גבות רבות הורמו כשישראל כ"ץ מונה לשר הביטחון. שתי סיבות לכך: האחת, התרגיל שהוביל לכניסתו לקריה, שכלל הדחת שר ביטחון במהלך במלחמה וצירוף גדעון "ממשלת נתניהו אסון למדינה" סער לממשלה. האחרת היא היעדר הניסיון הביטחוני של כ"ץ.
גם אני הייתי בין מרימי הגבות, בעיקר משום שבתקופה הרגישה הזאת שר החוץ עוזב את תפקידו המכריע למשרד "נחשב" יותר כחלק מתרגיל פוליטי. הגבה נותרה למעלה גם לאחר כניסתו של כ"ץ לתפקיד, ומאפיינת את ההתייחסות של רבים בציבור להחלטותיו ולהתבטאויותיו. לכן רבים התרעמו כשכ"ץ דרש בשבוע שעבר שצה"ל ישלים את התחקירים על אירועי 7 באוקטובר עד סוף ינואר. הצבא מיהר להדליף ש"גורמים בצה"ל" מעריכים שהם לא יסתיימו בזמן.
האמירה החמורה הזאת חמקה מתחת לרדאר. צה"ל כפוף לדרג המדיני, והדרישה של שר הביטחון היא לא המלצה. אין "ציפייה" שהצבא יעמוד בתאריך היעד, אלא זו הנחיה שחובה עליו לעמוד בה. לבסוף גם הרמטכ"ל הבין זאת, שכן באיחור של חמישה ימים הודיע השבוע רא"ל הרצי הלוי שהנחה להאיץ את התחקירים כדי לעמוד בתאריך היעד הקבוע.
גם בהתניית אישור קידומם של קצינים בכירים בהגשת התחקירים יש היגיון רב, שהרי לא ייתכן שממנים קצין רק כדי להזיזו מתפקידו חודש לאחר מכן, כשיתגלה שלא תפקד כראוי באירוע החמור בתולדות מדינת ישראל.
אך שהשיח בנושא מלמד על צביעות דו־צדדית. מצד אחד יש מי שתומכים בדרישתו של כ"ץ לזירוז התחקירים הצבאיים, אך לא בהקמת ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את הכשלים של הדרג המדיני. מהצד האחר, יש הפועלים יום וליל להקמת ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק את כשלי הדרג המדיני, אך מתנגדים ללוח הזמנים שקבע שר הביטחון בנוגע לתחקיר הצבא.
טובתה של מדינת ישראל דורשת תחקירים בדרג הצבאי, לצד תחקירים ממלכתיים. מתבקש שהתחקירים הצבאיים יתקיימו בלוח זמנים קצר יותר, ויש היגיון בטענה שכבר היה על הצבא להשלימם. צה"ל נלחם ברצף מאז 7 באוקטובר, ולכן חשוב תחקור מעמיק – כי אחרת לקחים מצילי חיים לא ילמדו.
גם ועדת חקירה ממלכתית אינה המלצה. קואליציה שדרשה ועדת חקירה ממלכתית בנושאים פעוטים יחסית – כמו הרוגלות ששימשו את משטרת ישראל – לא יכולה להתחמק מהקמת ועדת חקירה ממלכתית על אסון בסדר גודל כזה.
מפקדי הצבא מפחדים מתחקירים וראשי הקואליציה מפחדים מוועדת חקירה, משום שהם רואים בהם איום על הישרדותם בתפקיד. אבל הדחת קצינים ופוליטיקאים לא צריכה להיות מטרתם של תחקירים וחקירות. היעד העיקרי צריך להיות למידה אמיתית שתמנע הישנות של טבח, אונס והתעללות מהסוג שחוו תושבי הנגב המערבי, החיילים והחוגגים באזור. הקצינים וגם הפוליטיקאים חייבים זאת לאזרחי ישראל. אם כתוצאה מפריעת החוב הזה יודחו קצינים ופוליטיקאים, יהיה זה מחיר קטן לשלם מול התועלת העתידית.
הקצינים והפוליטיקאים לא היו צריכים לחכות לתוצאות התחקירים והחקירות כדי לשאת באחריות למחדל. מצופה מהם לעשות זאת ביוזמתם. בתוכנית עובדה נחשף שבשעות הטבח הראשונות אמר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי בעוד ימים מעטים ידרוש העם את התפטרות הממשלה ובצדק, אך מאז נדמה שהממשלה מנסה ככל יכולתה להרחיק את עצמה מן הכישלון, להטיל את האחריות על צה"ל ועל שב"כ. ממשלת ימין שמתגאה בתמיכתה הבלתי מסויגת בכוחות הביטחון זורקת אותם כעת מתחת לגלגלי האוטובוס.
בכירי מערכת הביטחון אומנם נטלו אחריות, אך באופן תיאורטי בלבד. רק קצין בכיר אחד, ראש אמ"ן, לקח אחריות וסיים את הקריירה. אין סיבה להריע לאהרן חליווה. הוא לא עשה דבר אצילי או יוצא דופן, אלא את המתבקש והראוי. כך היו צריכים לנהוג כל קצין ושר בכיר שהיה להם קשר ישיר למחדל שהוביל להירצחם ולנפילתם של רבים כל כך.
כעת, המעט שיכולות לעשות מערכות המדינה – הצבאיות והאזרחיות כאחד – הוא להרכין ראש, לתחקר, לחקור, ללמוד, להשתפר ולקחת אחריות.
אופיר דיין היא חוקרת במרכז למדיניות ישראל־סין במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)
