במושב החורף תעלה שוב לדיון בכנסת הצעת חוק ממשלתית המבקשת לשנות את דרכי בחירת היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה. לפי ההצעה, כל שר ימנה את היועץ המשפטי במשרדו בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, ובהתאם להמלצותיה של ועדת איתור בראשות מנכ"ל המשרד, שאף ימנה שניים מארבעת חברי הוועדה (אחד משניהם בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה).
מבקרי הצעת החוק, לרבות כותב שורות אלה, גורסים שהמהלך נועד לכרסם בתפקיד היועץ המשפטי. מדובר בבעל תפקיד שלא רק מסייע למשרד הממשלתי להגשים את מדיניותו, אלא גם משמש שומר סף המקפיד על כך שהמשרד פועל בהתאם לחוק ולכללי מנהל תקין, לרבות בהקשר של מניעת שחיתות. המבקרים טוענים, לכן, שדרך המינוי המוצעת נועדה לחזק את כוחם השרירותי של השרים, לפגוע במנהל התקין, ולצמצם את עצמאותו ומקצועיותו של השירות הציבורי. שרת המשפטים, שמקדמת את הצעת החוק, מנסה להרגיע את הרוחות, כפי שאמרה בעת שהציגה את הצעת החוק מעל דוכן הכנסת: "לא הלכתי למתווה של משרת אמון, כי בכל זאת יועץ משפטי הוא גם שומר סף… לכן כל הצעקות על החוק הזה הן לא במקומן".
בימים האחרונים, יועץ שרת המשפטים גיל ברינגר הוציא את המרצע מהשק. במאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת "השילוח" תקף ברינגר את מה שכינה "המחטף", שבמסגרתו "צמח מן האין מיתוס של שומרי סף". במאמר מביא ברינגר ראיות היסטוריות לכך שתפקידו של היועץ המשפטי הוא בכלל המצאה של השנים האחרונות ומחטף של מערך הייעוץ המשפטי. בעבר, לטענתו, היה ברור "שנאמנותו של היועץ המשפטי היא ללקוחותיו בממשלה". באשר ליועץ המשפטי במשרד ממשלתי, לפי ברינגר תפקידו בכלל אינו להיות שומר סף, אלא רק משרתו של השר. כפי שהוא מסביר, "עד היום מונו היועצים המשפטיים למשרדים באמצעות ועדת מכרזים – הליך המשאיר את הלקוח המרכזי ללא אפשרות להכריע בשאלת נציגו". הצעת החוק הממשלתית בנושא אמורה להביא, אם כן, ל"היפוך המגמה" של תפקיד היועץ המשפטי כשומר סף.
קצרה היריעה כאן מלהצביע על כל הבעיות עם הניתוח הזה. עוד בנובמבר 1948, בתזכיר שנוסח במשרד המשפטים על תפקיד היועץ המשפטי, נכתב ש"תפקידו הקונסטיטוציוני העיקרי של היועץ המשפטי הוא להבטיח שכל פעולותיה של הממשלה תהיינה חוקיות בתכלית", ואף נכתב שאחד מתפקידיו הוא "מניעת שחיתות בפקידות הממשלתית".
עם זאת, ברינגר עושה עימנו שירות חשוב. הוא משמש כאִיד לנפשה של השרה שקד; חלון למטרותיה האמיתיות. בניגוד לטענותיה בכנסת, מטרת הצעת החוק הממשלתית היא להשליך לפח את היותו של היועץ המשפטי שומר סף. מטרתם של דוקטור שקד ומר ברינגר היא אחת: להפוך את היועץ המשפטי לאיש אמונו של השר, שיעשה את דברו גם במחיר של עיקום החוק וכללי המנהל התקין. שקד וברינגר שואפים ליועצים משפטיים שיכתבו בחוות דעתם בדיוק את מה שמכתיבים להם הממשלה ושריה. הם רוצים שיתמנו יועצים משפטיים "נוחים" שיתעלמו מחוקים שעומדים בדרכם של השרים, לדוגמה לשם מציאת "ג'ובים" למקורבים או כדי לאפשר הוצאות כספיות מפוקפקות. למרות קריאות ההרגעה של השרה שקד, מתברר שצעקותינו על הצעת החוק הזו הן במקומן.

