת אמונים), תיק 2000 (הפרת אמונים) ותיק 1000 (הפרת אמונים). לקראת תחילת פרשת ההגנה מובא להלן סיכום תמציתי מאוד של פרשת התביעה.
חוק יסוד הממשלה מתנה פתיחת חקירה פלילית נגד ראש הממשלה באישור היועץ המשפטי לממשלה. במקום אישור כנדרש הוגשו פרוטוקולים מושחרים שאינם מצביעים על היקף האישור ותוכנו. בית המשפט הצר על כך, אך דחה את ההחלטה בנושא למועד שטרם נקבע.
כתב האישום הוגש ברשלנות ובחופזה ללא רשימת עדים כנדרש בחוק, בעת שראש הממשלה ביקר בבית הלבן בהזמנת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לקראת החתימה על הסכמי אברהם. בית המשפט קבע כי בתיאור העובדות בתיק 4000 חסרו פרטים מהותיים ורלוונטיים להגנת הנאשמים, והורה לפרקליטות לתקן את כתב האישום כך שיבהיר מהן העובדות המגבשות את יסודות העבירה.
תיק 4000
באישום המתוקן, שהוגש בינואר 2021, נטען כי נתניהו נהנה מ"היענות חריגה" ב־315 "אירועי סיקור" באתר החדשות הזניח וואלה שבשליטת קבוצת בזק, ובתמורה העניק הטבות רגולטוריות לחברת בזק בבעלות שאול אלוביץ', שגם הוא ואשתו איריס נאשמים בתיק זה. לכתב האישום המתוקן נוספה גם רשימת 338 עדי התביעה, שאת חלקם הגדול הפרקליטות לא העלתה לדוכן העדים, אך עד לרגע האחרון סירבה לגלות על מי מהם ויתרה כדי שההגנה לא תוכל ליצור איתם קשר.
עדי התביעה העיקריים – מנכ"ל וואלה אילן ישועה, עובדי וואלה ועד המדינה ניר חפץ – אישרו בעדותם ש־315 אירועי הסיקור כללו אירועים שלא קרו, אירועים שאינם חריגים (דיווחים שנמסרו לכלל ערוצי התקשורת) ואירועי סיקור שלילי.
החוק מחייב למסור להגנה את חומרי החקירה. עו"ד ז'ק חן, פרקליטו של אלוביץ', גילה במקרה עשרות אלפי מסמכים שהוסתרו מההגנה מאחורי מקש "בטל סינון" שהיה בקובץ שנמסר לו. בזכותם למדנו שהצגת אילן ישועה בחקירה הראשית כמי שסולד מפוליטיקאים ופועל רק כמצוות אלוביץ' הייתה שקרית. ישועה נפגש עם יריביו של נתניהו שלא על דעת אלוביץ', בחלקם ביוזמתו, ונתן להם סיקור אוהד ומפנק. היחיד שלא דיבר עמו מעולם היה נתניהו, ש"זכה" בדרך כלל לסיקור שלילי ועוין.
הפרקליטות הציעה שלושה תירוצים להסתרת המסמכים. הראשון – שהחומר אינו רלוונטי, טענה שהשופט משה ברעם העיר עליה: "נשגב מבינתי איך חומרים המעידים על היענות ישועה לפוליטיקאים אחרים אינה רלוונטית". הטענה אינה עומדת משום שהפסיקה והנחיית פרקליט המדינה קובעות כי "הטעם העיקרי לזכות העיון הינו לאפשר לנאשם לגלות בחומר החקירה ראיות העשויות לסייע לו בהגנתו ובכך להבטיח את זכותו למשפט הוגן". השני – שהמשטרה סיווגה את החומרים, ולא הפרקליטות. אבל למשטרה הייתה פרקליטה מלווה, והאחריות עליה. השלישי – ידעו שהחומר הגיע לידי הסנגורים והחליטו לא לדרוש שיחזירו אותו. התירוץ הזה גרוע מההסתרה עצמה. האם קיוו שז'ק חן לא יקיש על "בטל סינון" ולא יגלה את מה שהתחבא תחתיו?
