אחרי 2023 הנוראה, גם השנה הוליווד עוד מתקשה למצוא את דרך המלך. הרגלי הצפייה שהשתנו והתחרות עם ההיצע העצום של שירותי הסטרימינג הפכו את המשימה להוציא את הלקוחות מהבית אל האולמות לקשה ומאתגרת.
ובכל זאת, 2024 הביאה איתה גם כמה הצלחות מרהיבות ואלו הצליחו להזרים הרבה מזומנים – ולא פחות חשוב – תקווה לעתיד טוב יותר. הוליווד נמצאת כעת בסוג של פאזה מחקרית שבה היא מנסה לבחון ולהבין מה עובד ומה לא בעולם של פוסט קורונה. דבר אחד כבר ברור לכל מנהל זוטר בעיר הסרטים, שלא משנה מה יעשו, תעשיית הקולנוע כנראה לא תחזור לעולם לשפע של העשור הקודם שנקטע עם בוא המגפה.
שביתה
במשך חודשי השנה הראשונים נראה היה ש־2024 תהיה אף גרועה מקודמתה. שביתות התסריטאים והשחקנים אומנם התרחשו בחצי השני של 2023, אך תוצאותיהן הכו בעיר הסרטים רק השנה והכו חזק. הפסקות העבודה הארוכות שגזרו השביתות על הפקות רבות הובילו לעיכובים משמעותיים במועד השלמתן, ובשליש הראשון של 2024 היבול הקולנועי היה דל מאוד. הכלכלנים הפסימיים החלו לחשב את ההפסדים ונאלצו לתלות את תקוותיהם בהמשך השנה, אלא שאז הגיע הקיץ.
קיץ קר
כידוע, עונת הקיץ שמתחילה רשמית במאי היא הרווחית ביותר בלוח ושנים שהיא נפתחת בסדרה של שוברי קופות אימתניים. אולם כמות הסרטים המועטה בפתיחת השנה גרמה לאובדן מומנטום חסר תקדים אצל הקהל, שנמשך גם עמוק לתוך מאי. מתוך שלושת הסרטים הגדולים שפתחו את העונה, רק "כוכב הקופים: ממלכה חדשה" הצליח לקושש קופה סבירה (אך עדיין מאכזבת ביחס לסרטים הקודמים בזיכיון). השניים הנוספים – "הכפיל" ו"פיוריוסה" היו כישלונות מהדהדים שהפסידו לאולפניהם מיליונים. לו היה מדובר בסרטים גרועים עוד היה ניתן לבלוע את הגלולה הזו בתירוץ הגיוני, אבל גם "הכפיל" – קומדיית פעולה רומנטית ומשעשעת בכיכובו של ריאן גוסלינג הרותח פוסט ברבי, ובמיוחד "פיוריוסה: מסאגת מקס הזועם"- אפוקליפסת האקשן הכבירה של ג'ורג' מילר הגאון, היו מוצרים ראויים מאוד, והתרסקותם הכניסה את התעשייה לאובדן עשתונות טוטאלי.
מייטי מאוס
מי היה מאמין שהמושיע הגדול של התעשייה יהיה זה שבשנה שעברה כולם רקדו על קברו. אולפני דיסני, שב־2023 חוו רצף כישלונות כה צורב שכבר החלו בתעשייה התלחשויות על מכירתם, הוכיחו לעולם שאת העכבר הזה בלתי אפשרי לחסל. המנכ"ל האגדי בוב אייגר הוחזר מפרישה להציל את הבית וזה בדיוק מה שהוא עשה באמצעות שתי דירקטיבות גורפות: הראשונה – שינוי סדר העדיפויות של המנכ"ל היוצא בוב צ'אפק, מהשקעה עיקרית בתוכני סטרימינג חזרה למודל שמתעדף הפקות קולנועיות. השנייה – המשכונים, המשכונים ועוד המשכונים. לאחר שבשנה שעברה אף סרט של האולפן לא הצליח לשבור את מחסום מיליארד הדולר הכנסות, השנה "הקול בראש 2", "דדפול & וולברין" כבר עשו זאת, "מואנה 2" עוד רגע נמצא שם, ו"מופאסה: מלך האריות" הטרי אולי לא יגיע למיליארד, אבל הוא בוודאי יעשה קופה מרשימה. ומה המשותף להם? נכון מאוד, כולם המשכונים קולנועיים. לשמחת התעשייה כולה, ההצלחה של דיסני יצרה מומנטום אדיר של רצון טוב מצד הקהל, שחזר לאולמות בהמוניו.
