בריחת המוחות היא תופעה מדאיגה שבמסגרתה אנשים מאבדים תאים חשובים במוחם האמונים על קריאת נתונים. קבוצת הסיכון המיידית ללקות בבריחת מוחות היא ציבורים שזקוקים לכותרות מאיימות באופן נואש, כך שהם מתפתים לטפל בצורה לא זהירה בנתונים חשובים. מוחם של עיתונאים, אם כן, נוטה לברוח ביתר קלות. כך למשל, השבוע דווח בכלי תקשורת רבים על "זינוק בהגירה מישראל" בשנת הרפורמה המשפטית.
סיפורנו מתחיל בהודעה שפרסמה השבוע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בפתח שנת 2025. החדשות הטובות: חצינו את רף 10 מיליון האזרחים, 7.7 מיליון מהם יהודים ואחרים ("אחרים" הם נוצרים לא־ערבים וחסרי דת, י"ש), 2.1 מיליון ערבים, וכמאתיים אלף זרים. החדשות הרעות: בשנת 2024 נרשמו כעוזבים את ישראל 82.7 אלף תושבים, וחזרו 23.8 אלף תושבים. הרישום מתבצע כעבור שנה מיום העזיבה, כך שמדובר בפועל ביורדי שנת 2023. אלה אכן חדשות רעות ומדאיגות, אבל האם אפשר לייחס אותן ליריב לוין ולשמחה רוטמן?
נתחיל בשאלה פשוטה: מתי האנשים האלה עזבו את ישראל? בלמ"ס הוסיפו להודעה גם גרף של מאזן ההגירה לפי חודשים. מספיק להסתכל בו שני רגעים כדי להבחין בקריסה הדרמטית של הנתונים בחודש אוקטובר 2024, בדיוק שנה לאחר פרוץ המלחמה. דמיינו משיכת חבל שבצידו האחד כל הישראלים שירדו מהארץ, ובצידו השני כל התושבים החוזרים. באותו חודש ארור ירדו מהארץ כל כך הרבה ישראלים, שהחבל נמשך עד מינוס 10,926. לשם השוואה, בתשעת החודשים של המאבק על הרפורמה, המאזן עמד על ממוצע של מינוס 969. במילים פשוטות, המלחמה גרמה לאפקט של יותר מפי עשרה בירידה מהארץ.
אבל הי, אתם בטח אומרים, הגרף גם מראה שבשנה שלפני כן הייתה דווקא הגירה חיובית לישראל. לפחות את המעבר להגירה שלילית אפשר לייחס לחוק צמצום עילת הסבירות. אז זהו, שזה יותר מורכב. שנת 2022 (הכול נרשם בדיליי של שנה, זוכרים?) הייתה שנה חריגה מאוד עם מאזן הגירה חיובי. למה? ובכן, במרץ 2022 פלשה רוסיה לאוקראינה והביאה בין השאר לגל עלייה לישראל במספרי שיא מתחילת המילניום. בשנת 2022 הגיעו ארצה כמעט 75 אלף עולים, פי שלושה ממספרם בשנה שלפניה. 86% מהם הגיעו ממדינות ברית המועצות לשעבר, כשבשנים רגילות הם בערך חצי.
ואותם עולים גם נוטים לרדת. כבר באותה שנה ירדו 17 אלף מהם. וכשבוחנים את הפרופיל של אלה שירדו מהארץ בשנת 2022 מגלים שמרביתם, כ־59%, היו ילידי חו"ל, רובם המוחלט מרוסיה ואוקראינה. במילים אחרות, ישנה תופעה של פליטים מהמלחמה במזרח אירופה שנכנסו לארץ על פי חוק השבות, והשתמשו בה כקרש קפיצה להגירה למדינה אחרת, או החליטו לחזור לארצם.
