יום שלישי, מרץ 4, 2025 | ד׳ באדר ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
user
user

ישי אלמקייס

הכתב הצבאי של מקור ראשון

לקחי צבא היבשה: הקמת גדודי הנדסה

בצה"ל החלו לשקוד על יישום המסקנות מהטבח והמלחמה, ובהן תגבור כיתות הכוננות ומחלקות החבלה, רכישת משאיות אושקוש ומיגון קרמי, והרחקת התצפיתניות מהגבול

14 חודשים חלפו מאז מתקפת הטרור ב־7 באוקטובר, ואף שהתחקירים המבצעיים על כל זירות הלחימה טרם פורסמו, בצה"ל החלו לשקוד על לקחים ברובד האסטרטגי. הלקחים הופקו בסוגיות בתחום בניין הכוח, שישפיע על נראות הצבא והיכולות שלו לשנים הקרובות.

בזרוע היבשה מדגישים כמה מסקנות שצריך ליישם בשנים הקרובות בעקבות הטבח והמלחמה, ובראשן חיזוק ההגנה המרחבית (הגמ"ר) – באמצעות הקמת גדודי הגמ"ר שמבוססים על "בני המקום" וכוחות עתודה. ההגמ"ר תחוזק גם באמצעות הקמה מהירה של האוגדה המזרחית, שתפקידה יהיה, בין השאר, לאבטח את גבולות השלום ואת פנים המדינה, אם תרחיש פרעות מבצע שומר החומות יחזור על עצמו.

המסקנה נובעת גם מהפלישה של מחבלי חמאס בבוקר שמחת תורה לעוטף, שלא זכתה למענה מספק לנוכח הכוחות החסרים בגזרה וכיתות הכוננות הקטנות שבתוך היישובים. חיזוק ההגמ"ר נועד גם להתמודד עם העובדה שהחטיבות המרחביות, בעיקר בצפון הארץ, לא בנויות להתמודד היטב עם האיומים הצפויים מצד חיזבאללה ולהגן על הגבול, ולכן חטיבות מתמרנות נאלצו לעסוק בעצמן באבטחת הגדר ולא בתמרון ברצועת עזה.

במסגרת המהלך לתיקון של המצב הזה הוקמה החטיבה המרחבית "ההרים", והיא הוסבה מאנשי מילואים לסדיר. כמו כן נערכה עבודת מטה להתארגנות ולחיזוק של כיתות הכוננות ומחלקות הגנת היישוב והמרחב.

מסקנה נוספת נבעה מהחשיבות של יכולות ההנדסה במלחמה, המשמשות למגוון מטרות, מפתיחת צירים וטיהור מרחבים ועד השמדת תשתיות טרור ומנהרות. הלקח כאן הוא להקים עוד גדודי הנדסה, בנוסף לגדוד 607 שהוקם בחודש שעבר. בזרוע היבשה מכוונים גם להקמת מחלקות חבלה נוספות בחיל הרגלים, שישתלבו בצוותי הקרב הגדודיים והחטיבתיים. בנוסף, יחידת העילית יהל"ם (יחידת הנדסה למשימות מיוחדות) תוגדל ותכלול 20 צוותי קרב פלוגתיים, לאור השימוש הגובר ביכולות המיוחדות שלהם בלוחמה בתת־הקרקע. בכיר בצה"ל אמר כי "בתחילת המלחמה רק סתמנו את פירי המנהרות, וכעת אנחנו מנהלים בתת־הקרקע תמרון לכל דבר".

תצפיתניות בגבול עזה.
צילום: אריק סולטן

כמו כן, בצה"ל מדגישים כי עשרים הלוחמות שסיימו מסלול ביחידה המיוחדת לא נחשבות ללוחמות יהל"ם אלא ללוחמות ביהל"ם, מאחר שלא עברו את אותה הכשרה שעברו שאר הלוחמים ביחידה ואין להן אותם התפקידים. למשל, אין מהן דרישה לסחיבת משקלים גדולים מאוד, והתפקידים שהלוחמות עושות מתמקדים ביכולות שהן מצטיינות בהם יותר מגברים, כמו הפעלת אמצעים שדורשים מוטוריקה עדינה, קור רוח וסבלנות.

גם יכולות הניוד המבצעי יעברו שדרוג. חטיבות חי"ר נוספות יוסבו לניוד על גבי רק"ם (רכב קרבי משוריין) מתקדם, במטרה לאפשר לכוחות סדיר ומילואים להתנייד באופן מהיר ויעיל וליצור יכולות עצמאיות לפינוי. במסגרת השדרוג יירכשו האמרים וכלי רכב חדשים ומתקדמים מסוג Jltv ("אושקוש": רכב טקטי קל משולב), שמספרם בצה"ל צפוי לגדול מ־136 כיום לאלף בתוך שנים אחדות. היעד הסופי הוא להקים מעין "אגד ניוד" שיעבור בין היחידות. כיום יש מחסור בכלים המניידים, בעיקר בשל עצירת המשלוחים מארצות הברית.