פיקסינג פיקסאר
סיפור הניצחון הגדול של השנה הוא כמובן של פיקסאר מבית דיסני, אולפן האנימציה פורץ הדרך שהיה מנפגעי המגפה הקשים ביותר. עד 2019 כמעט כל סרט של פיקסאר היה שובר קופות ענק ומוצדק. אבל בזמן הקורונה נשלחו כל סרטי האולפן החדשים ישירות לסטרימינג, והקהל התרגל לקבל את פיקסאר בחינם בסלון. וכך, עם שוך המגפה כשפיקסאר חזרו לשחרר סרטים לקולנוע, הצופים לא הגיעו. "שנות אור" מ־2022 היה כישלון חרוץ ו"אלמנטל" המוצלח יותר מהשנה שעברה רק בקושי הצליח לא להפסיד כסף. בקרב המנהלים בדיסני כבר נשמעו קולות שקראו להשיב את תוכני האולפן לדיסני פלוס אבל בפיקסאר לא ויתרו. הם אומנם הבינו היטב שכישלון נוסף יהיה עבורם מכה ניצחת, אבל היה להם ביטחון רב בפרויקט הבא שכבר התבשל אצלם – סרט המשך (כמובן) ל"הקול בראש" האהוב. "הקול בראש 2" עלה לאקרנים באמצע יוני והפך מיד ללהיט עצום עם הכנסות אדירות של 1.7 מיליארד דולר. מדובר לא רק בסרט הרווחי של השנה אלא גם בסרט האנימציה המצליח ביותר בכל הזמנים. פיקסר חזרו לפסגת התעשייה ועם "צעצוע של סיפור 5" ו"משפחת סופר־על 3" בתנור (המשכונים כן?), נראה שגם העתיד מובטח.
גליקד
אם הכותרת לא ממש ברורה לכם, זה כנראה כי מלבד בארה"ב המונח שמחבר בין שמות הסרטים "גלדיאטור 2" ו"מרשעת" (Wicked) לא ממש תפס. כך או כך, מדובר בניסיונה של הוליווד לייצר את גרסת 2024 של "ברבנהיימר". כזכור, בקיץ שעבר "ברבי" ו"אופנהיימר", שני סרטים הפוכים לגמרי בסגנונם ובקהלי יעדם, יצאו באותו סופ"ש והצליחו להפוך יחד לאירוע קולנועי ותרבותי מטורף בקופות. חלק גדול מההצלחה יוחס לשיווקם דרך הכינוי שחיבר בין שמותיהם ובהוליווד החלו מיד לחשוב כיצד אפשר לשחזר את ההצלחה הזו. אנשי השיווק בדקו והבחינו שגם "גלדיאטור 2", סרט גברי מובהק עם וייב איכותי (בכל זאת, המשכון לסרט זוכה אוסקר) וגם "מרשעת", סרט נשי צבעוני ומזמר המבוסס על להיט ברודווי מוכח, יוצאים באותו סופ"ש ומקיימים יחד דמיון קרוב מאוד לתבנית שייסדה תופעת ברבנהיימר. כך נולד לו "גליקד". העובדה ש"גלדיאטור 2" התגלה כהרבה פחות מוצלח מקודמו, שמרשעת קרץ בעיקר לחובבי המחזמר ושהכינוי לא ממש קליט, הובילה אומנם לתוצאות הרבה פחות מרשימות מאלו של ברבנהיימר, אך עדיין הייתה כאן הצלחה נאה מאוד שהמשיכה את המומנטום הכה חשוב בקופות.
בוכה מי שצוחק אחרון
לא כולם השכילו לרכוב על הסחף החיובי. אחד המקרים הטרגיים הוא ללא ספק "ג'וקר: טירוף בשניים". "ג'וקר" מ־2019 היה תופעה תרבותית. סרט קומיקס ריאליסטי להדהים שכבש את העולם ועם תקציב ״זעום״ של 60 מיליון דולרים בערך הכניס יותר ממיליארד. בוורנר החליטו שחייבים להפיק סרט המשך והפקידו בידיו של הבמאי טוד פיליפס חופש אמנותי מלא ותקציב עתק של 200 מיליון דולר. אך פיליפס היהיר החליט שזהו כרטיס הכניסה שלו לעונת הפרסים ובמקום לכבד את רוח המקור הקומיקסי ואת קהלו הנאמן, הלך ועשה סרט שאתגר באופן קיצוני את ציפיות הצופים. התוצאה: דרמה מוזיקלית מדכאת ונפוחה מחשיבות עצמית שהלכה נגד כל מה שנבנה בסרט הראשון המצוין והפכה לאחד הכישלונות הגדולים של השנה.
