נתוני בנק ישראל שפורסמו לאחרונה מצביעים על זינוק חד בהשקעות הזרות בישראל. אחרי חודשים רבים של ירידה ודשדוש, ברבעון השלישי של 2024 נרשמה עלייה דרמטית בהיקפי ההשקעות, שטיפסו ל־11.5 מיליארד דולר, לעומת 3 מיליארד ברבעון הקודם ו־3.7 מיליארד ברבעון המקביל אשתקד. את השינוי הזה רואים ביתר שאת בחזרתם של תושבי חוץ להשקיע בניירות ערך ישראליים. ההשקעה הזו הגיעה ברבעון האחרון ל־3 מיליארד דולר, אחרי שישה רבעונים רצופים של נתון שלילי.
נהירת הזרים לבורסה הישראלית בחודשים האחרונים היא אחת הסיבות לעלייה הדרמטית במדד תל־אביב 35, שנסק השנה ב־26%, יותר מהמדדים בלונדון, בפרנקפורט ובפריז, ואפילו יותר ממדדים מרכזיים בניו־יורק.
הנתונים החיוביים הללו מבטאים את חוסנה הכלכלי של ישראל, וכמובן גם את הירידה ברמת האיומים האסטרטגיים עליה. חברות הדירוג, שרק לפני חודשים ספורים מתחו ביקורת והורידו את דירוגה של ישראל – תוך התעלמות מפרמטרים חיוביים רבים מצד אחד, והתבססות יתר על פרמטרים שליליים שכבר לא קיימים מצד שני – אינן רלוונטיות מבחינת המשקיעים הגדולים, שרואים את המציאות ואת הנתונים במו עיניהם.
בחודש מרץ האחרון הציב ה"אקונומיסט" בשער הגיליון תמונה של דגל כחול־לבן בודד באמצע הישימון, מוחזק בקושי על ידי ענף דק, לצד הכיתוב "ישראל לבדה". תמונת השער של המגזין הבריטי הנחשב תיארה את מצבה הקשה של ישראל באותם ימים, אחרי חמישה חודשי לחימה. בסוף שנת 2024, מדינת ישראל ניצבת במקום אחר לחלוטין. אותו מגזין פרסם בימים האחרונים דירוג של הכלכלות החזקות בעולם. מתוך 37 מדינות שנבחנו, ישראל דורגה שם במקום השישי.
והנה עוד זווית: אם נבחן את שלוש החברות הביטחוניות הגדולות בישראל – אלביט, התעשייה האווירית ורפאל – נגלה שצבר ההזמנות שלהן יחד מסתכם בלא פחות מ־63 מיליארד דולר (כ־230 מיליארד שקל). לצד השלכותיה הקשות של המלחמה – יכולות הלחימה והאמצעים שהוכיחו את עצמם, עושים יחסי ציבור מעולים לתעשייה הישראלית בכלל והביטחונית בפרט.
ואולם, עם כל הכבוד לנתוני המקרו המרשימים, בצל הגזירות הכלכליות שצפויות ליפול עלינו בשנה הקרובה, הממשלה צריכה לדאוג שההצלחה הזו תחלחל בהקדם כלפי מטה, כך שגם אנחנו נחוש את החוסן הזה אצלנו בכיס.
