שתי הצעות חוק פרטיות בתחומים שונים, שיצאו לדרך בימים האחרונים, עשויות להוות בשורה לפריפריה הישראלית אם יתקדמו במסלול החקיקה. שלא במקרה, שתיהן הוגשו על ידי חברי כנסת המתגוררים בנגב.
הראשונה היא הצעת חוק להקמת שדה תעופה בנבטים, שאושרה ביום ראשון בוועדת השרים לענייני חקיקה. החוק, שהגיש ח"כ אלמוג כהן, מציע להקים שדה תעופה בינלאומי משלים בנבטים שבנגב, מתוך תפיסה ששדה כזה יזניק את הנגב קדימה, יפתח ויחזק את התעסוקה, המסחר והתיירות בדרום הארץ, ימזער פגיעה סביבתית, וייתן מענה לגידול הדמוגרפי בנגב.
סוגיית מיקומו של שדה התעופה הנוסף שאמור לקום בישראל נמצאת כידוע על שולחן הדיונים כבר שנים רבות, כאשר שתי האפשרויות המרכזיות הן רמת־דוד בעמק יזרעאל, ונבטים שבנגב המזרחי. תושבי עמק יזרעאל וראשי הרשויות בנגב נאבקים יחד כבר כמה שנים בעד הקמת השדה בנגב. התושבים בעמק הצפוני חוששים מפגיעה בחיים האזרחיים והחקלאיים באזור, ולעומתם ראשי הרשויות בנגב מבינים את הפוטנציאל הכלכלי והתעסוקתי האדיר של שדה תעופה בינלאומי.
המתנגדים לאופציה הדרומית הם אנשי משרד הביטחון, שמנופפים בטענת אנשי חיל האוויר כי הקמת שדה תעופה אזרחי בנבטים תפגע בפעילות החיל באזור. במועצת הנגב דוחים את הטענות ומצביעים על שדות תעופה משולבים שפועלים בשלום במקומות אחרים בעולם. הם גם מזכירים שהתב"ע (תוכנית בניין עיר) החוקית של נבטים יועדה מלכתחילה עבור פעילות צבאית ואזרחית. כחיזוק לעמדתם הם גייסו בעבר חוַות דעת של מפקדי חיל האוויר לשעבר יעקב טרנר ז"ל, הרצל בודינגר ואליעזר שקדי, התומכת בחלופת נבטים. ערב הבחירות האחרונות הכריז נתניהו בדימונה: "אנחנו נבנה כאן שדה תעופה בינלאומי". בפועל הממשלה לא קיבלה החלטה סופית בסוגיה, ובינתיים הורתה למִנהל התכנון לקדם במקביל תכנון של שתי האפשרויות.
מה שהוביל את ח"כ אלמוג כהן להגשת החוק הוא הידיעות על כך שאנשי מנהל התכנון, בהשפעת גורמי ביטחון, מקדמים בפועל רק את תכנון השדה בעמק יזרעאל ולא את השדה בנבטים. "כשהגעתי לראש הממשלה עם הדיווח על מה שמתרחש במנהל התכנון הוא ממש זעם, דפק על השולחן ואמר: החלטתי שהשדה הבא יוקם בנבטים. ראש הממשלה גם הנחה אותי להגיש הצעת חוק פרטית בנושא".
ח"כ כהן מציין שהחוק שלו זוכה לתמיכה גם מהאופוזיציה, כולל מחברי כנסת מהמפלגות הערביות, שמודעים לפוטנציאל האדיר של שדה תעופה בנגב עבור האוכלוסייה הבדואית. "הצעת החוק היא אקדח על השולחן, שנועד לאותת למנהל התכנון שאנחנו יכולים לקדם את שדה התעופה בנגב גם במסלול החקיקה", הוא אומר. על התנגדות צה"ל לאופציית נבטים אומר כהן שהצבא יכול וצריך לעשות את ההתאמות הנדרשות כדי שהשדה יוקם בנגב. הוא תולה תקוות בשר הביטחון ישראל כ"ץ, שבעת כהונתו כשר התחבורה תמך בהקמת השדה בנבטים, וכבר הוכיח לאחרונה שהוא מסוגל לאתגר את הצבא. הצעת החוק של כהן אמורה לעלות להצבעה בקריאה טרומית בימים הקרובים. המבחן האמיתי שלה יהיה האם תקודם גם לקריאה שנייה ושלישית, ולא תיקבר בוועדות.
