בשבועות האחרונים אנו שומעים לא מעט על מאבקם של הכורדים בסוריה; על הדרוזים, שכל כך קרובים אלינו – פחות. אבל דווקא הדרוזים של מחוז סווידא, מרחק נסיעה של 45 דקות בלבד מרמת הגולן, הפתיעו השבוע במהלך חכם במיוחד, המאתגר את השלטון האסלאמיסטי החדש בדמשק. לראשונה בתולדות סוריה הם בחרו אישה למושלת החדשה של הר הדרוזים. באופן מסורתי, תפקיד המושל בסוריה הוא תפקיד רב־עוצמה המרכז בידיו סמכויות שלטוניות רבות. בסוריה יש 14 מחוזות, ולאורך ההיסטוריה תפקידי המושל היה תמיד בידיים גבריות. לא פעם זוהו המושלים עם שוחד והתעמרות שלטונית. כעת, בחירתה של אישה לתפקיד הרם מהווה הצהרת כוונות. המיעוט הדרוזי בסוריה מרים ראש ודורש את זכויותיו שנרמסו ואת כבודו האבוד.
השנים האחרונות בהר הדרוזים בסוריה היו קשות: מחסור על גבול הרעב, התעמרות שלטונית, חטיפת צעירים וגיוסם בכוח לצבא הסורי, וחשיפה לטרור ולכנופיות מבריחי קפטגון שפעלו באזור בחסות השלטון בדמשק. אבל הדרוזים של מחוז סווידא לא ויתרו. בהר הדרוזים התחוללה סוג של מהפכה שקטה, לא אלימה, שלרוב נזהרה מעימות ישיר עם השלטונות בדמשק.
בין הדמויות הבולטות שהובילו את המחאה השקטה, שכללה הפגנות קבועות בכיכר כראמה במרכז סווידא, הייתה מוחסינה מחיתאווי, בת 54, בוגרת לימודי כלכלה באוניברסיטת דמשק. עד לפני שנה שימשה מחיתאווי ראש מחלקת כספים במִנהל המקומי של סווידא, אולם אז התפטרה מתפקידה במחאה על השחיתות השלטונית הגורפת. היא הצטרפה להפגנות בכיכר כראמה, ולא נבהלה גם כאשר שירותי הביטחון של משטר אסד איימו להעמיד אותה לדין.
בבסיס ההחלטה לבחור במחיתאווי (מימין) כמושלת עמדו לא רק כישוריה ואומץ ליבה במאבק מול משטר אסד, אלא גם ניקיון כפיה. המינוי היה קריאת תיגר נועזת על השלטון החדש, אבל התהליך שהובילו הדרוזים היה שקט, ענייני ולחלוטין לא לעומתי
בשבועות האחרונים, עם תפיסת השלטון בדמשק בידי אחמד אל־ג'ולאני, ניהלו הדרוזים בסווידא משא ומתן עם הממשלה החדשה בדמשק. המו"מ, בהובלתו של המנהיג הרוחני שייח' חיכמת אל־הג'רי, עסק גם בבחירתה של מחיתאווי למושלת הבאה של הר הדרוזים. בבסיס החלטתו של השייח' לבחור בה עמדו לא רק כישוריה ואומץ ליבה במאבק מול משטר אסד, אלא גם ניקיון כפיה. לא היה פשוט לבוא עם המינוי הזה, אך בשבועיים האחרונים קיבל המו"מ טוויסט נוסף.
למרות ניסיונותיה של הממשלה הזמנית בדמשק להציג למערב פנים מתקדמות, כולל דיבורים על זכויות מיעוטים וזכויות אדם ואזרח, ככל שזה נוגע לנשים התברר במהרה שהמצב לא פשוט. בריאיון לפני שבועיים הסביר דובר הממשלה, עוביידה ארנו, כי "מהות האישה וטבעה הביולוגי והפסיכולוגי אינם מתאימים לכל תפקיד" , והבהיר כי "באשר לייצוג נשים בתפקידי שרים ותפקידים פרלמנטריים, אנו סבורים כי מוקדם להעריך וצריך לתת למומחים משפטיים וחוקתיים שיעבדו על חשיבה מחודשת לגבי מבנה המדינה הסורית החדשה".
בדיעבד, הדובר היה כנראה כן מדי, ודבריו עוררו סערה גדולה בסוריה. ככלות הכול, אפילו במשטר הקודם כיהנו שלוש נשים בתפקידי שרות בממשלה. לאסד הייתה יועצת קרובה ורבת־השפעה לאורך שנים, בות'יינה שעבאן המיתולוגית, שנמלטה כעת לאמירויות. גם אסמה אסד, אשת הנשיא, שקיבלה חינוך מערבי ליברלי, עוררה לא מעט תקוות בשנותיה הראשונות כגברת הראשונה.