את הנקודה הזאת פספסו לחלוטין כמה כלי תקשורת בחודש ספטמבר האחרון, כאשר בלמ"ס פרסמו כי 55 אלף ישראלים נרשמו כעוזבים בשנת 2023. הכותרת בדה־מרקר הייתה "ותודה ליריב לוין: זינוק של כ־50% במהגרים לחו"ל ב־2023". מתן חודורוב בערוץ 13 טען ש"זהו אישוש ראשוני לתחושה הרווחת בקרב צעירים ממעמד הביניים, שרבים מסביבנו עוזבים. חשיפת נתוני הרילוקיישן האמיתיים, עשויה לעורר דיון ציבורי בסיבות להגירה ובקשר שלה לתחושת 'המחנק הדמוקרטי' או גורמים אחרים".
כמה גולשים ניסו להעיר שמדובר בנתונים הנוגעים בכלל לשנת 2022, בתקופת בנט־לפיד, ושהפרופיל הסוציולוגי של רוב העוזבים לא בדיוק מתאים לישראלים הוותיקים והמשכילים שנואשו מהמצב הפוליטי. אבל ללא הועיל. העיתונאים התפתלו קצת, שינו משפט פה או שם, אבל הקפידו לשמור על המסגור: קפיצה בירידה מהארץ בגלל יריב לוין. לא נורא אם הנתונים לא מגבים את הטענה.
עד שלא יפורסמו נתונים לגבי זהות היורדים, אין לדעת אם מדובר בתופעה של ישראלים ותיקים ומלאי ייאוש, או בפליטים שהגיעו לכאן ודילגו הלאה
האם זה אומר שאין שום בעיה של ירידה מהארץ בעקבות הרפורמה המשפטית? לא, ודאי שלא, ובטח שאי אפשר לקבוע את זה מהנתונים שבידינו. אדרבה, מנתונים שפרסמה למ"ס עולה שבמהלך המחצית הראשונה של 2023, ימי שיא המאבק, אכן היה זינוק של עשרות אחוזים בנתוני הירידה מהארץ. בחודש ינואר 2023 הוצגה הרפורמה לראשונה, ובאותו חודש עזבו את הארץ לטווח ארוך 5,400 ישראלים, לעומת 2,400 בינואר בשנה הקודמת. וכך בכל חודש עד יולי, שנת 2023 הבריחה מכאן יותר אנשים מאשר בחודשים המקבילים אשתקד.
אז דה־מרקר דווקא צדקו? יריב לוין הבריח אותם? גם את זה אי אפשר לקבוע בוודאות. ראשית, בלמ"ס כתבו שמדובר בנתונים "ארעיים" שעוד עשויים להשתנות. ועד שלא יפורסמו נתונים לגבי זהות אותם יורדים, אין לדעת אם מדובר בתופעה של ישראלים ותיקים ומלאי ייאוש, או בפליטים שדילגו הלאה. שימו לב שהגרף מראה כי בחודשים האחרונים של 2022, עוד טרם השבעת הממשלה, עזבו את הארץ יותר ישראלים מאשר בכל המחצית הראשונה של 2023. יתכן שזה קשור לגל עלייה נוסף מרוסיה שהתרחש בעקבות ההכרזה על גיוס חובה שם בספטמבר 2022. וכן, ייתכן שזה קשור דווקא לממשלה בישראל.
מה שבטוח הוא שלנתונים לא אכפת מהאג'נדה שלכם. בואו נסכם מה אנחנו יודעים בוודאות: בשנת 2023 היה זינוק גדול במספר היורדים מהארץ. עיקר האפקט בחודש אוקטובר שבו פרצה המלחמה, אך הוא קיים בצורה חלשה יותר גם בחודשים שקדמו לה. עדיין אין מידע על המאפיינים של אותם יורדים, אבל כבר למדנו שגל העלייה לישראל בעקבות המלחמה באוקראינה הוביל לתופעה של שימוש בישראל כקרש קפיצה. מי שמשתמש במידע הזה כדי לשכנע שאיומיו לגבי הרפורמה התממשו, סובל מבריחת מוחות.
