נתחיל בחדשות הטובות: זה כנראה לא יקרה בקרוב. המכה שישראל הנחיתה על עזה ולבנון מייצרת כרגע הרתעה, כוחות צה"ל מוצבים בשטח בהיקף נרחב, אזרחי המדינה דרוכים ומוכנים, ודונלד טראמפ נכנס עוד רגע לבית הלבן.
לכן נעריך בזהירות שאפשר להיות רגועים. אבל החדשות הרעות הן שמה שראינו השבוע ביהודה ושומרון מבהיר שאין מנוס מלומר בכנות עצובה: לא למדנו את לקח הטבח בשמחת תורה, ואם לא יתרחש שינוי משמעותי – נמשיך לצעוד בנתיב שמוביל, חס וחלילה, לאסון דומה ביו"ש.
ביום רביעי נפגע ג'יפ שנסעו בו מפקד אוגדת יו"ש ומפקד חטיבת מנשה בהתפוצצות מטען חבלה. באורח נס, אירוע שהיה עלול להיגמר בהלוויות של שני קצינים בכירים בצה"ל הסתיים בפציעות קלות. התוצאה – הד תקשורתי אפסי, וכמובן אפס תגובה מצד צה"ל. זו הרוח הישנה שלפיה "אין הרוגים, אין כותרות – לא קרה כלום". במקום להבין שאת מעשי המחבלים צריך לשפוט לפי כוונת הנזק ולא לפי התוצאה, חזרנו לתפיסה שמחכה לאסון כדי להגיב.
יום קודם לכן "מנגנוני הביטחון" של הרשות הפלסטינית תועדו לראשונה כשהם משתמשים במטול RPG במהלך מבצע בג'נין. בואו נתעלם לרגע מהכינוי "מנגנוני הביטחון", שהוא שם מכובס למילה "צבא" ונתמקד בנקודה המזעזעת: צה"ל, כך מתברר, הופתע לגלות שלוחמי הרשות בכלל מחזיקים ב־RPG – אמצעי לחימה שלא אמור להיות ברשותם לפי הסכמי אוסלו. יותר משנה אחרי שהופתעו לגלות מה הנאצים הפלסטינים מסוגלים לעולל באזור עזה, בצה"ל לא מחזיקים במידע מלא על היקף הסכנה שאורבת לנו מידי הנאצים הפלסטינים ביו"ש.
הרש"פ מאמנת צבא לכל דבר. עשרות קציני הרשות יצאו להכשרה בפקיסטן, הכוללת אימונים צבאיים מלאים
לפני כמה חודשים ניסיתי לברר אם למישהו במערכת הביטחון או באחד ממכוני המחקר הביטחוניים יש מושג עם מה יתמודד צה"ל במקרה של מלחמה נגד הרשות. כמה קנים יופנו נגדנו ב"תרחיש היפוך הקנים", שדובר עליו לא מעט? כמה שריוניות מחזיקים כוחות הרשות, כמה גדודים וחטיבות, אילו כלי נשק ואמצעים אחרים עומדים לרשותם?
לא נכנסתי לשאלת הציוד שבידי ארגוני הטרור המחתרתיים, והתמקדתי ברשות, שלכאורה מתחמשת רק בכפוף להסכמים עם ישראל. ניסיתי להיעזר גם בכתבנו הצבאי הנמרץ ישי אלמקייס. אבל ככל שהצלחנו לברר – לצה"ל אין מושג. כך, עד עתה לא ידע צה"ל שלרשות יש מטולי RPG.
אל תטעו: הרש"פ מאמנת צבא לכל דבר. תחקיר אתר הקול היהודי חשף שעשרות קצינים מ"מנגנוני הביטחון" של הרשות יצאו לשנתיים של הכשרה באקדמיה הצבאית בפקיסטן. אלה לא אימוני משטרה לצורך שליטה פנימית בתושבי הרשות, אלא אימונים צבאיים מלאים – שימוש בטילי כתף, ירי במקלעים כבדים, צליפה, צניחה ואפילו אימוני שריון וארטילריה. לאחר החשיפה דווח שבפיקוד מרכז, בצה"ל, בשב"כ ובדרג המדיני כלל לא היו מודעים להכשרות בפקיסטן.
מישהו רוצה לנחש מה מטרת האימונים האלה? מול איזה צבא אנשי הרשות מתכוונים להילחם? הצבא הירדני או הסורי? הנה רמז: דו"ח של רגבים סקר את רשימת המחבלים שעסקו בטרור במקביל לעבודתם ברשות הפלסטינית. אחד המחבלים בדו"ח היה סג"מ אחמד עלאונה, קצין ברשות הפלסטינית שהקול היהודי מציב ברשימת המשתתפים באימונים הצבאיים בפקיסטן.
החדשות הטובות הן שאפשר לעצור את האסון הזה. אבל את המכה המונעת צריך להנחית בהקדם. גם אם נניח שיש לנו עוד כמה שנים, חלון ההזדמנויות הולך ונסגר. השפעת ההתפכחות בחברה הישראלית בעקבות טבח שמחת תורה שברירית. כבר עכשיו יש מי שמדברים על הרשות כפתרון – אם לא כעת אז כאפשרות עתידית. כניסת הממשל החדש בוושינגטון מספקת לנו צוהר בינלאומי קטן – ואם לא ננצל אותו, ספק אם ההזדמנות תחזור.
בואו נוכיח שלמדנו את הלקח שעלה לנו במחיר יקר כל כך, שהפעם לא צריך לחכות לרצח ולחטיפה של מאות יהודים כדי לחסל את הסכנה שכולנו יודעים כי היא מחכה מעבר לפינה.
