מתחת לפני הים מתנהלת מערכה שקטה ומסוכנת. בחודש נובמבר נותקו שני כבלי תקשורת תת־ימיים בים הבלטי – האחד מחבר בין שוודיה לליטא והאחר בין פינלנד לגרמניה. ספינת מטען סינית, יי־פנג 3, חשודה בחבלה התת־ימית. זוהי רק דוגמה לפגיעוּת של תשתיות מכריעות שמשרתות את חיינו מתחת לפני המים. ספינת המטען הצליחה לקרוע את הכבלים דרך גרירת העוגן שלה על קרקעית הים – לא בדיוק מדע טילים. אבל התוצאה היא פגיעה חמורה ויקרה לתיקון בתקשורת בין מדינות הים הבלטי.
בכל יום זורמות דרך כבלי התקשורת התת־ימיים ברחבי העולם עסקאות פיננסיות בשווי של כ־10 טריליון דולר. כל שיחת וידאו עם בן משפחה בחו"ל, כל העברה בנקאית וכל צפייה בתוכן מחו"ל תלויות ברשת הכבלים המשתרעת על קרקעית האוקיינוסים והימים. פגיעה ברשת הזאת עלולה לשתק מדינות שלמות. בליטא, לאחר החבלה בכבלים, קיבולת האינטרנט ירדה בכשליש.
לא רק תקשורת נתונים מובלת בתשתיות תת־ימיות. על קרקעית הים הבלטי, למשל, מונחת רשת מורכבת של תשתיות אנרגיה, כולל צינורות הגז בלטיק־קונקטור, המחברים בין פינלנד לאסטוניה, ובלטיק פייפ, המוביל גז מהים הצפוני דרך דנמרק לפולין, וכבלי החשמל נורדבאלט המחברים בין ליטא לשוודיה ואסטלינק המקשר בין אסטוניה לפינלנד. אלה תשתיות חיוניות במיוחד בשל המאמצים האירופיים להשתחרר מהתלות באנרגיה רוסית. הן מאפשרות לפינלנד להתחבר לרשת החשמל האירופית שלא דרך רוסיה, ולהעביר גז טבעי מנורווגיה לאירופה. פגיעה בתשתיות הללו תשלח גלי הלם בכל אירופה.
האיומים על התשתיות התת־ימיות מגוונים ומתוחכמים. ב־2022 פוצצו צינורות הגז נורדסטרים שחיברו בין גרמניה לרוסיה. נמצאו עדויות לחבלה מכוונת, כולל שרידי חומרי נפץ. דרך אחרת לפגוע בתשתיות היא גרירת עוגן בקרקעית הים, כאמור. צוללות יכולות לשלוח צוללנים למשימות חבלה, איום רוסי בעיקר. לעיתים הטבע עצמו מאיים על תקינות התשתית: רעידת אדמה בטאיוואן ב־2006 גרמה לפגיעה בכמה כבלי תקשורת, וקיבולת האינטרנט במזרח אסיה פחתה במידה ניכרת. שיקום הנזק ארך כמעט חודשיים.
יותר ויותר מדינות רואות במרחב התת־ימי מרחב לגיטימי ללחימה, וגם מרחב שיש להגן עליו, כחלק מהתשתיות החיוניות של המדינה. אולם ההגנה על התשתיות הללו מציבה אתגרים טכנולוגיים חסרי תקדים. איך אפשר לנטר ברציפות תשתיות שנמצאות קילומטרים מתחת לפני הים? ואם התגלה איום – כיצד אפשר להבטיח שהוא יטופל בזמן?
יש מגוון ניסיונות להתמודד עם האיום. בריטניה השקיעה לאחרונה בספינה ייעודית שתהיה תחנת בסיס להפעלת מערכות ניטור מתקדמות – כלים אוטונומיים שינטרו את צינורות התקשורת, הגז והנפט של הבריטים. נאט"ו מקדמת חדשנות טכנולוגית בתחום החיישנים וכלי השיט הבלתי מאוישים (כשב״מים) לשיפור יכולות הגילוי של פעילות חשודה. ארה״ב חותרת לפיתוח צוללות בלתי מאוישות שיופעלו בכוח השמש, ויוצבו במזרח אסיה ובזירות עניין אחרות.
בחלוף הזמן, תגבר חשיבותו של המרחב התת־ימי. תוכניות שאפתניות למתיחת כבלי חשמל בין יבשות, פיתוח של כרייה תת־ימית והרחבת רשת התקשורת העולמית – כל אלה יהפכו את ההגנה על התשתיות הללו למשימה חשובה עוד יותר. ישראל מעוניינת להתחבר בכבל חשמל תת־ימי לאירופה, למשל. המערכה על השליטה במרחב התת־ימי תמשיך להיות אחד האתגרים הגדולים של המאה הזאת, גם אם רוב הציבור אינו מודע להתחוללותה מתחת לגלים.
