לקראת שנת העשור לצאת "ההוביט: קרב חמשת הצבאות" (2014), הבינו באולפני "ניו־ליין" שהם חייבים לשחרר בקרוב סרט חדש ביקום הארץ התיכונה של ג'.ר.ר טולקין כדי לשמר את זכויותיהם הקולנועיות על הזיכיון הפופולרי. על כן, קודמה במהירות ההפקה הכי זריזה שניתן להרים. התוצאה – "שר הטבעות: מלחמת הרוהירים", סרט אנימציה יפנית (אנימה) בעולם שר הטבעות.
העלילה מתרחשת בממלכת רוהן, 183 שנה לפני מסעותיו של פרודו ומבוססת בחופשיות על נספח קצר של טולקין. הגיבורה היא הרה, בתו של הלם "יד הפטיש" מלך רוהן. פרקה, אחד מאציליו של המלך, מבקש את ידה של הרה עבור בנו וולף. המלך מסרב ובעימות שמתהווה הוא הורג את פרקה. כנקמה, וולף מפתיע את צבא רוהן ומאלץ את השורדים להתבצר במצודה המפורסמת שלימים תיקרא "מצודת הלם". לאחר פציעתו של אביה, הרה נוטלת את האחריות להציל את עמה. הפרמיס העלילתי והוויזואלי של מלחמת הרוהירים דווקא נשמע מסקרן, אך הביצוע הבינוני כושל ביישומו.
ראשית, התסריט שפותח מתוך כמה שורות הנספח, בנאלי מדי וחסר את הייחוד והעניין המיידיים שהיו קיימים בטרילוגיית "שר הטבעות" של פיטר ג'קסון. באולפן סברו כנראה שההערצה שממנה הטרילוגיה נהנית היא כה גדולה, שניתן יהיה למכור לציבור בהצלחה כל עלילה עם זיקה מינימלית אליה. מספיק שידאגו לשחזר כמה לוקיישנים מוכרים ויאזכרו מדי פעם שם של דמות אהובה והקהל יהיה אצלם בכיס. אולם כפי שכבר הוכיחה האכזבה הגדולה מ"טבעות הכוח", סדרת הטלוויזיה היקרה של אמזון פריים, עיצוב עולם דומה ושילוב דמויות מוכרות אינם שווים הרבה ללא סיפור שידע למנף את חומר הגלם הטולקיני למסע סוחף ומרגש. ההפקה הצליחה לפספס גם את הפוטנציאל הלא מבוטל שהיה טמון בשילוב שבין טולקין לאנימציה יפנית.
החיבור בין אנימה לזיכיונות הוליוודיים מצליחים אינו זר, והמפורסם שבהם הוא פרויקט ה"אנימטריקס" ששילב בהצלחה בין במאי אנימה ידועים לסרטי "מטריקס" (שמלכתחילה שאבו השראה רבה מיצירות אנימה). אך כדי שמיזוג העולמות יוליד יצירה ראויה ומוצדקת, חשוב לאפשר לבמאי מספיק חופש אמנותי כך שיביא את תפיסת עולמו לידי ביטוי. ב"ניו ליין" חששו כנראה לסטות יותר מדי מהמוכר והמוכח קופתית, והתוצר שאליו הגיע הבמאי המנוסה קנג'י קאמיאמה נותר חסר כל אופי ייחודי; כמו סרט פנטזיה הוליוודי סטנדרטי שפשוט הונח מעליו פילטר אנימה. רמתה הטכנית של האנימציה מאכזבת אף היא. הסגנון שנבחר מזכיר את עבודותיו של הייאו מיאזאקי ("הנסיכה מונונוקי", "המסע המופלא") הפופולרי במערב. אך השימוש במעט מדי פריימים פר שנייה הוביל לתוצאה מקרטעת, רחוקה מהסטנדרטים של המאסטר היפני.
מלחמת הרוהירים אינו סרט רע ויש בו די אקשן ודרמה לבדר את חובבי הז'אנר, אך נוכח איכויותיו הבינוניות הוא לא היה צריך לזכות להפצה קולנועית. מקומו הטבעי הוא בצפייה ביתית באחד משירותי הסטרימינג. למעריצי טולקין שממתינים שנים לחוויה קולנועית חדשה ומסעירה מגיע יותר, נקווה ש"המצוד אחר גולום", הפקת הלייב־אקשן שמיועדת לצאת ב־2026, תהיה ראויה למורשתו המרשימה של הזיכיון.
שר הטבעות: מלחמת הרוהירים ארה"ב 2024 בימוי: קנג'י קאמיאמה, 134 ד'
מקלאוד סאן
דוגמה מוצלחת לעיבוד אנימה של זיכיון הוליוודי הוא הסרט "איש הנצח: החיפוש אחר נקמה" מ–2007. הסרט, בבימויו של יושיאיקי קוואג'ירי הוותיק (Wicked City, Ninja Scroll)אחד מבמאי האקשן הטובים והמוערכים בעולם האנימה, הוא מההמשכונים הטובים יותר שנעשו לסרט הפולחן "איש הנצח" מ–1986. העלילה, שעוקבת אחר הגיבור קולין מקלאוד בניו– יורק העתידנית, משנית לעיצוב הדמויות ולסגנון האנימציה הייחודיים לקוואג'ירי שהפכו את הסרט לחוויה סוחפת כפי שרק קוואג'ירי מסוגל ליצור.