העדים ניר שורץ, ראש צוות החקירה של ניר חפץ, ויניב פלג, הכפוף לו, העידו שלא חקרו אם האירועים בכתב האישום אכן אירעו, וכי לא חקרו לגביהם את בנימין נתניהו ואת עד המדינה ניר חפץ. הם וכמותם גם תנ"צ יואב תלם הודו שאין זה תקין להגיש כתב אישום ללא עימות החשוד עם החשדות שהועלו נגדו. משל חקרו שוד בנק ברחוב ירמיהו בתל־אביב בלי לוודא שיש שם סניף בנק.
תנ"צ יואב תלם הודה בחקירתו הנגדית בתרגילי חקירה לא חוקיים, בהפעלת רוגלות נגד שלמה פילבר ואיריס אלוביץ', ובהינעלות על התזה בעניין "ההיענות החריגה" בוואלה בלי שנעשתה השוואה לכלי תקשורת אחרים או לפוליטיקאים אחרים. באין היענות חריגה אין מתת.
מנכ"ל משרד התקשורת אבי ברגר, המנכ"ל שאחריו עד המדינה שלמה פילבר ויו"ר מועצת הכבלים והלוויין ד"ר יפעת בן־חי־שגב העידו שלא הייתה תמורה (הטבה רגולטורית). החתימה הבודדת של נתניהו בעניין מה שכונה "מיזוג בזק־יס" היה חתימת קיום המתחייבת מהחוק עצמו, לאחר שכל הרגולטורים הרלוונטיים (ובהם יועמ"ש משרד התקשורת, ראש הרשות לתחרות ויו"ר מועצת הכבלים והלווין) כבר אישרו את העסקה ללא קשר אליו. עו"ד בן־צור הוכיח מאיכוני הטלפונים (שהיו בידי החוקרים) שהפגישה, שנתניהו הנחה בה כביכול את שלמה פילבר להיטיב עם בזק, לא התקיימה ורק נשתלה במוחו בידי התביעה בחקירה, אחת מחקירות רבות שלא הוקלטו, בניגוד לדין. ניסיון התביעה להכריז במהלך המשפט על עדי התביעה פילבר וד"ר בן־חי־שגב כעדים עוינים ("עוינת לאמת?", כדבריה) לא צלח.
אילו האמינה התביעה בסכומים האדירים שהודלפו לתקשורת כהטבות רגולטוריות (אך משום מה לא נזכרו בכתב האישום), היה עליה לתבוע לא רק את בני הזוג אלוביץ' אלא גם את התאגידים שנהנו ממעשיהם לכאורה, ולחלט את ערך ההטבות כנדרש בהנחיית פרקליט המדינה. הימנעותה מלעשות כן מעידה על חוסר האמונה שלה עצמה בטענות בכתב האישום.
הצעת השופטים לפרקליטות לחזור בה מן האישום בשוחד בתיק 4000 נדחתה בידי היועמ"ש.
תיק 2000
לפי כתב האישום, ארנון (נוני) מוזס, בעל השליטה ויו"ר הדירקטוריון בקבוצת ידיעות אחרונות, הציע לנתניהו שישפר את הסיקור שלו ושל בני משפחתו ובתמורה נתניהו יאפשר את הגבלת תפוצתו של העיתון המתחרה, ישראל היום. במשפט הוכח כי היו חברי כנסת שביקשו לאמץ הצעת חוק שניסחו פרקליטי ידיעות אחרונות כדי למנוע את הפצת החינמון. הם קיבלו סיקור אוהד מאוד מידיעות אחרונות, שעבורו הגבלת התפוצה של המתחרה הייתה שווה הון.
לעומתם, נתניהו שביקש לפתוח את שוק התקשורת לשחקנים נוספים, ניהל רק משא ומתן מדומה עם מוזס. בפועל הוא קנה זמן עד שהצליח לפזר את הכנסת כדי למנוע את אימוץ החוק האנטי־דמוקרטי. גם לא היה ביכולתו של נתניהו יכול לספק את ה"סחורה" בעצמו, שהרי ישראל היום לא היה בבעלותו. מוזס הואשם בהצעת שוחד ונתניהו הואשם בהפרת אמונים בטענה שלא הפסיק מהר יותר את השיחות איתו. במקום לקבל פרס על מאמציו לפתוח את שוק התקשורת, קיבל נתניהו כתב אישום, בשעה שמי ששפעלו להגבלת תפוצת ישראל היום בתיאום עם מוזס וזכו לתמורה אפילו לא נחקרו.
