ישראל על קו הזינוק בתחום הבינה המלאכותית

דמיינו תמונה שגרתית ביותר: צהרי יום, צומת מרכזי בעיר גדולה. מכוניות נעות, אחרות ממתינות לאור הירוק ברמזור. עשרות הולכי רגל נראים במרחב. חלקם חוצים את הכביש, אחרים עומדים על איי התנועה או על המדרכה. חתולים משוטטים, ציפורים עפות.
אכן, זוהי תמונה יומיומית ובנאלית שכולנו נחשפים אליה כמעט מדי יום, בלי להרהר בה יותר מדי. אלא שמחשבים בעלי עוצמה ומהירות יכולים לראות אותה אחרת לחלוטין: אחרי ש״מלמדים״ אותם להבחין בפרטים הקטנים ביותר – "למידת מכונה", בשפה המקצועית – הם יכולים להבדיל בין הסוגים, הגדלים והצבעים של כלי הרכב השונים, ולהתריע מראש על אירועים חריגים שעלולים להתרחש. הם עשויים, למשל, לזהות אדם שלובש מעיל עבה כאשר כל סובביו לבושים בבגדי קיץ קצרים, או אדם שמתחת לבגדיו מבצבצת סכין ארוכה, לשגר הבהוב אזהרה לאן שצריך ולמנוע פיגוע.

למידת המכונה היא חלק מהתחום הצומח של בינה מלאכותית. היעד הנחשק הוא להקנות למחשבים עוצמתיים ומאומנים היטב את היכולת לנתח מצבים ונתונים, בלי שמתכנת כלשהו יפרט מראש את המשמעויות של כל מצב. דוגמה מתחום אחר היא זיהוי מחלות ממוחשב, המתבצע לאחר הזנה ותכלול של הנתונים השונים.

בזכות העוצמה ההולכת וגדלה של המחשבים, היכולת לאחסן כמויות בלתי נדלות של מידע במרחב הווירטואלי (״ענן״), והחיבור הרציף בין אינספור מחשבים וחיישנים ברשת האינטרנט – העולם נכנס לעידן חדש בתחום הבינה המלאכותית.

האם העתיד כבר לגמרי כאן? עוד לא, אבל יכולות המחשוב עומדות בפני קפיצת מדרגה משמעותית, כאשר ייכנסו לשימוש רחב מחשבים ״קוונטיים״, שמהירותם אדירה. האם ישראל נמצאת בקו הראשון של טכנולוגיית הבינה המלאכותית? נראה שכן.

כמו בתחומים אחרים – חלל, סייבר, אופטיקה – גם כאן מאבקה הביטחוני של ישראל הביא אותה לקו החזית הטכנולוגית. מערכת הביטחון הישראלית כבר השקיעה לא מעט משאבים – בשיתוף התעשייה והאקדמיה הישראליות – כדי להקנות ליחידות העילית הטכנולוגיות שלנו יכולות ראשוניות של בינה מלאכותית. האם ישראל עומדת להיות שחקן משמעותי ביישומים השונים של בינה מלאכותית בחיי היומיום? ניסיון העבר מלמד שגם כאן התשובה חיובית, והכוונה היא לתחום הסייבר.

בחמישייה הפותחת

נלך שמונה שנים לאחור: בשנת 2010 הטיל ראש הממשלה בנימין נתניהו על פרופ׳ ואלוף במיל' יצחק בן־ישראל מאוניברסיטת תל־אביב (כיהן גם כח"כ מטעם קדימה), לעמוד בראש מיזם קיברנטי. כחלק מהמיזם הקים פרופ׳ אביתר מתניה – שהוביל במשך שנים את 'תלפיות', פרויקט הגאונים של מערכת הביטחון – את מערך הסייבר הלאומי בכפיפות ישירה לראש הממשלה. המטרה הייתה לנצל את יתרונותיה היחסיים של ישראל, ולמקם אותה בחמישייה המובילה של תעשיית הסייבר העולמית.

המטרה הושגה בגדול: לפי אומדנים שונים, לא פחות מ־20 אחוזים מסך ההשקעה באבטחת עולם הסייבר זורמים כיום לחברות ולסטארטאפים ישראליים. התעשייה הישראלית, יחד עם האקדמיה ומערכת הביטחון, הן מעיין בלתי פוסק לרעיונות חדשים בתחום הזה.

בחזרה לבינה המלאכותית: לפני כמה שבועות החליט ראש הממשלה לשגר את ישראל למרוץ נוסף. גם הפעם הדמויות המובילות הן הפרופסורים בן־ישראל ומתניה. בהודעה ששיגר השבוע בן־ישראל בקבוצת וואטסאפ, הוא התקשה להסתיר את התרגשותו: ״נקודת זינוק טובה למיזם המערכות הנבונות!" בישר. "בימים אלו החלנו בעבודה לבניית תוכנית לאומית עבור הממשלה, שייעודה לתת כיוון חדש לתעשיית ההייטק בארץ ולחזק משמעותית את כלכלת ישראל והביטחון הלאומי, סביב הרעיון המאחד של בינה מלאכותית. כמאתיים איש התנדבו לתת כתף ולהשתתף בהכנת התוכנית, בניצוחם של פרופסור אביתר מתניה ואנוכי.

"האם היעד שהצבנו לעצמנו – להציב את ישראל בחמישייה הראשונה בעולם בתחום הבינה המלאכותית – ניתן להשגה? מתברר שהנתונים כבר היום נותנים לנו בסיס טוב להשגת המטרה. כך למשל, במחקר שפרסם מכון אירופי (Asgard), מסתבר כי בתחום הסטארטאפים בבינה מלאכותית בעולם, אנחנו כבר נמצאים במקום השלישי עם 11% מהשוק העולמי, אחרי ארה״ב עם 48% וסין עם 11%״.

בן־ישראל לא נכנס לפרטים בהודעה ששלח, אבל מתברר כי במסגרת המיזם השאפתני החדש הוקמו כבר שמונה צוותים. בהם, למשל, צוות שעוסק בנושא כוח המחשוב בראשות יזמית ההייטק ד״ר אורנה ברי, לשעבר המדענית הראשית במשרד הכלכלה והתעשייה וכיום סגנית נשיא בקבוצת 'דל' העולמית. סגן נשיא אוניברסיטת בן־גוריון, פרופ' דן בלומברג, יוביל צוות שיגבש תוכנית למרכזי מחקר. פרופ' יפה זילברשץ, יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (הוות״ת, המהווה שותפה מלאה במיזם), וד״ר עמי אפלבאום, המדען הראשי של רשות החדשנות, יובילו צוותים בתחומיהם. המטה לביטחון לאומי והמִנהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות במשרד הביטחון (מפא״ת), ממלאים גם הם תפקידים חשובים במסע החדש.

לוח הזמנים קצוב: בתוך כמה חודשים אמורים הרעיונות השונים להתגבש לתוכנית לאומית מקיפה. המסגרת הארגונית טרם ידועה, אבל משרד האוצר, שגם הוא חלק בלתי נפרד מהמיזם החדש, יזרים את התקציב הראשוני שיניע את הרכבת.

ועדיין, קצת צניעות: חשובה ככל שתהיה, ישראל היא רק שחקנית אחת במרוץ העולמי להשגת יכולות משמעותיות של בינה מלאכותית. הרכבת העולמית תמשיך לנסוע, איתנו או בלעדינו.