טכנולוגיה חדשה לטיפול בפצעים מורכבים נכנסה לאחרונה למערכת הבריאות הציבורית. הטכנולוגיה, הנקראת "ריגנרה", אומנם נמצאת בשימוש בישראל זה כמה שנים וזכתה לאישור התקן האירופי, אך מעתה תהיה הנגישות אליה קלה וזולה.
זו בשורה של ממש למטופלים שנאבקים בפצעים מורכבים שאינם מחלימים, כגון פצעי לחץ וסוכרת, פצעים שנוצרו לאחר הקרנות ופצעי כריתות וניתוחים.
פצע שלא מחלים אינו רק בעיה רפואית, אלא חוויה הפוגעת באיכות החיים, בפעילות יומיומית ובשנת הלילה. מי שסובלים מפצע כזה מתמודדים יום־יום עם כאב והגבלות, שעלולות להיות כרוכות בסיבוכים. הטיפול החדשני עשוי לשנות את שגרת חייהם, הוא חד־פעמי, נמשך עשרים דקות בלבד, מבוצע בהרדמה מקומית ואינו כרוך באשפוז.
הטכנולוגיה הזאת פותחה באיטליה, ומציגה גישה פשוטה יחסית לבעיה מורכבת: במקום ניתוחים והשתלות עור מסורתיות, הטיפול מתבצע באמצעות השתלת מיקרו־תאים מגופו של המטופל עצמו. באופן זה, תאים אלו מחדשים את הרקמות הפגועות ומעודדים חידוש טבעי של העור.
כך זה עובד: דגימה של רקמת עור קטנה נלקחת מהמטופל, מעובדת במכשיר ייחודי להפקת תמיסה עשירה במיקרו־תאים, ומושתלת באמצעות הזרקות ישירות לאזור הפצע. כל זאת מתבצע כאמור בתוך עשרים דקות, בהרדמה מקומית ובטיפול אחד.
ריגנרה פותחה לצורך יישום קליני של מגוון טיפולים רגנרטיביים ("התחדשותיים") שמשתמשים במיקרו־שתלים של תאים מקדימים (progenitor cells). תאים אלו הם "צאצאים" של תאי גזע, היודעים להתמיין ליצירת סוגי תאים שונים. בגוף יש סוגים רבים של תאים מקדימים, וכל אחד מהם מסוגל להתמיין רק לאותם תאים השייכים לרקמה או לאיבר שאליהם הוא משתייך. כך לדוגמה, תא מקדים של תא עור יכול להתמיין רק לתא עור. התפקיד העיקרי של התאים המקדימים הוא חידוש התאים המתים או הפגומים.
השיטה החדשה נעשית בעזרת טכנולוגיה ביולוגית המאפשרת התערבות ברקמות פגומות על ידי הפרדה מכנית של רקמות ביולוגיות כגון רקמות עור ועצם, בתוך קפסולה סטרילית לשימוש חד־פעמי. הקפסולה מורכבת מרשת פלדה בעלת מאה חורים בצורת משושים, שכל אחד מהם מוקף בשישה להבים זעירים ובסננים, המעוצבים כך כדי שיוכלו לחתוך באופן מדויק רקמות ביולוגיות שונות. הסנן פועל על תאים שקוטרם כחמישים מיקרון. התאים המקדימים וגורמי גדילה, תאים רגנרטיביים המשמשים לצורך טיפול, הם התאים שגודלם מאפשר מעבר דרך הסננים.
"פצעים קשיי ריפוי" הם כאלה שתהליך ריפוים איטי או נעצר לגמרי. הפצעים נשארים פתוחים, ולכן מוגדרים "כרוניים". פצעים מסוג זה מלווים לא רק בכאב אלא גם בגירוד, הפרשות וריחות, ועלולים להסב לסובל מהם דיכאון, חרדה ומגבלות בחיי העבודה והמשפחה. הסיבות שבגינן פצעים מסוימים קשים לריפוי מגוונות: מחלות כרוניות כמו סוכרת, בעיות בכלי דם, בעיה במערכת החיסון, חוסר תזונתי, עודף משקל, מחלות אונקולוגיות וכדומה.
שיטת ההפרדה והחיתוך של טכנולוגיית ריגנרה מייצרת אלפי מיקרו־שתלים שגודלם כחמישים מיקרון, המוחזרים לאזור הפגוע כדי להתחיל את ההתחדשות. כך, בהליך פולשני זעיר, "משיגה" טכנולוגיית ריגנרה מיקרו־שתלים, הן באופן אוטולוגי (מהתורם לעצמו) והן באופן הומולוגי (מגוף אחר בעל אותם הנתונים).
במיקרו־שתלים אלו ניתן להשתמש כמו בכל שתל אחר, ולשלבם בזמן ניתוח כדי לחדש אזורים פגומים בהתאם לסוג ההתערבות הכירורגית הנדרשת. יתרון גדול של טכנולוגיה זו הוא בכך שהמטופל הוא כאמור גם התורם וגם המקבל של התאים – עובדה שמבטיחה מאה אחוזי הצלחה בקליטת השתלים, ללא תופעות לוואי או אלרגיות.
השתלת מיקרו־תאים מפחיתה את הצורך בהשתלת עור ומערכות עזר אחרות כמו לחץ שלילי, תא לחץ וחבישות מתקדמות. השימוש בטכנולוגיה מוריד את הסיכון לזיהומים ולסיבוכים משניים, ומפחית את המעמסה על מערכת הבריאות.
"מדובר בשיטה יעילה שמציעה יתרונות משמעותיים", מסביר ד"ר דרור רובינסון, אורתופד מומחה ומנהל של יחידת מחקר ומִרפאת כף רגל במרכז הרפואי רבין, "הטכנולוגיה לא רק מרפאת את הפצע, אלא מעודדת יצירה של רקמה חדשה במקום צלקת. היא מתאימה למגוון רחב של פצעים שנגרמו ממחלות, תאונות או חבלות".
עם זאת, רובינסון מבהיר כי "כמו בכל טיפול רפואי, גם כאן זמן סגירת הפצע משתנה ממטופל למטופל, והצלחת הטיפול תלויה במצבו הרפואי הכללי של המטופל ובסוג הפצע. מבחינת המערכת, הטיפול מציע חיסכון גם במשאבים, גם בזמן הריפוי וגם בצורך באשפוז".
