מערכת היחסים של ישראל עם טורקיה התאפיינה בתנודות לאורך זמן, עם תקופות של שיתוף פעולה ומתיחות. עם זאת, ההתנהלות הטורקית האחרונה, במיוחד לאחר טבח חמאס ב-7 באוקטובר, הפכה יותר ויותר אנטגוניסטית ובלתי עקבית.
טורקיה, על אף שהיא חברה בנאט"ו, ביצעה פעולות המערערות את ביטחונה של ישראל והנשיא רג'פ טאיפ ארדואן תומך בפומבי בחמאס ובארגוני טרור אחרים. לדוגמה, ביולי ישראל סיכלה תקיפה של חמאס שתוכננה מתוך טורקיה, שמארחת כעת את מנהיגי חמאס שנאלצו לצאת מקטאר.
ארדואן קרא לא פעם לישראל להימנע מפעולות צבאיות בלבנון ובסוריה. עם זאת, נראה כי טורקיה עצמה מוכנה לפתוח במבצע צבאי בסוריה נגד קבוצות כורדיות. בנוסף, ארדואן תומך בארגון הטרור חיאת תחריר א-שאם (HTS), בראשות אבו מוחמד אל-ג'ולאני, ועזר לו להביס את נשיא סוריה בשאר אסד.
סטנדרט טורקי כפול
באפריל הטיל ארדואן אמברגו על סחר עם ישראל וביולי הוא הרחיק לכת ואף איים בפלישה במהלך נאום בפני חברי מפלגת השלטון שלו. ארדואן מאשים את ישראל ואת צה"ל בהרג מכוון של אזרחים פלסטינים בעזה. עם זאת, מומחים אומרים כי הפעולות הצבאיות של טורקיה עצמה בכורדיסטן העיראקית, המכוונות למעשה כנגד אזרחים, מפרות את המשפט ההומניטרי הבינלאומי ומעוררות חששות לגבי הפרות אמיתיות של זכויות אדם.
התמיכה הגלויה בקבוצות כמו חמאס ו-HTS, יחד עם הפעולות והרטוריקה הסותרות של טורקיה, מעלה שאלות לגבי מהימנותה ומחויבותה ליציבות האזורית. למרות זאת, נאט"ו לא הפגינה התנגדות מיוחדת להתנהלותה של טורקיה, והדגישה את המורכבות של הדיפלומטיה הבינלאומית בתוך הברית.
פרופסור אמריטוס דרור זאבי מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע, אמר כי טורקיה "איננה רואה עוד באמנה [נאט"ו] את אחד המאפיינים המגדירים שלה. "בשנים האחרונות היא פלרטטה עם סין וקנתה נשק (ומתקן גרעיני) מרוסיה", הוא ציין. "עכשיו היא קרובה יותר לסינים ולרוסים מאשר לארה"ב".
שאיפותיו של ארדואן כללו מאז ומתמיד את "שחרור ירושלים" והתעוררות מחדש של אימפריה עות'מאנית בהנהגת טורקיה. סוריה ג'יהאדית-סונית מספקת דרך ישרה בצורה נוחה להגשמת החלום ארוך-הטווח הזה. זאבי אמר כי "במידה שזה אכן החלום שלו (ולא רק רעש פנימי)", ארדואן לא צפוי לרדוף באופן פעיל אחר יעדים אלה ישירות. "אבל בתנאים הנכונים, הוא עשוי לתמוך בכוחות שכן דוחפים לכיוון הזה, כפי שתמך בחמאס עד לאחרונה".
דובר משרד החוץ אורן מרמורשטיין הגיב לביקורת של טורקיה על הפעולות הצבאיות האחרונות של ישראל בסוריה, והאשים את אנקרה בצביעות. הוא ציין כי הפעולות הצבאיות של טורקיה עצמה בסוריה וכיבושה של שטח סורי גדול יותר מהשליטה הזמנית של ישראל – מדגישים סטנדרט כפול.