תיק 1000
עולם הפוך ראינו. נתניהו, המשקיע לילות כימים בעבודה בענייני העם והמדינה, מוצג כנהנתן שקיבל במתנה סיגרים ובקבוקי שמפניה במשך שלוש שנים, בסכום של 776,691 שקלים, מידי ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר. בחקירת העדה המרכזית הדס קליין בידי עו"ד עמית חדד התברר שהסכום הדמיוני – ששיקף את רובן המכריע של רכישות השמפניה והסיגרים משלל סוגים שהוצעו לאורחיהם הרבים של מילצ'ן ופאקר – התבסס על עדותה של קליין בלבד, שלא נתמכה בראיות פורנזיות, בתעודות משלוח, בקבלות מקוריות או בעדות נוספת. כפי שעלה גם מעדות מילצ'ן, שניתנה במעמד הפרקליטים ועורכי הדין בהיוועדות חזותית באנגליה, המתנות הסתכמו בשי לחגים ולימי הולדת במשך שש שנים בסכום כולל שהוא פחות מעשירית מהסכום הנ"ל. גם הסיפורים על תכשיטים שניתנו כביכול לשרה נתניהו לא הוכחו. זוג עגילים שנטען שהוענק לה נועד לאישה עם חורים באוזניים, אך כאלה אין לגברת נתניהו.
פשעי החקירה
העבירות החמורות של מערכת האכיפה צריכות להתברר בחדרי החקירות – חומרי חקירה שהוסתרו מהנאשמים; שימוש ברוגלות, במדובבים ובמדובבות; הדלפות חומרי חקירה. חוקרים העידו ששיקרו בבקשות שהוגשו לבתי המשפט, כדי לאפשר מעצר אנשים שלא נחשדו בדבר, עינו עדים והתעללו בהם כביכול היו פצצות מתקתקות. ניר חפץ סבל ממניעת תרופות נגד לחץ דם, מהרעבה, ממניעת שינה, מפשפשים שגרמו לגרד ושלפוחיות, מאיום בהרס המשפחה, מלילה במחיצת אסירים ביטחוניים שאיימו עליו; איריס אלוביץ' – מלילה במחיצת עכברושים, מטלטול מבית מעצר אחד למשנהו, מאיומים לגבי בריאות בעלה אם לא תמסור גרסה, מחקירת אמה הקשישה והחולה; המקורבת – מהודעה כוזבת ביודעין לבית המשפט כביכול היא חשודה בהלבנת הון, משאלות אינטימיות במהלך החקירה ללא קשר לתיק; שאול אלוביץ' – מתפיסת הרכוש המשפחתי ללא צו, מחקירות פוגעניות, מהרס כלכלי ומהתשה פיזית; שלמה פילבר – מהשפלות, מאיום שלא יזכה להשתתף בבר המצווה של בנו, מהשתלת זיכרון; ראש הסגל של נתניהו דוד שרן – מהשתלת רוגלה ומהשתלת זיכרון.
לא את האמת ביקשו החוקרים, אלא חילוץ גרסה שתהלום את מה שרצו לשמוע, כלומר חומר מרשיע נגד ראש הממשלה נתניהו. פורסם שהמפכ"ל רוני אלשיך, שהתגאה בפומבי שקרא כל מילה מהחקירות, התייחס לסביבת ראש הממשלה כאל ארגון פשע. השוטרים העידו שהכול נעשה בפיקוח צמוד ויומיומי של הפרקליטות. ניר שורץ העיד שמאות שוטרים ועשרות פרקליטים גויסו למשימה, והכול על חשבוננו. סיכום ביניים
סדר הדין הפלילי בישראל טעון תיקון יסודי. חזקת החפות של הנאשמים לא נסדקה כמלוא הנימה. במהלך פרשת התביעה לא הצליחה הפרקליטות להוכיח אף עבירה וכעת היא מקווה להיבנות מפרשת ההגנה בתיקי אלף לילה ולילה.
