אם לחלוציות היה ריח, השבוע במצפה־יהונתן אפשר היה להריח אותה באוויר. עשרים משפחות אכלסו בשבוע האחרון נקודה חדשה בנגב, שני קילומטרים צפונית־מערבית לעיר ערד. אומנם מדובר בשכונה כפרית בתוך תחום העיר, אבל מי שהספיק לבקר בנקודה החדשה יכול היה לראות מראות מוכרים של יישוב חדש בארץ ישראל – גנרטור, טרקטור, מבנים זמניים בשלבי חיבור שונים לתשתיות, וכיאה לנגב גם הרבה חול מדברי. הנקודה, שצופה בין השאר על בסיס האימונים של חטיבת הנח"ל, נקראת "מצפה יהונתן" על שמו של מח"ט הנח"ל, אל"מ יהונתן שטיינברג ז"ל, שנהרג בקרב במתקפת חמאס בשמחת תורה.
כאן מגיע גילוי נאות: המשפחה הראשונה שנכנסה לנקודה החדשה ביום חמישי שעבר הייתה משפחתו של בני, עציון. יחד עם אשתו עינב ושני ילדיהם, הם זכו לאייש את קרוון מספר 9. כשהגענו לבקר אותם ביום שישי הייתה הפסקת מים, וארבע המשפחות שהתכוננו לשבת מיהרו להצטייד בשישיות מים מחנויות העיר ערד, למקרה שהמים בברזים לא יחזרו לפני שבת. מערכת הגז עדיין לא הותקנה, מערכת הביוב טרם חוברה לערד, עוד לא הותקן עירוב, השבילים בין המבנים בשלבי פיתוח, והנעליים והבגדים צוברים אבק מדברי, אבל על הכול מחפה רוח מרגשת של ראשוניות.
שילה וטליה גהלי ושלושת ילדיהם הם אחת המשפחות שנכנסו השבוע למבנים החדשים במצפה־יהונתן. שילה סטודנט לרפואה, טליה מטפלת באמנות. שלושת ילדיהם כבר השתלבו במעון ובגנים בערד, והם חלק מכמעט חמישים ילדים במצפה־יהונתן שהתווספו למערכת החינוך של העיר. חוץ מילדים, ההתיישבות החדשה הוסיפה לעיר גם כמה אנשי חינוך, ומטפלים בתחומים שונים.
עשרים המשפחות של מצפה־יהונתן משתייכות לגרעין נגב, גרעין משפחות דתיות שהתגבש בשנים האחרונות בכפר הסטודנטים מעלה־שחק שהקימה תנועת איילים בדימונה לפני ארבע שנים. המשפחות שאכלסו את מעלה־שחק הגיעו לכפר מתוך רצון להקים יישוב חדש בנגב, הם רק לא ידעו היכן בדיוק הוא יוקם, ובינתיים קפצו על ההזדמנות להתגבש כגרעין בכפר הדימונאי. ראש עיריית דימונה בני ביטון ציפה מצידו שהמשפחות שבכפר יעברו בשלב מסוים להתגורר בתוך העיר, ונוצר פער בציפיות. עם הזמן החלה גם להיבנות שכונת קבע של העיר בסמוך לכפר, והמשפחות מצאו את עצמן בתוך אתר בנייה, וללא יעד התיישבותי ברור. "אנחנו יודעים שלנגב יש הרבה אתגרים, אבל אותנו עניין מההתחלה האתגר ההתיישבותי", אומר שילה גהלי, ראש הוועד של גרעין נגב. "התחלנו לחשוב על העתיד שלנו, כי הבנו שבדימונה האתגר כבר לא רלוונטי".
הפתרון הגיע לפני כשנתיים ממזרח. בתקופת ממשלת בנט־לפיד קידמה שרת הפנים איילת שקד את הקמתו של גוש התיישבות חדש במבואות־ערד, גוש שהחלטה על הקמתו התקבלה כבר בשנת 2011. בגרעין נגב החליטו לייעד את עצמם לאחד מחמשת היישובים של גוש ההתיישבות החדש, והחלו לחפש מקום להתיישבות זמנית בסמוך לחבל היישובים העתידי. למזלם הטוב, בחודש פברואר נבחר לראשות עיריית ערד יאיר מעיין, שהתלהב מהחבורה וביקש לסייע לה. עדיין הייתה חסרה תנועה מיישבת, וכאן נכנסה לתמונה תנועת "השומר החדש".
