ג'רמי ליבלר, נשיא הפדרציה הציונית באוסטרליה, עובר ימים לא קלים בארצו, שבה גילויי אנטישמיות הפכו השנה נפוצים בהרבה. "גדלתי באוסטרליה כיהודי חובש כיפה, מעולם לא הסתרתי את היהדות שלי והציונות שלי. כשלמדתי באוניברסיטה, מעולם לא הרגשתי שום אנטישמיות. לכל היותר לפעמים זרקו לעברי הערה גסה במשחק ספורט, אבל זו הייתה יותר תרבות אוהדים מאשר אנטישמיות. למרבה הצער, המציאות שגדלתי בה כבר אינה המציאות של הילדים שלי היום", הוא אומר. "אני לא מדבר על איומים פיזיים כמו מה שמתחולל בצרפת או באמסטרדם, אבל כיום מי שגלוי בנוגע ליהדותו וציוניותו באוסטרליה – יש לזה מחיר".
נקודת המפנה, גם ביבשת הדרומית, היא 7 באוקטובר אשתקד. על פי דו"ח של אוניברסיטת תל־אביב והליגה נגד השמצה, באוקטובר ובנובמבר 2023 תועדו 622 תקריות אנטישמיות באוסטרליה. לשם השוואה, בתקופה המקבילה שנה קודם לכן תועדו 79 תקריות. בסידני ובמלבורן התקיימו הפגנות פרו־פלסטיניות סוערות ותכופות, שכללו קריאות עוינות נגד ישראל. סקר שנערך בקרב סטודנטים יהודים באוסטרליה מצא כי 64 אחוזים מהם חוו אנטישמיות באוניברסיטאות.
עוצמת הלהבות הגיעה לשיא מבהיל כשביום שישי לפני שבועיים הוצת בית הכנסת החרדי "עדת ישראל" במלבורן. לפי הדיווחים, שני רעולי פנים שפכו דלק והציתו את המבנה בשעת בוקר מוקדמת, בזמן שכמה מתפללים משכימי קום כבר שהו בתוכו. בשרפה נפגעו שני אנשים משאיפת עשן, ונזק כבד מאוד נגרם למבנה ולספרי הקודש. בקהילה היהודית האוסטרלית, שרובה המוחלט הם צאצאים של שורדי שואה, זה היה רגע מטלטל.
ראש ממשלת אוסטרליה אנתוני אלבניזי גינה את המעשה בחריפות והצהיר: "יש לי אפס סובלנות לאנטישמיות, אין לזה מקום באוסטרליה". אולם בקהילה היהודית חשו כי ההנחיות שהוחמרו הן בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי.
ראש הממשלה בנימין נתניהו קשר בהודעה שפרסם לאחר שרפת בית הכנסת בין המקרה האנטישמי לבין שינוי מדיניותה של הממשלה הנוכחית באוסטרליה בנוגע לישראל. "אני מזועזע עמוקות משרפת בית הכנסת במלבורן", כתב נתניהו, "לצערי, לא ניתן לנתק מעשה נפשע זה מהרוח האנטי־ישראלית המנשבת מממשלת הלייבור, כולל ההחלטה השערורייתית להצביע בעד ההצעה באו"ם הדורשת לסיים את 'הנוכחות הבלתי חוקית של ישראל בשטח הפלסטיני הכבוש בהקדם האפשרי'. זאת, בנוסף למניעת כניסתה למדינה של שרה לשעבר בישראל. אנטי־ישראליות היא אנטישמיות".
נתניהו התייחס בדבריו לסירוב שניתן בחודש שעבר לאשרת הכניסה שביקשה השרה לשעבר איילת שקד למדינה. היא הוזמנה להשתתף בכנס של הארגון היהודי AIJAC, העוסק בדו־שיח אסטרטגי בין ישראל לאוסטרליה.
הממשלה בקנברה בראשות מפלגת הלייבור, המזוהה עם מדיניות שמאל פרוגרסיבית, שינתה כמה מהעמדות שנקטה המדינה בעבר באופן עקבי ביחס ישראל. באוגוסט היא הודיעה על חזרה לשימוש במונח "השטחים הפלסטיניים הכבושים" בהתייחסותה ליהודה ושומרון, עזה ומזרח ירושלים. בעבר נטתה אוסטרליה להימנע בהצבעות הנוגעות לישראל באו"ם, אך בחודש שעבר תמכה בהחלטה שהזכיר נתניהו.
