השבוע, באזכרה בעפרה, סיפרו חברים בלבוש אזרחי ובמדים עד כמה הסתייע צה"ל בשירותי הידענות העצומה של ז'אבו. המדריך הוותיק מעפרה הרעיף מידע תנ"כי, היסטורי וגיאוגרפי על מפקדים ולוחמים. המידע הזה נתן טעם לשירותם התובעני משני צידי הקו הירוק או הכחול, על משקל דברי שמעון המכבי: "לא ארץ נוכרייה לקחנו". הרי אפילו בשמאל מודים שיש לנו, אפעס, איזשהו קשר עתיק יומין לארץ הזאת.
לפעמים ז'אבו סיפק את שירותיו כמילואימניק, לפעמים כאזרח מתנדב. הוא היה מוסד: ליווה לוחמי דובדבן במסעות הטירונות, וסייר עם מח"טים במרחבי גזרותיהם. העובדה שהקצין הבכיר שנלווה אליו בסיור האחרון, אל"מ במיל' יואב ירום, בא מחוגים אידאולוגיים אחרים לגמרי, מוכיחה שהסיור ליד צור לא היה חריג. מסתבר שגם אל"מ ירום חשב שבסיורי שטח עם ז'אבו יש תועלת צבאית, ישירה או עקיפה, מבצעית או רוחנית.
מצער מאוד שהפעם זה הסתיים באסון נורא, אבל ההחלטה להכיר בז'אבו כחלל צה"ל הייתה מתבקשת. רב־סרן במיל' זאב חנוך ארליך נפל בעת מילוי תפקידו.
המאמר המלא יתפרסם מחר (ו') במוסף "יומן" של מקור ראשון