אנשי השומר החדש, העוסקים בשמירה על אדמות המדינה והשטחים החקלאיים, פעלו כבר לפני יותר משנה להקמת חוות מרעה בסמוך לערד. "הבנו שבאזור בקעת ערד יש ואקום גדול", אומר אורי ספיר, סמנכ"ל התיישבות ומטה בשומר החדש. "מצד אחד יש הרבה תוכניות, אבל בפועל מעט מאוד ביצוע. לכן חשבנו להביא לשם עדרי צאן כדי להחזיק את השטח אפילו באופן זמני".
שילה גהלי, גרעין נגב: "מבחינתנו החזון הגדול הוא להקים פה חבל ארץ חזק. אנחנו רואים את הפוטנציאל, ומאמינים שנממש אותו"
לפני ראש השנה אשתקד נפגשו אנשי השומר החדש עם מח"ט הנח"ל יהונתן שטיינברג, וביקשו את עזרתו בהקמת חוות מרעה בשטחי האש של בסיס הנח"ל. זמן קצר לאחר מכן פרצה המלחמה, שטיינברג נפל בקרבות, והתוכנית לא התקדמה. כשחברי גרעין נגב ביקשו להתיישב באזור ערד, הציע ספיר ליישב את משפחות הגרעין על גבעה בשטח חום (שטח המיועד למבני ציבור), בקצה תחום השיפוט של העיר. תוך חצי שנה בלבד מאז שעלה הרעיון, הוכנו תשתיות על ידי העירייה, הוצבו מבנים שנרכשו על ידי השומר החדש, ובשבוע שעבר – אוכלסו.
היפוך מגמה
מבחינת ספיר זה לא ממש עקרוני אם גרעין נגב יישאר במקום לטווח ארוך, או יקים יישוב קבע כמה קילומטרים משם, בגוש היישובים של בקעת ערד. "כגוף שרוצה לשמור על אדמות, לבסס ריבונות ולהפריח את השממה, ממש לא משנה לי אם יהיה להם סמל יישוב קהילתי או שהם יהיו שכונה כפרית של ערד. כתנועה מיישבת לא נתערב להם בניהול הפנימי של היישוב. אותי מעניין שיהיו שם בתים וחקלאות, וגם עדרי צאן שיחזיקו את כל המרחב מסביב. עם יישוב אפשר להחזיק 500 דונם, אבל עם חמישה עדרי צאן אפשר להחזיק עשרים אלף דונם".
ראש עיריית ערד יאיר מעיין מודע לכך שפניהם של המשפחות במצפה־יהונתן ליישוב חדש בבקעת ערד, ובכל זאת הוא בחר לסייע להם בהקמת הנקודה. "העיר ערד נמצאת בהגירה שלילית בעשור האחרון, ואנחנו צריכים לעשות כל מאמץ להביא לפה תושבים מכל הגוונים, בעיקר צעירים. המשפחות החדשות כבר הכניסו לנו למוסדות חמישים ילדים, וזה היפוך מגמה. בנוסף, יש מטרה לאכלס את בקעת ערד, וגם כשיקומו שם היישובים, העיר שלהם תהיה ערד. צריך גם לזכור שהמשפחות במצפה־יהונתן לא באו לנגב כדי לגור בעיר אלא ביישוב כפרי, אז לפחות שיגורו לידנו".
גורמים באופוזיציה המקומית בערד וארגונים ירוקים ניסו לטרפד את הקמת מצפה־יהונתן. מעיין מבקר אותם בחריפות. "כל אדם שמנסה לטרפד התיישבות יהודית בארץ ישראל – שיתבייש. בנוסף, מדובר על מגורי סטודנטים בתוך תב"ע בתוקף. הייתה בעיה עם קווי בניין ותיקנו אותה. הם בסך הכול הצליחו לעכב את האכלוס ולגרום נזק לעשרים משפחות חלוציות, שכולם שם משרתים במילואים".
שילה גהלי מדווח שהגרעין כבר מקבל פניות רבות של משפחות המבקשות להצטרף לנקודה החדשה: "עם כל הקושי שבהתיישבות, יש לרעיון ביקוש אדיר. מבחינתנו החזון הגדול הוא להקים פה חבל ארץ חזק. אנחנו רואים את הפוטנציאל, ומאמינים שנממש אותו".