הסירוב להכניס את שקד נשלח אליה ביום שבו אמורה הייתה לעלות על המטוס. בתחילה הסירוב לא הוסבר, אך גורמים באוסטרליה אמרו לשרה לשעבר כי ככל הנראה היה זה מעין ניסיון לאזן את מדיניותה, לאחר שהממשלה אסרה זמן לא רב קודם על הסלוגן "מהנהר לים", השולל את קיומה של ישראל.
AIJAC מתח ביקורת על חוסר המעש של הממשלה נוכח האנטישמיות. בשיח הציבורי באוסטרליה עלתה דרישה לשקול מחדש את כניסתה של שקד, ולאחר ימים אחדים היא קיבלה הודעה כי גם לאחר שיקול מחדש הוחלט לא לאפשר את כניסתה.
ההסבר הרשמי שניתן להחלטה היה תמיכתה לכאורה של שקד בגירוש פלסטינים – אף שהיא כתבה על הגירה מרצון – וכן הפרסום בפייסבוק לפני כמה שנים למאמר שכתב אורי אליצור בסוגיה, שבהמשך שקד מחקה אותו. לפני כשנה ביקרה שקד באוסטרליה, תחת כהונתה של אותה ממשלה, ואז לא נרשמו קשיים בדרכה.
"החלטת ממשלת אוסטרליה למנוע את כניסתי לשטחה כדי להשתתף בדו־שיח אסטרטגי בין המדינות היא עדות מובהקת לצביעותה ולעמדתה העוינת כלפי ישראל", מסרה שקד, "זו ממשלה שטוענת לדמוקרטיה, אך פועלת להשתקת קולות המתנגדים לאג'נדה הפרו־פלסטינית הקיצונית שלה. סירוב הכניסה שלי, שרה לשעבר בממשלת ישראל, רק בשל התנגדותי להקמת מדינת טרור פלסטינית – חושף את פרצופה האמיתי של הממשלה האוסטרלית הנוכחית, שבחרה להתייצב לצד אויבי ישראל ולפגוע ביחסים ההיסטוריים בין המדינות".
אגב, מלבד שקד, דווחו מקרים נוספים של סירוב מתן אשרת כניסה לישראלים ששירתו בצה"ל, ואף החמרה של שאלון האשרה לישראלים, שנכללו בו שאלות על שותפות ברצח עם.
טונים צורמים
ביום שלישי השבוע קיים שר החוץ גדעון סער שיחה עם שרת החוץ האוסטרלית פני ווֹנג. השיחה ארכה כחצי שעה, וסער הזכיר בה נאום של וונג בשבוע שעבר, שבו הזכירה את ישראל בשורה אחת עם רוסיה וסין באשר לדרך הציות שלה לחוק הבינלאומי.
סער אמר לשרה שאין לכך מקום, לאור העובדה כי ישראל נלחמת בשנה האחרונה בציר הקיצוני המונהג בידי איראן, ונתמך בידי רוסיה וסין. סער הוסיף וציין את אכזבתו מכך שעל אף ידידות ארוכת שנים בין שתי המדינות, בחרה אוסטרליה להתרחק מישראל בשנה הכי קשה שלה. הוא גם הביע מחאה על סירוב הכניסה לשקד, ותהה איך הייתה אוסטרליה מגיבה אם ישראל הייתה מונעת כניסה של שר אוסטרלי לשעבר.
לעומתו, וונג חזרה על דרישתה להכניס סיוע נוסף לעזה. סער ציין שהשיחה הייתה "קשה", אך בתקשורת האוסטרלית דווח שוונג טענה כי הטונים לא היו צורמים, כפי שטען סער.