עלייה בהשקעות
איומים בירידה המונית מהארץ מתלווים תמיד למאבקים ציבוריים. הם נשמעו בהתנתקות, במחאה החברתית של 2011, הרב ש"ך איים ב־1988 ש"כולנו נלך לגלות" אם יגייסו בני ישיבות, הרב עובדיה יוסף השמיע איום דומה ב־2013 ובנו הרב יצחק יוסף איים בכך רק לפני כמה חודשים. הגדילה לעשות ח"כ מאי גולן, שבשנת 2019 בירכה את בנימין נתניהו ליום הולדתו ובישרה לו ש"אני מסתובבת המון בארץ ובעולם, ולנוכח המצב הנוכחי צעירים אומרים לי שהם לא רואים את העתיד שלהם ואת העתיד של הילדים שלהם במדינה הזו, אם אתה לא ממשיך להנהיג את המדינה".
עלו על כולנה המוחים נגד ממשלת ישראל הנוכחית בשנתיים האחרונות, שטוענים כל העת שהאיומים הללו גם מתממשים. הבעיה היא שתמיד אפשר לבדוק את הנושא ברצינות רק בפרספקטיבה של שנה־שנתיים, ואז העניין הציבורי כבר נמצא במקום אחר. במקרה דנן, נשמעו גם איומים נמרצים על הוצאת כספים מהארץ, פגיעה בכלכלה, ובפרט – ירידה דרמטית בהשקעות הזרות בישראל, בעקבות אותה רפורמה משפטית.
והנה, סוף סוף קיבלנו הזדמנות לבחון אותם. בשבוע שעבר פרסם הכלכלן הראשי במשרד האוצר דו"ח שבחן את "ההשקעות הזרות בישראל ובעולם לשנת 2023, לצד נתונים ראשוניים לשנת 2024". ובכן, מתברר שלפי נתוני המאגר, "בשנת 2023 כולה נרשמו עסקאות השקעה זרות בהיקף כולל של כ־32.9 מיליארד דולר, עלייה של כ־40% בהשוואה לשנת 2022 שבה נרשם היקף השקעות כולל של כ־23.5 מיליארד דולר". עיניכם הקוראות, בניגוד להפחדות זרמו לכאן כמעט 10 מיליארד דולר יותר בשנת הרפורמה. עם יד על הלב, ראיתם סיקור בהיקף הראוי של הנתון הזה?
כדי להבין את גודל ההישג צריך לבחון את הנתונים בהשוואה למגמה העולמית. בכל העולם חוו בשנת 2023 ירידה של כ־20% בהיקף ההשקעות, זאת בנוסף לירידה דומה בשנה שלפניה. כל הייטקיסט יספר לכם שמאז שנת 2021 שהייתה שנת שיא השפע, מורגשת ירידה בכמות הכסף שמסתובב, ובמספר המשקיעים שמוכנים לפזר את הונם. האינפלציה הכתה בכל העולם ב־2022 והחלה מגמת צמצום. אז בזמן שמדינה מפותחת ממוצעת חוותה ירידה של 17% בהשקעות הזרות, ישראל הצליחה להשיג עלייה של 40%.
אלא שבטרם יותן האות לפצוח במחולות בבית משפחת רוטמן, מוטב לשים לב עד כמה רעועים הנתונים האלה. מדובר, בגדול, בעסקה אחת ענקית שהטתה את הכף – אינטל חתמה על הרחבת המפעל בקריית־גת בשווי של כ־15 מיליארד דולר. "ללא עסקת אינטל", כותב הכלכלן הראשי, "סך העסקאות בשנת 2023 מסתכם בירידה של כ־24%". למותר לציין שההשקעה של אינטל הוכרזה בעקבות הסכם עם הממשלה כי תיתן לה מענקים תמורתה.