הבית של החיילים
הצעת חוק אחרת המוגשת בימים אלו עשויה להוות בשורה גם למשרתי המילואים וגם לתושבי הנגב והגליל. מדובר בהצעת חוק של ח"כ מיכאל ביטון המתייחסת לשיווק מגרשים לבנייה בפריפריה, ומציעה לקבוע שרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) תעניק עדיפות ב־30 עד 70 אחוזים מסך הקרקעות המשווקות, לחיילי מילואים פעילים. בשיווק קרקעות המיועדות ליחידות דיור, מציע החוק שרמ"י תתנה את הקצאת הקרקע לזוכה במכרז, במתן עדיפות למילואימניקים במחצית מיחידות הדיור.
החוק של ח"כ כהן זוכה לתמיכה גם מח"כים במפלגות הערביות, שמודעים לפוטנציאל של שדה תעופה בנגב עבור המגזר הבדואי
הצעת החוק של ח"כ ביטון מלווה בתסכול ואכזבה מהתנהלותם של רמ"י ומשרד השיכון בכל הקשור לשיווק קרקעות למילואימניקים בפריפריה, ובמיוחד בגליל. בחורף הקודם הורה ראש הממשלה נתניהו לרמ"י להגדיל את ההנחות הניתנות למילואימניקים באזורי עדיפות לאומית. אלא שבפועל, מספר ח"כ ביטון, העומד בראשות הוועדה המיוחדת בכנסת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, ההחלטה כמעט לא יושמה, וגם במקומות המעטים שיושמה, היא כמעט לא הועילה למשרתי המילואים.
"רמ"י מתנהלת כאוטונומיה", מאשים ביטון. "הם לא מבצעים את מדיניות הממשלה, לא משווקים מגרשים לבנייה במגזר הכפרי היהודי ומקפיאים את ההתיישבות בגליל. בינתיים גנים נסגרים, יישובים מזדקנים, ואנשים לא יכולים להישאר לגור ביישוב שבו גדלו. גם במקומות שנמכרים מגרשים – מורים, גננות, ועובדים סוציאליים אינם יכולים לבנות במחירים הקיימים והם לא יישארו בצפון".
בישיבת הוועדה של ביטון שהתקיימה לאחרונה השתתף אסף קסלר, תושב גילון שבגליל התחתון. קסלר, ששירת מאות ימי מילואים מאז פרוץ המלחמה, סיפר שהמגרשים ביישובו נמכרים תמורת יותר משני מיליון שקלים למגרש. גם לאחר ההנחה הנוכחית למשרתי המילואים, קסלר עדיין יידרש לשלם כמיליון שקלים למגרש, לפני הוצאות פיתוח ואגרות ולפני בניית הבית. "לא נוכל לבנות בית בגילון במחירים האלה", אמר קסלר לחברי הוועדה.
הצעת החוק של ביטון מבקשת לעגן בחוק אחוז גבוה יותר של סבסוד במחיר המגרש, שיאפשר רכישת מגרש במחיר שפוי. ביטון מוחה על כך שנציגי רמ"י ומשרד השיכון לא השתתפו בדיון המדובר. שר השיכון יצחק גולדקנופף הורה להם שלא להגיע לדיון בעקבות כעסו על דיון קודם בוועדה של ביטון, שעסק בדיור הציבורי.
ברמ"י טוענים שבמהלך השנה אושרו כ־3,800 יחידות דיור במרחב הכפרי באזור גליל־גולן, אבל מודים שרק כמה מאות מתוכן הם מגרשים חדשים ביישובים קהילתיים ובהרחבות, ולא מפרטים אם מדובר במגזר יהודי או ערבי. אנשי רמ"י מפנים אצבע מאשימה למשרד המשפטים ולאגודות השיתופיות של היישובים בגליל. לדבריהם, חלק מהשיווקים תקועים בגלל הנחיה של משרד המשפטים בנוגע להחלטה הקשורה לאופן הקצאת המגרשים. עוד הם טוענים שהאגודות השיתופיות מונעות שיווק של אלפי מגרשים מתוכננים, כדי לשלוט בקליטת תושבים חדשים. לדברים, בגוש משגב לבדו קיים מלאי מגרשים של כ־3,000 יחידות דיור.
ראש מועצת משגב, דני עברי, דוחה את טענות רמ"י. לדבריו, במועצה שלו יש 2,000 מגרשים לשיווק ביישובים הערביים שמעוכבים על ידי רמ"י, ועוד אלף מגרשים ביישובים היהודיים שדורשים מהלך תכנוני נוסף ולא ניתנים לשיווק. בפועל, אין לו כרגע מלאי מגרשים לשיווק ביישובים היהודיים במועצה, וכאלף משפחות ממתינות לרמ"י.
על השורה התחתונה אין ויכוח. מעט מאוד מגרשים לבנייה משווקים במגזר הכפרי היהודי בגליל. המילואימניקים אינם יכולים לממש את ההטבה שהובטחה להם, ויישובי הגליל היהודיים מזדקנים ונעזבים.