"ישראל דוחה את ההצהרות הכוזבות של משרד החוץ הטורקי בנוגע לישראל ביחס לסוריה", כתב מרמורשטיין בפוסט ב-X. "העובדות הן כדלקמן: טורקיה פלשה באופן שיטתי לשטח סוריה, תהליך שהחל בפעולות צבאיות ב-2016, 2018 ו-2019, ונמשך עד היום. המדינה האחרונה שיכולה לדבר על כיבוש בסוריה היא טורקיה, עם 15% משטחה של סוריה בשליטת כוחות הפועלים בחסותה. אין הצדקה להמשך התוקפנות והאלימות הטורקית נגד הכורדים בסוריה!".
להישאר במסלול
נמרוד גורן, עמית בכיר לענייני ישראל במכון המזרח התיכון בוושינגטון, קונן על השפל הנוכחי ביחסי ישראל-טורקיה: "הנזק המשמעותי ביותר שנגרם ליחסים הבילטרליים בין ישראל למדינה אזורית לאחר ה-7 באוקטובר היה עם טורקיה". הוא ציין כי כמה שבועות לפני הפיגוע בחמאס, ראש הממשלה בנימין נתניהו וארדואן קיימו פגישה חיובית בניו יורק, והבטיחו להגביר את שיתוף הפעולה.
"בעקבות תמיכה של טורקיה בחמאס, ביקורת חריפה על ישראל והחלטה להגביל את יחסי הסחר, הקשרים נמצאים כעת בשפל", אמר גורן. "הדיפלומטיה הישראלית תרמה לכך, שהחזיקה את השגרירות באנקרה במשך חודשים ללא שגריר ופגיעה בלתי-דיפלומטית בטורקיה באמצעות המדיה החברתית".
גורן קרא להישאר במסלול ולא להיסחף יותר מדי על העוינות של ארדואן: "ראינו את הדינמיקה הזו בעבר, אבל כדאי לזכור שלישראל וטורקיה היו קשרים דיפלומטיים רציפים מאז 1949, שמעולם לא נותקו למרות עליות ומורדות דרמטיות". לדעת גורן, "עם כל התלונות והקשיים, עכשיו זה הזמן לחפש תקשורת טובה יותר בין שתי המדינות: "סוריה תמיד הייתה נושא שמעניין את שתי המדינות לדון בו, ועם נפילתו של אסד והתפקידים הטורקיים והישראליים המוגברים בהתפתחויות שם, זה הפך להכרח".
גורן ציין את הפגישה האחרונה בנושאים הקשורים לחמאס בין גורמי ביטחון משתי המדינות ואמר כי "צריך להרחיב את זה כעת גם לסוריה". הוא אמר כי שחקנים בינלאומיים "צריכים לתמוך בכך וצריכים גם לעבוד עם שני הצדדים כדי לצמצם רטוריקה עוינת", והוסיף כי הפסקת אש בעזה "תקל על המשימה".
גורן אמר כי כי בעוד שהקשרים הבילטרליים בין מדינות "אינם רק בין מנהיגים לממשלות הנוכחיות, בישראל אין רצון גדול לתקשר עם ארדואן ואין הרבה אמון בו, במיוחד לאחר ההרעה ביחסים בשנים האחרונות". עם זאת, הוא אמר, "ישנם אינטרסים לאומיים עמוקים המחייבים לפחות את הדרגים המקצועיים משתי המדינות – דיפלומטים וגורמי ביטחון – לשמור על תקשורת, למנוע הסלמה ולחפש תיאום מסוים".
ישראל, ללא ספק, צריכה לנווט בזהירות את מערכת היחסים שלה עם הטורקים בזמן הזה. לדעת זאבי, המשבר הסורי "פותח הזדמנות לדבר עם כל המדינות השכנות, כולל טורקיה, בגישה ריאל-פוליטית לריסון הגורמים הג'יהאדיסטים ולביסוס שלטון דמוקרטי בסוריה". עם זאת, הזהיר זאבי, "גם ישראל צריכה להיות מודעת לכך שלמנהיגות טורקיה, שהפרה את אמונה בעבר, יש אינטרסים שונים ולעתים מנוגדים".