ובכלל, כל מסד הנתונים מתבסס על מספר קטן למדי של אירועים, כאשר שלוש עסקאות גדולות אחראיות לכ־20 מיליארד דולר שזרמו לכאן, מתוך 33 מיליארד בסך הכול. נוסף על אינטל ישנה גם הרכישה ההודית של נמל חיפה, גם היא מידיים ממשלתיות. ובכלל, הדו"ח מציין כי "בכל הנוגע למספר העסקאות שנת 2023 התאפיינה בירידה משמעותית של כ־62%: מספר העסקאות הסתכם ב־1,563, לעומת 2,502 בשנת 2022". כלומר, נכנס יותר כסף זר בסך הכול, אבל היו הרבה פחות מתעניינים מאחוריו.
למה זה קרה? צריך לומר שגם כאן זו חלק ממגמת ירידה קבועה במספר העסקאות מאז שנת 2021. והדו"ח קובע כי "ניתן לייחס את הירידה במספר העסקאות לחוסר הוודאות הגלובלי בשנה האחרונה וכן לחוסר היציבות הפוליטי והחברתי בישראל במהלך השנה, לצד מלחמת חרבות ברזל שפרצה ברבעון האחרון של השנה". ואכן, חודשים אוקטובר־דצמבר של שנת 2023 היו הרבעון החלש ביותר בהשקעות זרות בארבע השנים האחרונות. פעם נוספת מתברר שעם כל הכבוד למחלוקת הפנימית בישראל, המלחמה ייצרה אפקט משמעותי בהרבה.
באופן משונה, נתוני משרד האוצר סותרים את נתוני ה־OECD שלפיהם ב־2023 חלה דווקא ירידה של כ־29% בסך ההשקעות הזרות שנכנסו לישראל. אולי כדי לספק למי שאיימו על הישראלים בצניחה בהשקעות הזרות כותרת להיאחז בה. אלא שהכלכלן הראשי מציין כי גם אצל ה־OECD "עיקר הירידה מושפע מנתוני הרבעון הרביעי של שנת 2023, על רקע מלחמת חרבות ברזל שפגעה בפעילות הכלכלית". נתונים ראשוניים מתחילת שנת 2024 מצביעים על עלייה בשווי ההשקעות הזרות לעומת 2022 אך ירידה ביחס ל־2023 עם עסקת אינטל הענקית. מספר העסקאות נמצא גם כן בהתאוששות.
לסיכום, בשנת הרפורמה המשפטית צמחו ההשקעות הזרות בישראל ב־40% וכללו כמעט 10 מיליארד שקלים יותר מאשר בשנה שלפניה. הנתונים מושפעים מאוד מעסקאות קצה גדולות, אך גם הירידה שנמדדה על ידי ה־OECD מיוחסת למלחמה ולא לרפורמה. אני ממליץ בחום לחפש בגוגל את המילים "ירידה בהשקעות הזרות" ולראות עשרות כותרות הפוכות לחלוטין שהוצפנו בהן בשנתיים האחרונות.
באופן אישי אני מחבב את הסרטון שפרסם ח"כ יאיר לפיד ב־29 בינואר 2023: "תדמיינו ככה", הוא פתח, "יש חדר ישיבות גדול, יושב בו משקיע ענק שמשקיע מאות מיליונים או מיליארדים בכל העולם, והוא בוחן השקעה בישראל. הוא קורא לאנליסט שלו, האנליסט שלו הוא אדם שמנתח את הסיטואציה. 'תגיד, ישראל בימים אלה, זה מקום שכדאי להשקיע בו?' והוא אומר לו 'לא'".
"למה לא?" המשיך ראש האופוזיציה, והשיב בשם האנליסט הבדיוני: "יש אי יציבות שלטונית, יש ממשלה כאוטית, יש קיצוניים בשלטון ויש בלגן עצום במערכת המשפטית – ואם מישהו ידפוק אותנו לא יהיה מי שיגן עלינו". ואז מגיעה שורת המחץ של לפיד: "אז תשקיע בסינגפור". ובכן, משקיעים מסינגפור, מדינה לא דמוקרטית, הזרימו 81 מיליון דולר לישראל בהשקעות במהלך שנת 2023.