בממשלה האסלאמיסטית בדמשק, שכבר הוכיחה את מודעותה לדקויות תקשורתיות, בהחלט רואים את הקולות. מהר מאוד נחתה שם ההבנה שצריך להחזיר את המרצע אל השק. ואכן, התגובה הגיעה בדמות צירופה של אישה בתפקיד שרה לענייני נשים, לממשלה שעד אז הייתה על טהרת הגברים. אך כמו דובר הממשלה, גם השרה החדשה, עאישה א־דיבס שמה, פתחה את הפה מהר מדי ומביך מדי. בריאיון לרשת הטלוויזיה הטורקית TRT הצהירה: "לא אקבל דעות של ארגונים פמיניסטיים או אחרים הסותרים את האוריינטציה האידיאולוגית של הממשלה, או כאלו שאינן תואמות את המודל הממשלתי".
דבריה של דיבס חוללו סערה רבתי בסוריה. התעקשותה על השריעה, החוק האסלאמי, כעיקרון המנחה היחיד של הממשל הסורי החדש, ודחיית עקרון החילוניות בממשל האזרחי, עוררו זעם ודאגה בקרב מיעוטים וארגוני זכויות אדם בסוריה ומחוצה לה. קריאתה לתמיכה בינלאומית בהקמת "מודל סורי" המבוסס על חוקי השריעה, שעל פניו יסתור את העקרונות הבינלאומיים הבסיסיים ביותר של זכויות אדם, עוררו זעם וגיחוך בו זמנית. דבריה ביטאו למעשה את הפער המובנה בין השורשים האידיאולוגיים של היאת תחריר א־שאם, הארגון האסלאמיסטי הקיצוני שתפס את השלטון, ובין חתירתו ללגיטימיות בינלאומית. אבל דיבס לא ויתרה ולא נסוגה מעמדותיה. היא האשימה את ארגוני החברה האזרחית בסוריה באחריות לעלייה בשיעור הגירושים במדינה, וחתמה באמירה: "לא אפתח את הדלת למי שאינו מסכים איתי מבחינה אידיאולוגית".
על רקע זה, החלטת מועצת הדרוזים של סווידא, בתמיכת מנהיגה הרוחני של העדה, לבחור אישה למושלת, היא קריאת תיגר נועזת על השלטון החדש וניסיונו לעצב את סוריה החדשה על פי חוקי השריעה. אבל התהליך שהובילו הדרוזים בדרך לבחירתה של המושלת החדשה היה שקט, ענייני ולחלוטין לא לעומתי. על פי אתר "סווידא 24", סוגיית מינויה של מחיתאווי למושלת נדונה בסדרת מפגשים בין שליחי ממשלת המעבר בדמשק ובין בכירים דתיים ופוליטיים ממחוז סווידא. בשיאו של התהליך נפגש שליח מטעם הממשלה בדמשק עם השייח' אל־פזית רבינהג'רי. באותה פגישה, כך על פי האתר, נדון "שיתוף הפעולה הקריטי הנדרש בשלב הנוכחי הרגיש בחיי האומה הסורית, וחשיבות מינוי מוסכם של מושל ומפקד משטרה, במטרה לבסס תהליך של ביזור מנהלי ושילוב הפלגים החמושים המקומיים במשרד ההגנה הסורי החדש".
ואם בכל זה לא די, הסיפור קיבל תפנית נוספת. אחרי הפיאסקו הכפול, גם עם דובר הממשלה וגם עם השרה הממונה לענייני נשים, לפתע פורסמה הודעה של הממשלה בדמשק שלפיה לא רק שהיא מאשרת את מינויה של מחיתאווי למושלת הר הדרוזים, אלא גם את מינויה של אישה לנגידת הבנק הלאומי של סוריה.
הפתעה? סוג של. הנגידה החדשה מיסא סאברין היא סגנית נגיד הבנק המרכזי של סוריה, ולה ותק של 15 שנה בתפקידים בכירים בבנק. המינוי הזה מעניין לא רק מבחינה מגדרית, אלא גם משום שאל־ג'ולאני בחר למנות לתפקיד רגיש ומשמעותי כל כך את מי שנמנית באופן מובהק עם צמרת נאמני השלטון הקודם. הבוס שלה, נגיד הבנק מוחמד עיסאם חיזמה, הודח מיד מתפקידו.
לא מן הנמנע שהתנהלות הממשלה הזמנית בדמשק נובעת מעצם היותה זמנית. הטקטיקה, כך נראה, היא קודם כול להשקיט עניינים ולשמור על הדימוי של הממשלה האסלאמיסטית כמי שלמרות הכול משמיעה את הקולות הנכונים ואפשר לעשות איתה עסקים. בעוד שלושה חודשים יפקע תוקפה של הממשלה הזמנית. עד אז, אל־ג'ולאני ואנשיו יבינו טוב יותר מי נגד מי, למה וכמה, יעברו קורס מזורז בהלכות שלטון וידאגו למנות את אנשי שלומם. ואם בדרך יש הפתעות כמו מינוי אישה למושלת, זה כנראה חלק מעקומת הלמידה. בכל מקרה, הם בשלטון כדי להישאר. אל־ג'ולאני כבר הודיע שבחירות ייערכו רק בעוד ארבע שנים.