גם תחום האיסוף הקרבי יקבל חיזוק עם קליטה של כ־15 אלף רחפנים בעלי ייעוד שונה, והכשרות הרחפנים יתוגברו. במהלך המלחמה נרכשו באופן רשמי 7,700 רחפנים טקטיים, 500 רחפנים קטלניים ועוד 3,000 תוקפים. בנוסף, יוקמו יחידות ייעודיות ומקצועיות לשימוש ברחפנים בדרג האוגדה, והרחבת סל היכולות של הרחפנים בתחומי האיסוף והתקיפה.

חמ"לים לאחור

יעד נוסף נקרא בצה"ל "איחוד המודלים בחי"ר סדיר ומילואים". הכוונה היא ליצור סטנדרטים אחידים, כדי שהמעבר בין שירות החובה ליחידות המילואים יהיה יעיל יותר. במסגרת המהלך נרכשו 23 אלף כלי נשק מסוג M4 במסגרת הסבת חטיבות החי"ר שנלחמו בעשור האחרון רק עם נשק ה"תבור". כמו כן נרכשו עשרת אלפים אמצעים לראיית לילה ועוד 22 אלף כוונות קלע תרמיות ומתקדמות, 30 אלף קסדות טקטיות ו־150 אלף יחידות מיגון קרמי נגד קליעים, וגם 4,000 וסטים ייעודיים לחיילי שריון.

במהלך המלחמה, בעקבות הצורך המבצעי הגדול, נפתחו קורסי קצינים לאנשי מילואים בזרוע היבשה. כעת, בעקבות ההכרה בצורך הגדל בקצינים, הוחלט להתאים את בה"ד 1 לכך.

בנוסף, קורסי הקצינים בסדיר ובמילואים יקלטו צוערים נוספים לטובת שמירת הכשירות בשדרת הפיקוד ביבשה. במהלך המלחמה הוכשרו 162 בוגרי קורס קצינים קרביים ו־426 בוגרי קורס קצינים עורפיים. 81 מג"דים במילואים מונו במהלך המלחמה. במהלכה נרשמו גם 22,447 מצטרפים חדשים למערך המילואים ביבשה, וכ־30 אלף מתנדבי מילואים חדשים.

בזרוע היבשה מסכמים בחיוב את מחזורי הגיוס האחרונים: בכל החטיבות והמערכים נרשמו מעל 100 אחוזי גיוס, בעיקר בתותחנים, מערך האיסוף הקרבי והגנת הגבולות – שם השילוב בין בנים לבנות גבוה. כמו כן מציינים שם שהנשירה בשלבים הראשונים של השירות נמוכה יותר מבעבר.

בשנת 2023 היו יותר מ־7,500 לוחמות בסדיר, ומדי שנה מתגייסות יותר מ־1,600 בנות לתפקידי לחימה. בשבועות הקרובים תיפתח פלוגת לוחמות ניוד מגדרית, שתדרוש רף שווה ללוחמות העתידיות אל מול הלוחמים המקבילים, וגם מספר מינימלי של מסיימות שמתחתיו הפיילוט ייכשל וייסגר. בעוד שנה, בגיוס נובמבר 2025, יחל גיוס לוחמות שריון מתמרנות.

די-9 בעזה.
צילום: דובר צה"ל

בצה"ל אומרים כי עד כה טנקיסטיות לא השתתפו בלחימה בתוך רצועת עזה. היה ניסיון לבחון אותן בתמרון, אך בשל שיקולי כוח אדם של חטיבה 460, שהן שייכות לה, הניסיון נדחה.

על רקע העלייה בגיוס תצפיתניות, בצה"ל נמצאים בעיצומו של מהלך להרחקת חמ"לי התצפיות מהגבול בצפון ובעזה. המהלך יושלם כחלק מהתוכנית הרב־שנתית. כמו כן חולקו כלי נשק למפקדות החמ"לים המבצעיים ולהכשרות של בקריות איסוף יבשתי, ובחודשים הקרובים תושלם חלוקת הנשק לתצפיתניות. בנוסף נערכים מיפוי ומיגון של חמ"לים בכלל הגזרות, ומשופר המענה הלוגיסטי של התצפיתניות – מתחמי מזון, שיפוץ מגורים, ציוד כושר ומענה טיפולי בבריאות הנפש.

גורמים בצה"ל מציינים כי בזרוע היבשה יש מחסור של כ־800 לוחמים, ועוד כ־1,300 תומכי לחימה. הם מדגישים שהחקיקה על הארכת שירות החובה ל־36 חודשים אמורה לגשר על הפער.

כתבות קשורות

הידיעה הבאה

כתבות אחרונות באתר

Welcome Back!

Login to your account below

Retrieve your password

Please enter your username or email address to reset your password.