טובי מומחי המודיעין התקשו לחזות את נחשול המורדים שמוטט את השלטון הסורי וצבאו. טמון כאן שיעור גדול בהכרת מגבלות ידע האדם, וביומרותיו לשלוט גם במה שקורה בפתאומיות בלתי ניתנת לחיזוי. דווקא בשל כך, ההתארגנות המהירה של ההנהגה הישראלית וצה"ל למענה רלוונטי להפתעה ראויה להערכה מיוחדת.
המענה המבצעי של צה"ל כוון לשלוש תכליות. התכלית הראשונה, המיידית, התמקדה במאמץ ההגנה על רמת הגולן. כבר לפני כמה חודשים החלה אוגדת הגולן להיערך לחיזוקם ולהרחבתם של מערכי ההגנה שם, באמצעות פעולות יזומות ממזרח לגדר הגבול, בתמיכת פיקוד הצפון. ההכנות אפשרו את המענה המהיר להרחבת האחיזה ההגנתית בשטחים חיוניים במרחב החיץ שהוגדר בהסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה ב־1974. בתוך כך השתלט צה"ל גם על שיא החרמון במיקום שמאפשר השפעה לעומק סוריה ולדרום לבנון.
התכלית השנייה התמקדה בהשמדת אמצעי הלחימה שהותיר הצבא סורי ברחבי סוריה. בתקיפה חסרת תקדים של חיל האוויר ושל חיל הים הושמדו מערכי נשק שהיו עלולים לפעול נגד מדינת ישראל. גם המאמץ הזה בוצע בתנופה מהירה ובניהול מדויק.

התכלית השלישית מיועדת להקרנת עוצמה במרחב הכאוטי, בהדגשת המסר שמדינת ישראל היא בעלת עניין ביטחוני אסטרטגי במגמות המתפתחות בסוריה, ובשל כך לא תסתפק בשעה הגורלית הזאת בתצפית פסיבית על המגמות המתפתחות. ראש הממשלה בנימין נתניהו הדגיש בתבונה כי ישראל אכן תשתדל לא להתערב בייסוד הסדר החדש בסוריה, אולם יש לישראל עניין בהשפעה על ההתפתחויות בסוריה. ראשית בדרום סוריה, באגן הירמוך, שמיליציות שיעיות פועלות שם להברחת אמצעי לחימה לרשות הפלסטינית ולממלכת ירדן. שנית, במבט צפונה ממרחבי החרמון, יש לישראל עניין ראשון במעלה לשמר את בידוד חיזבאללה בלבנון כדי שלא יתוגבר באמצעי לחימה חדשים.
שתי התכליות הראשונות הושגו השבוע באופן מעורר השתאות. התכלית השלישית, לעומת זאת, מורכבת יותר ותחייב מעקב דינמי משולב במאמץ בינלאומי, בציפייה לתשומת לב אמריקנית לאינטרסים הישראליים.
נוכח מגוון המגמות האפשריות, המצב בסוריה עדיין נתון באי ודאות חסרת תקדים. הרב יונתן זקס הפנה באחד ממאמריו לספר "אי ודאות רדיקלית", שכתבו שני כלכלנים בריטים. הספר מדגיש הבחנה בין ניהול סיכונים ובין אי ודאות. את הסיכון אפשר לחשב, את האי ודאות אי אפשר. לכן, כותבי הספר ממליצים במצב של אי ודאות להתמקד בהבנת המצב ובשאלה מה מתרחש. על השאלה לא עונים בחישובי הסתברויות אלא במבט חדש ובהכרה באיומים חדשים. זה בדיוק המצב שאנו מצויים בו כעת, כשכל המערכת האזורית סביבנו מטולטלת.
המצב בסוריה נתון באי ודאות חסרת תקדים שעונים עליה רק במבט חדש ובהכרה באיומים החדשים
ההכוונה הטורקית שקיבל אבו־מוחמד אל־ג'ולאני, מנהיג המורדים, מחייבת דאגה רבה. נשיא טורקיה ארדואן אינו מסתיר את שאיפתו לקידום חידושה של האימפריה העות'מאנית. לכיבוש דמשק בידי כוחות מוסלמיים סוניים יש עוצמה מלהיבה, שעלולה ללכד מחדש כוחות אסלאם רדיקלי, עד כדי התבססות מחודשת של מדינת אל־קאעידה בסוריה. הדאגות האלה צריכות להתברר, והתכלית השלישית של פעולות צה"ל במרחב מתמקדת בהן.
בתוך כך, המחוז הכורדי ממזרח לנהר פרת מאוים במתקפה צבאית שמוביל ארדואן. בסוגיה הזאת תיבחן יכולתו של הממשל האמריקני לעמוד להגנת בני הברית הכורדים במחוז. עם התפרקותו של הסדר המדינתי שנבנה בהסכמי סייקס־פיקו בתום מלחמת העולם הראשונה, נוצרה הזדמנות לתיקון עוול שנעשה לכורדים באותם הימים. נשיא ארצות הברית דאז וודרו וילסון התנה את כניסת ארה"ב למלחמה בדרישה לפירוק האימפריות, ובמתן הגדרה עצמית ללאומים חסרי מדינה. דאגתה של הקהילה הבינלאומית לזכות ההגדרה העצמית של מיעוטים התמקדה במאה השנים האחרונות בעיקר בסוגיה הפלסטינית, אך כ־30 מיליון כורדים נלכדו במאה האחרונה ללא כל אפשרות למדינה. בפני ארה"ב עומד אתגר חסר תקדים, מבחן ליכולתה להשפיע על עיצוב המגמות המתהוות בכאוס האזורי שנוצר בסוריה.
בכל מלחמות ישראל בעבר, גם במלחמת העצמאות, סיום המלחמה נעשה בהסכמים עם מדינות בעלות זהות מוכרת שהיו קיימות לפני המלחמה והמשיכו להתקיים לאחריה. לראשונה עומדת מדינת ישראל בפני מציאות בלתי נודעת. במבט הזה, אופק המגמות המתהוות עדיין לא נוצר, ולפני מדינת ישראל תקופת מבחן גורלית שהיא לא התנסתה בה מעולם.