סקירה שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ובה נבחנה הריבית שנותנים הבנקים על הפיקדונות למשקי בית מול הריבית הניתנת לעסקים גדולים, העלתה שבכל פעם שחלה עלייה בריבית, יותר מ־90% מהשינוי כלפי מעלה גולגל לפיקדונות של העסקים, אך בכל הקשור למשקי הבית גולגלה רק 64% מעליית הריבית. זאת אף שהפיקדונות של משקי הבית הם לרוב לטווח ארוך יותר לעומת העסקים הגדולים, ולכן הם אמורים להניב ריבית גבוהה יותר.
הבדיקה העלתה שהריבית הממוצעת אצל משקי הבית עומדת על 3.17%, לעומת הגופים המוסדיים והעסקים הגדולים שנהנים מריבית ממוצעת של יותר מ־4.2%.
הריבית המקפחת על הפיקדונות זו בעיה אחת. אולי בעיה גדולה יותר היא העובדה שבחשבונות העו"ש של הציבור עומדים יותר מ־350 מיליארד שקל, שעליהם לא מתקבלת ריבית.
זה לא שאין מה לעשות עם הכסף ששוכב בבנק. הבעיה היא שהציבור לא תמיד זוכר ומודע לאפשרות לבצע פעולה שתניב לו ריבית
בשעה שהבנקים לא נותנים כמעט דבר ללקוחות על יתרות העו"ש, הם לוקחים את הכסף הזה, מפקידים אותו בבנק ישראל ומקבלים ריבית שעומדת כיום על 4.5%. אם נעשה חישוב גס כמה כסף הרוויחו הבנקים מיתרות העו"ש שלנו בשנה האחרונה, נגיע ליותר מ־10 מיליארד שקלים, מבלי שהלקוחות שלהם ראו שקל מהסכום הזה. זה לא שאין מה לעשות עם הכסף ששוכב בבנק. הבעיה היא שהציבור לא תמיד זוכר ומודע, או שהוא פשוט מתעצל מלבצע פעולה פשוטה שתניב לו ריבית. הרווח כולו של הבנקים.
השבוע אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת לקריאה ראשונה הצעת חוק שתחייב את הבנקים להודיע ללקוחות על יתרת זכות בעו"ש בסכום של 15 אלף שקל ומעלה. לפי ההצעה, במקרה שבו תהיה ללקוח יתרת עו"ש כזו במשך רבעון אחד לפחות, יחויב הבנק לשלוח לו הודעה על כך, ולעדכן אותו שיש חלופות השקעה לכספים הללו. המטרה היא להעלות את המודעות של הציבור לאפשרות להשקיע את הכספים העודפים בחשבון העו"ש – אם זה בפיקדון, בקרן כספית או בכל תוכנית מניבה אחרת. זהו חוק חשוב, אבל אין באמת צורך לחכות לחקיקה כדי לבדוק מה קורה בחשבון העו"ש שלכם.
