בערוץ 13 שודרה השבוע עוד תוכנית תעמולה שהתהדרה בתו התקן "תחקיר", תוכנית המקור של רביב דרוקר. לכאורה היא כללה כל מה שתחקיר תקני מצריך – הקלטות סתר (בעלות ערך ענייני קטן), תצלומים בלעדיים של זירת הפשע, קריינות נחרצת ושלל אצבעות מאשימות – אך אפילו לא תגובה אחת של הצד המוכפש. האיש הרע בתחקיר, זאב (ז'אבו) ארליך, כבר אינו בין החיים. אל"מ במיל' יואב ירום, רמ"ט גולני בעת האסון, עדיין שותק. זכות הדיבור ניתנה אפוא באופן בלבדי להורים השכולים של החובש הגיבור גור קהתי ז"ל. הם משוכנעים שבנם נפל לשווא, ולא רק בגלל הרשלנות המבצעית שכנראה אפיינה את אירוע נפילתו. נבצר מהם להבין מה ז'אבו עשה שם בכלל. השקפת עולמם משכבר הימים, כמו השקפת דרוקר עצמו, גורסת שלא היה לו בכלל מה לחפש בלבנון או בכל גזרת לחימה אחרת. אפילו כניסת אזרחים לקבר יוסף בחסות צה"ל, שאגב מעוגנת בהסכמי אוסלו, נתפסת אצלם ואצלו כ"הזיה".
אבל כמו שכבר נטען כאן לפני שבוע, סיורי ז'אבו בחזיתות צה"ל השונות לא היו הזיה, הם היו הוויה. מדריך השטח הוותיק מעפרה היה "בשר מבשרו של צה"ל", כפי שנאמר בתוכנית עצמה. לפעמים הייתה לסיורים הללו תכלית מבצעית, אבל בדרך כלל רוחנית. ההדרכות המנומקות שלו בעומק השטח רוממו את רוח צה"ל. הוא האיר את פני השטח בפני הלוחמים, ויותר משהפרה רצתה להיניק, העגל רצה לינוק. זו הסיבה הכמעט בלבדית לכך שראש אכ"א החליט במהירות להכיר בו כחלל צה"ל, אף שהיה אזרח. כל יתר פרטי האירוע עדיין נחקרים בידי שלטונות הצבא ומצ"ח. מותר לקוות שהרמטכ"ל יאמץ את ממצאיהם באופן ענייני, ללא חשש הדרוקרים שנושפים בעורפו, ובלי להדחיק את תרומתו ארוכת השנים של ז'אבו לצה"ל. גם הרמטכ"ל הכיר אותה אישית.
