אומרים שהעולם היהודי נחלק לשניים. לחלקו האחד הקוגל הוא אהבה כמוסה, ואילו חלקו השני, ובעיקר הצעירים, מעווה את פניו אם לא יורק את הביס למפית קרובה. כמובן הכול תלוי באיכות הקוגל עצמו, אבל פחות או יותר ככה אפשר להתייחס לדרמה החדשה של יהונתן אינדורסקי, "קוגל", המגוללת את האירועים המקדימים את הסדרה האהובה "שטיסל" (שאינדורסקי הוא גם מיוצריה).
על אף עיסוקה בחברה החרדית האדוקה, שטיסל הייתה להצלחה בלתי מעורערת, בישראל ובעולם. קוגל, בבימויו של ארז קו־אל, מציבה לעצמה מטרה דומה – לחבר בין צופים מכלל האוכלוסיות לבין דמויות מקהילה סגורה ואדוקה. הפעם מוצגות בפנינו דמויותיהם של נוחעם שטיסל (ששון גבאי האדיר) ובתו ליבי (הדס ירון), רגע לפני שעלו לישראל מבלגיה הרחוקה. נוחעם, שנישואיו ליידעס (מילי אביטל) מתפרקים במהירות בלתי נתפסת, מנסה בכל מאודו למצוא שידוך ראוי לבתו ליבי, ה"פרינססה" וחובבת הכתיבה בת ה־22, שיחסית לעולם החרדי נחשבת צעד אחד לפני רווקות נצחית.
בשילוב נעים של יידיש, פלמית ועברית, דרך סיפורם הקטן של ליבי ונוחעם, נחשפים חייה של הקהילה החרדית הגדולה בעיר אנטוורפן בבלגיה. אם שכונת גאולה שבה התרחשה שטיסל היא עולם אחר עבור כל ישראלי ממוצע, כאן מדובר ביקום מקביל. חרדים הדורי זקן רוכבים על אופניים ברחובות האירופיים, יושבים בבורסה ומקיימים לעצמם חיים של בני אצולה. זה מה שכנראה גרם לאינדורסקי לתת לנו הרבה סצנות סתמיות, שלא מקדמות את העלילה ואפילו די מטשטשות אותה. וכך, כדי ליצור את הטעם המיוחד והעשיר שלה, קוגל מתבשלת לאט, לעיתים באיטיות אפילו כואבת. היא גם סובלת מעודף צירופי מקרים לא ברור, וטריקים קולנועיים שמאתגרים את הצופה, אבל גם מייסרים אותו.
שטיסל הייתה חריגה, אבל עם רגליים בקרקע הישראלית. קוגל לעומתה, מרחפת בחלל משל עצמה, בלי להתחשב יותר מדי בממד הסבלנות השביר שלנו, הצופים. הפער גורם לחוויית צפייה ארוכה שמצריכה לא מעט ריכוז ונכונות. אבל עדיין, לאלו שיתאזרו בסבלנות, כמו לאלו המחכים מול התנור לתבנית הקוגל, מחכה עלילה שונה ומקורית בעולם הסדרות הישראלי. וכמו סיפור חסידי טוב, אם היא תקלע לטעמכם, לא תוכלו להניח את השלט מהיד.
קוגל // ימי ה' // 8 פרקים // אורך כל פרק: 45 דקות // ,yes VOD ,STING+, yes TV DRAMA // מתגעגעים לשטיסל? היא זמינה לצפייה בנטפליקס
