ישראל השמידה את חמאס בעזה ואת חיזבאללה בלבנון, מה שהוביל ישירות להדחתו המדהימה והפתאומית של הדיקטטור הסורי בשאר אל-אסד על ידי המורדים של היאת תחריר א־שאם (HTS, הזרוע הרדיקלית של אל-קאעידה). לדברי מומחים שדיברו עם JNS, מדובר בחדשות טובות לישראל, למרות שהמצב טומן בחובו גם סיכונים.
במשך עשורים, סוריה היוותה איום משמעותי על מדינת ישראל, במיוחד בזכות התמיכה של רוסיה ואיראן במשטר הסורי. אולם כיום, איראן נחלשה משמעותית, ורוסיה עסוקה במלחמה באוקראינה. המצב החדש מציב את ישראל בעמדה לנצל את ההזדמנות ולחסל את האיום הסורי בגבול באופן קבוע. מאז בריחת אסד, צה"ל חיסל את חיל האוויר והצי הסורי והשמיד אתרי צבא נוספים שנחשבו מסוכנים לישראל. כ-500 תקיפות ישראליות בימים האחרונים השמידו נכסים משמעותיים של צבא סוריה.
רבים בישראל מבקשים לספח את הגולן הסורי, החלק שנמסר לשליטת סוריה בהסכם הפרדת הכוחות של 1974 לאחר מלחמת יום כיפור, אך יש מומחים שמזהירים מהמהלך. ד"ר ברק בוקס מאוניברסיטת בר-אילן, מזכיר שישראל מחויבת להסכם בסוף מלחמת יום כיפור. גם ישראל בעצמה הצהירה כי תפיסת הר חרמון הסורי נעשתה לצרכי הגנה בלבד, מאחר ששליטת ההר מאפשרת שליטה על אזורים נרחבים ומניעת השתלטות קבוצות קיצוניות. כדי להגן על גבולה הצפון-מזרחי, ישראל הרחיבה את טווח פעולתה מעבר לאזור המפורז משנת 1974 והקימה אזור חיץ חדש למניעת התקפות.
הדחת אסד לוותה בגירוש איראן מסוריה, מה שפוגע ב"ציר" בין איראן, עיראק, סוריה ולבנון, דרכו חיזבאללה הגביר את כוחו. יחד עם זאת, יש כעת אי-ודאות בנוגע לקבוצות המורדים הקיצוניות ששולטות בסוריה. הן יכולות להיות מסוכנות על אף המפלה שסייעה לישראל.
כשמבינים את הרכב קבוצות המורדים התמונה מתבהרת: חזית אל-נוסרה, לשעבר שלוחת אל-קאעידה בסוריה, התאחדה עם קבוצות אופוזיציה קיצוניות נוספות להקמת HTS, שבראשה עומד מוחמד אל-ג'ולאני, הידוע כיום בשמו האמיתי אחמד אל-שרעא. למרות דבריו כי אינו מתכוון להתעמת עם ישראל, קבוצות מורדים שונות הצהירו על כוונתן לכבוש את "אל-אקצא" בירושלים.
החששות של ישראל עכשיו צריכים להיות מופנים לשותפות סוריה עם טורקיה. עם התמוטטות ציר איראן-רוסיה, סוריה עברה לציר טורקיה-לבנון. טורקיה, שנחשבת למנצחת המרכזית במצב החדש, עשויה להיות שותפה בעייתית לישראל, במיוחד על רקע התקרבותה לאיסלאמיסטים רדיקליים.
ד"ר יואל פרקר, חוקר במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב, משווה את המצב להתמוטטות חומת ברלין ב-1989. הוא מזהיר כי בעוד המצב החדש מצמצם איומים מסוימים על ישראל, הקבוצות הג'יהאדיסטיות שאחראיות להדחת אסד אינן פרו-ישראליות. כמו כן, קיים חשש מפני כאוס שיביא לפיגועי טרור נגד ישראל, אם הממשלה המרכזית לא תשקם את שליטתה.
לכן, על ישראל להימנע מסיפוח שטחים סוריים נוספים, שעלולים ליצור סכסוכים ממושכים. במקום זאת, מומלץ לנצל את ההזדמנות לנסות ולהשיג הכרה קבועה בשליטה הישראלית על רמת הגולן ולהתמקד בנרמול היחסים עם המשטר הסורי החדש. ישראל צריכה להמשיך להגן על עצמה אך לנסות לקדם יחסים עם השלטון החדש. הזדמנות כזו, לנרמול היחסים עם סוריה, עשויה לא לחזור בעתיד.
