ד"ר יועז הנדל הוא יו"ר המכון לאסטרטגיה ציונית, שאני מנהלת. אנחנו מסכימים בכמה נושאים וחלוקים באשר לאחרים, ואחד מהם הוא השסע העדתי. בטורו בידיעות אחרונות כתב לאחרונה: "השד העדתי צריך למות… הפלסטינים המציאו מעמד פליט שעובר מדור לדור. היהודים המציאו שיוך עדתי… אין קשר בין המגרב למושג מזרח, בין התרבות בפרס לתרבות בתימן, בין יוצא אתיופיה לס"ט".
אני חושבת שההתייחסות לפערים בין אשכנזים למזרחים כ"שד" היא מזעור המציאות של כ־40 אחוזים מהישראלים. ומהי המציאות? אפשר להתחיל מבדיקה של נתונים כמו מהו המוצא של רוב השופטים ומהו המוצא של רוב האסירים. מהו המוצא של 91 אחוזים מהמרצים והמרצות באקדמיה (מודה, אני בת של סטיית תקן: פרופסור מזרחי). מהם פערי השכר בין מזרחים לאשכנזים. מי מאכלסים את דירות הדיור הציבורי ומי יושבים על מאות דונמים בקיבוצים וזוכים להטבות. למי לועגים באופן קבע סטנדאפיסטים ותוכניות סאטירה. את מי נהנים לצלם כשהיא קוראת לבעלה הרצל. מי הם "הערסים" שהסלקטורים חוסמים במועדונים. מי עונים לפרופיל הפושע הטיפוסי.
את ההיסטוריה של מי לא למדנו? איך בוועדת השטרות לא יודעים שיש גם סופרים וסופרות, משוררים ומשוררות מזרחים? על שם מי קרויים הרחובות בישראל? למה כשמדברים על מצוקת קשישים, מדברים רק על ניצולי שואה ולא על כלל הקשישים, שסובלים לא פחות ונאלצים לחיות מפנסיות מגוחכות של הביטוח הלאומי, כי רוב חייהם עבדו בעבודות דחק? וגם אם לכאורה אין קשר בין כורדי למרוקני או בין אתיופי לפרסי מבחינה תרבותית, הרי שמבחינת דיכוי, קטלוג ואי מתן הזדמנויות שוות, בכל תחום בערך, המדינה ייצרה קשר הדוק מאוד.
לפעמים, כשהכאב חריף והמציאות עגומה וההצלחה וההשכלה נראות כבלתי מושגות, חיזוק הזהות הוא המענה. אם לא תדע מאין באת, איך תדע לאן אתה הולך? אפשר לשפוך אותנו ממשאיות ולשכן אותנו בדירות שיכון בדימונה, אבל אי אפשר לגדוע את השורשים והזהות שלנו.
הדיכוי חי וקיים כבר ארבעה דורות, וכבר הצליח לטעת ולהשריש אמונות: להאמין בעצמך הרבה פחות, לא לדעת מהו דגם של הצלחה כי לא היה לך אבטיפוס, לא לדעת איך להקים סטרטאפ ואיך להתקבל ל־8200, איך לנהל את הזמן נכון, להסתכל כל הזמן למעלה ולחכות לאישור של מישהו, להאמין שאתה באמת פחות טוב, לבחור מסלולים "קלים", להבין שלא משנה כמה רהוט ומשכיל תהיה, לעולם לא תהיה "מלח הארץ".
לפני שבוע צפיתי בסרט "הבלתי רשמיים". איני מחובבות ש"ס, ואיני צריכה שיזכירו לי שהם חיקוי ליטאי, כמו שרובנו חיקוי אמריקני, אבל כשצופים בסרט הזה ורואים את לידתה של ש"ס מבינים את הכאב ואת חוסר הצדק שהביאו להקמתה.
אז אל נא תצטטו לי שירים של עומר אדם ודודו אהרון כדי להוכיח ש"המזרחים שולטים". דברו איתי כשיהיו בתי ספר עיוניים בפריפריה. כשתהיה חלוקה צודקת בהכנסות מארנונה ובאדמות בין מועצות אזוריות לעיירות פיתוח. כשתושבי השכונות בתל־אביב יקבלו אותו הסדר שקיבלו התושבים משיכון צמרת. כשמספר העמודים המוקדשים ליהודי ארצות האסלאם בספר הלימוד בהיסטוריה יהיה 200 לפחות ולא תשע. כששיעור המזרחים באקדמיה יעמוד על 40 אחוזים לפחות; כשמחצית מהשופטים, מהפוליטיקאים, מהמנכ"לים ומחברי הדירקטוריונים יישאו שמות משפחה כמו אבוטבול, שרעבי, בגדדי, שמש וחיימיאן.
פעם שמעתי אדם שאמר ששמות המשפחה של המרצים בסורבון דומים לשמות רוב האסירים בבתי הכלא בישראל. כשמצרפים את הנתונים שהבאתי כאן להישגי יהודים מארצות האסלאם באנגליה, צרפת וקנדה, מבינים שלא מדובר בגזירת גורל ובגנטיקה, אלא אך ורק בדיכוי ובאפליה.
