במקביל למשבר המים הסורי, דברים מתפתחים גם בזירה אזורית אחרת: תימן. החות'ים יצרו חששות גדולים במערכת הכלכלית בישראל. השליטה שלהם על מפרץ עדן ועל מצרי באב אל־מנדב איימה על אחד מנתיבי השיט המרכזיים של ישראל, שעובר דרך הים האדום ותעלת סואץ. המתקפות החות'יות על אוניות סוחר הביאו להסטת השיט הבינלאומי לנתיב ארוך יותר, המקיף את אפריקה דרך כף התקווה הטובה. בישראל חששו מהשפעה דרמטית על הסחר שלנו עם העולם, שתביא להתייקרות של מוצרים רבים.
החשש הזה היה מבוסס בהחלט. עליית מחירי התובלה במהלך משבר הקורונה הייתה גורם מרכזי בהתייקרות הגלובלית של מוצרי צריכה. גם חסימת תעלת סואץ בעשור שבין 1967 ל־1975 גרמה לפגיעה משמעותית בסחר הבינלאומי של ישראל ובצמיחתה הכלכלית. אבל מחקר חדש של בנק ישראל, שערכו חגי אטקס וניצן פלדמן, מראה כי ההשפעה של החות'ים הייתה מוגבלת יחסית. מראש, רק כ־5% מסך הייצוא הישראלי משונעים דרך הים לאסיה ואוקיאניה, וכ־20% מסך הייבוא האזרחי לישראל. הניתוח העלה כי סך הייבוא הישראלי מאסיה ואוקיאניה לא ירד באופן חריג לאחר התקפות החות'ים. גם מחירי הייבוא לישראל לא עלו בצורה משמעותית, זאת גם משום שמחירי השינוע הימי הם חלק קטן ממחיר הסחורה, כך שהשפעתם על המחיר הסופי קטנה.
המתקפות החות'יות בים האדום לא פגעו רק בספינות ישראליות או כאלה המיועדות לישראל, אלא השפיעו על כלל התובלה הימית ברמה העולמית. במדינות אחרות באזור הים התיכון דווקא הורגשה היטב ההשפעה של המתקפות הללו. הייבוא במדינות כמו יוון, טורקיה, איטליה, צרפת וספרד, ירד במשך חצי שנה בגלל התקפות החות'ים, אבל באביב 2024 הוא כבר הצליח להתאושש. הסטת נתיבי השיט העלתה בתחילה את מחירי התובלה, אך תוך מספר חודשים העלייה הזו התמתנה. דווקא ישראל, שהייתה היעד המוצהר להתקפות החות'ים, הציגה פגיעה מופחתת יחסית למדינות אחרות שלחופי הים התיכון.
לא פלא שהחות'ים עצמם מתחילים לדאוג. הציר השיעי מתפורר בכל המזרח התיכון, והשפעתם המזיקה על נתיב סחר ימי מרכזי הולכת ונחלשת שכן העולם מוצא פתרונות חלופיים ומציג גמישות בנתיבי השיט. החות'ים נותרים לבד במערכה האיראנית הרחבה, שמלכתחילה הם לא היו השחקן החזק בתוכה. השבוע תקפו ארה"ב ובריטניה מתקן של החות'ים בצנעא, ומאוחר יותר גם ישראל תקפה בכמה יעדים בתימן, וממשל טראמפ המתגבש לא צפוי להיטיב איתם.
