ייבדל לחיים ארוכים מאוד, גם מיכאל גולדמן־גלעד יהיה השנה בן מאה. בימים אלה הוא הוציא לאור את סיפור חייו המדהים, מילה שנשחקה פה קשות לאחרונה, אך הולמת אותו היטב. סיפור החיים של מיכאל גולדמן־גלעד ("שמונים מלקות ועוד אחת") אכן מדהים.
גולדמן־גלעד, יליד פולין, שרד את כל מוראות השואה, ובכללם למעלה משנה במחנה אושוויץ. כמעט כל משפחתו הגרעינית והמורחבת נספתה, אבל הוא ניצל. בין השאר שרד עונש של 81 מלקות מידי קצין גרמני סדיסט, ובניסי ניסים גם הצליח להימלט מצעדת המוות של ינואר 1945. ניצול השואה הצעיר התנדב אז לצבא הסובייטי, ועוד הספיק להשתתף כטנקיסט בשחרור צ'כוסלובקיה ולחזות מקרוב במפלתה של גרמניה. בדרכו ארצה נכלא ממושכות במחנה הסגר בריטי בקפריסין. כשהגיע סוף סוף ארצה, כבר אחרי הקמת המדינה, התגייס למשטרה. לימים הצטרף ללשכה 06, יחידת החקירות שהכינה את התשתית המשפטית למשפט אייכמן. הוא חקר את הצורר, נכח בהוצאתו להורג, והפליג בסירה שפיזרה את אפרו בים. אחרי כשלושים שנה העיד במשפטו בגרמניה של הפושע הנאצי שהלקה אותו בגטו פשמישל. במקום להתנצל הנאשם חייך, ונשלח למאסר עולם.
בתוקף עברו, מומחיותו וארכיונו יש לגולדמן־גלעד דעה נחרצת על פועלו של ישראל קסטנר, גיבור המשפט המתוקשר ביותר בתולדות ישראל הצעירה, האיש שהוחשד בהקרבתם של רוב יהודי הונגריה לטובת קומץ מתוכם. הוא מגדיר כ"שטות מוחלטת" את טענת נכדתו המפורסמת של קסטנר, חברת הכנסת מרב מיכאלי, שסבא שלה הציל אלפי יהודים. לדבריו, קסטנר "אולי הציל כמה מאות, אבל הביא למותם של מאות אלפים" (עמ' 165).
הסופר בן הכמעט מאה לא שוכח ולא סולח לפולנים ולאוקראינים. "היו מקומות שהגרמנים נאלצו לרסן את האוקראינים", הוא זוכר את חדוות הרציחות האנטישמית שלהם, ומפיק ממנה מסקנות אקטואליות: "כשפרצה מלחמת רוסיה ואוקראינה בפברואר 2022 לא הצלחתי להבין את הציפיות של ממשלת אוקראינה לסיוע מישראל. נדהמתי נוכח הבקשות החוזרות ונשנות של הנשיא האוקראיני וולודימיר זלנסקי לעזרה מישראל; את הדרישות, כמעט הייתי אומר המחוצפות שלו, כאילו אנו חייבים להם משהו, כאילו שכחנו שלאורך מאות שנים, בכל הזדמנות שנקרתה על דרכם, הם רצחו יהודים".