יקומים קורסים
עוד דמות קומיקס מיתולוגית שהשנה נקשר כישלון מהדהד סביבה היא ספיידרמן. אל דאגה, ספיידרמן עודנו אחד מגיבורי הקומיקס האהובים והרווחיים ביותר בקולנוע. הפיאסקו המדובר קשור ב"יקום ספיידרמן הקולנועי" של סוני שהתמקד בכמה מאויביו הידועים של טווה הקורים. אז מה בעצם קרה, אתם שואלים? ובכן, מעבר לרמתם הירודה של התוצרים, מרכיב אחד חשוב למדי היה חסר כאן – ספיידרמן! הוא פשוט לא צץ באף אחד מהסרטים, אפילו לא לביקור קטן שאפשר היה לקדם בטריילר. וכך, "מאדאם ווב" מתחילת השנה היה כישלון מביך והוא מתחרה מרכזי על תואר הסרט הגרוע של השנה; "ונום: הריקוד האחרון" אומנם עשה רווחים סבירים אבל הרבה פחות משני קודמיו; ו"קרייבן הצייד", שיצא ממש לפני שבועיים, זכה מיידית לכתף קרה מצד הקהל שהביע אפס עניין. החדשות הטובות הן שבסוני הבינו סוף־סוף את הרמז והקפיאו את כל הסרטים הבאים שתוכננו ביקום. אבל היו בטוחים שזה רק עניין של זמן עד שהם ישובו לנסות לחלוב את עכביש המזומנים שלהם. נקווה רק שקודקודי האולפן הפנימו היטב שדמותו של ספיידרמן תהיה חייבת להיות חלק מכל מה שיבוא בהמשך.
מגה–פלופ–וליס
הכישלון הטרגי מכולם השנה שייך, לצערנו הרב, ללא אחר מאשר פרנסיס פורד קופולה. הבמאי האגדי והמשפיע שאחראי על כמה מיצירות המופת הגדולות בקולנוע (טרילוגיית "הסנדק", "אפוקליפסה עכשיו") ניגש בגיל 85 להגשים חלום בן ארבעים שנה – לביים סוף־סוף את "מגלופוליס", דרמת מדע בדיוני אפית שבמרכזה מאבק איתנים בין שני אישים על נשמתה של עיר. קופולה השקיע בפרויקט את נשמתו כמו גם 120 מיליון דולר מכספו הפרטי. אך התוצאה היומרנית, הלא אחידה והמבולבלת לא הצליחה למצוא קהל, אף לא אצל אוהדיו הגדולים ביותר. מעבר למכה הכלכלית העצומה ולמפח הנפש הצורב, עצוב שאקורד הסיום המקצועי של אחד מענקי המדיום לדורותיו יהיה, כך נראה, כה צורם.
חנוכה של פסטיבלים
שני פסטיבלי קולנוע גדולים יתקיימו בחנוכה. פסטיבל הקולנוע היהודי שמתקיים כבכל שנה בסינמטק ירושלים. הפסטיבל ה־26 יכלול יותר 40 סרטים מ־15 מדינות לצד אירועים מיוחדים, מפגשים עם אורחים מרחבי העולם, הרצאות, פאנלים וכן הדלקת נרות משותפת בימי החג. 2.1–28.12
פסטיבל חיפה ה־40 שנדחה ממועדו הקבוע בסוכות בשל המלחמה. תמצאו בו את מיטב התוצרת הבינלאומית מהשנה שחלפה, את תחרות הקולנוע הישראלית שלראשונה תאחד בין קולנוע עלילתי לדוקומנטרי, מחוות מרגשות ועוד שפע הפתעות. הבמאי מישל הזנוויציוס יתארח בהקרנת סרטו החדש "סחורה יקרה מכול", סרט אנימציה שבו הוא עוסק לראשונה ביהדותו. 11.1–31.12