ליבלר לא סבור שהממשלה בקנברה מתאפיינת בשנאת יהודים. "מאז 7 באוקטובר יש התפרצות של אנטישמיות, וגם היחסים בין הקהילה היהודית והממשלה הם בנקודה הנמוכה ביותר עד כה", אומר ליבלר. בה בעת, הוא מסתייג מהכינוי "ממשלה אנטי־ישראלית", ומוסיף כי "הממשלה ודאי לא אנטישמית".
ליבלר גם מתאר כי מיד לאחר טבח חמאס בישראל הביעה הממשלה האוסטרלית "עמדה נחושה. היא אמרה שלישראל יש זכות להגן על עצמה, ושיש לשחרר את החטופים".
אולם בהמשך לא פעלה הממשלה בנחישות נגד השנאה שהתפרצה ברחובות. "ליד בניין האופרה בסידני היו מאות מפגינים ששרפו דגלי ישראל וקראו לשלוח את היהודים לתאי הגז. ראינו הפגנות במלבורן ובסידני שקראו ל'שחרור פלסטין' מהנהר לים, ולאינתיפאדה גלובלית". מעבר לתגובה המעטה והאיטית לקריאות השוללות את זכות קיומה של ישראל, החל גם שינוי בעמדות המדיניות, ולפחות ברטוריקה: הצורך בסיוע הומניטרי לעזה מודגש יותר מהטבח עצמו".
ליבלר סבור שהעילה לשינוי היא פוליטית. "בעוד כמה חודשים יתקיימו כאן בחירות", הוא מסביר, "באוסטרליה חיים כ־100 אלף יהודים וכ־800 אלף מוסלמים. אנחנו יודעים שהפוליטיקאים זקוקים לקול המוסלמי, ושהם נמצאים תחת לחץ כבד. מפלגת הירוקים, השלישית בגודלה בפרלמנט, החריפה אחרי 7 באוקטובר את הטון נגד ישראל. זה נראה כמו צעד שמכוון לקול המוסלמי, שוודאי לא יסכים איתם על שום דבר אחר כמו פתיחות ללהט"ב. כך הממשלה מרגישה שהיא צועדת בדרך האמצע, כי כולם כועסים עליה, גם המוסלמים וגם היהודים. אני חושב שהיא טועה".
את מניעת כניסתה של שקד מתרץ ליבלר בכך שמדובר ב"ניצחון קל מבחינת הממשלה. היא דחתה אותה, וזכתה לנקודות בדעת הקהל. זה בלתי נסבל. היא הייתה שרה שנבחרה באופן דמוקרטי, חברה בממשלה המגוונת ביותר בישראל, ובעניין האוסטרלי היא הייתה מקומץ הפוליטיקאים הישראלים שסייעו בנושא מלכה לייפר. כשרת המשפטים היא הייתה הראשונה שאמרה שתחתום על צו הסגרה".
עניין שמדאיג את ליבלר הוא שאלוני הכניסה החדשים למדינה. "הקהילה שלנו מחוברת מאוד לישראל", הוא מסביר, "אם ישראלים לא יכולים לבקר אצלנו בקלות, זה משפיע עלינו. לכולנו יש בני משפחה וחברים". כך למשל, בין מסורבי הכניסה בשבועות האחרונים היו מי שביקשו להשתתף ביום הולדת לסבתא מבוגרת, ונדחו.
ליבלר, עורך דין בכיר, ספג בעצמו לא מעט רפש ברשתות החברתיות המקומיות. "קוראים לי באופן קבוע תומך ברצח עם. כל מי שציוני מואשם כתומך ברצח עם. הקהילה היהודית באוסטרליה מעורה מאוד בכל תחומי החברה, מעסקים ועד אומנות. הייתה תחושה של הלם בקרב רבים מהקהילה כשאנשים שהחשבנו לחברים ולשותפים לעסקים, וכן מוסדות שאנחנו תומכים בהם פילנתרופית, לא אמרו דבר אחרי 7 באוקטובר. אלו אנשים שמוציאים הודעה על כל פגיעה בחתול, אבל לא אמרו דבר כשמשפחות נשחטו ונשים נאנסו.
"אני מזועזע מההתקפה על בית הכנסת, אבל לא מהעובדה שזה קרה. כשמאפשרים קריאות לאינתיפאדה גלובלית, ובכן – כך אינתיפאדה גלובלית נראית".
