פרשן ynet לענייני העולם הערבי, ד"ר ירון פרידמן, כתב את המילים הללו תחת הכותרת המבטיחה "חיזבאללה של תימן בהתרסקות": "כעת מתקיים מצור ימי על חודיידה ויבשתי על הבירה צנעא. לאחר המלחמה בשתי הערים יבוא תורה של בירת החות'ים סעדה בצפון, בקרב ההישרדות האחרון שלהם. לחות'ים סיכוי קלוש להחזיק מעמד, ונפילתם אינה אלא עניין של זמן, ככל הנראה חודשים".
הדברים הללו פורסמו בדצמבר 2017, שלוש שנים אחרי פרוץ מלחמת האזרחים בתימן, שבה הצליחו החות'ים להשתלט על מוקדי כוח מרכזיים במדינה, כולל נמלים חשובים ועל הבירה צנעא. המצור על תימן כמעט הצליח אז לשבור את החות'ים, ולהשיב את השלטון התימני הלגיטימי על כנו. קואליציה חזקה ונחושה, שהורכבה בעיקר ממדינות ערב הסוניות המתונות בראשות סעודיה ואיחוד האמירויות ובסיוע אמריקני, הייתה כפסע מלשבור את מפרקתו של הגידול השיעי האלים שצמח מתחת לאפם של הסעודים ואיים על יציבותם ויציבות האזור בכלל.
אבל אז המצור קרס. האם זה קרה כי לסעודיה נגמרו המשאבים? האם איחוד האמירויות החליטו שהחות'ים הם למעשה אוהבי אדם? האם החות'ים עצמם שינו משהו בהתנהלותם? לא. מה שקרה הוא שהחלה הפצצת שטיח של תעמולה מתוחכמת, חלקה בהכוונה איראנית, שהציגה לעולם את תימן המסכנה והרעבה, והאשימה כמובן את המצור האכזרי ולא את החות'ים.
הסיסמה היעילה ביותר שהופצה ברחבי תבל הייתה: "המדינה העשירה בעולם מרעיבה את המדינה הענייה בעולם". העשירה ביותר היא כמובן סעודיה, הענייה ביותר תימן, והנה לכם מסר פשטני, קליט ויעיל שמניע לפעולה כל סטודנט פרוגרסיבי משועמם במערב שרוצה להרגיש שהוא אדם טוב. התקשורת הצטרפה למאבק, ובעיתונות הליברלית במערב פורסמו אינספור כתבות שכיכבו בהן תמונות קשות של ילדים תימנים רזים כשלד.
גם חלקים בתקשורת הישראלית, רחמנית בת רחמנית, השתתפו בחגיגה כאידיוטים שימושיים, ופמפמו את המסר. בדבר, אתר החדשות של ההסתדרות הכללית, פורסם בשלהי 2017: "הארגון 'הצילו את הילדים' מסר שהמצור שהטילה סעודיה על תימן יחריף את שיעור התמותה. לפי ההערכות הארגון, כ־50 אלף ילדים מתו מתחילת השנה"; כותרת בוואלה סיפרה על "130 מתים מדי יום – ילדי תימן לא שורדים את הרעב והמחלות". באתר השמאל שיחה מקומית פורסם ב־2018 מאמר שטען כי "בתימן מתרחש אסון הומניטרי מהגרועים והקשים שידע העולם. כמיליון ילדים נמצאים בסכנה מיידית למוות מרעב, ואלפים רבים כבר מתו"; ב־ynet פורסם באותה השנה טור שכותרתו "בן סלמאן, רוצח המונים", ובו הואשם שליט הממלכה ב"הרג המוני שמובילה סעודיה בתימן".
כמובן, איך אפשר בלי שופר השמאל העולמי בישראל, הארץ. הייתה לו סדרת כותרות בשנתיים הקריטיות ההן. "האו"ם: תימן עלולה לסבול מהרעב הקשה ביותר זה מאה שנה אם הפצצות סעודיה יימשכו"; "האו"ם: מיליונים ימותו מרעב אם סעודיה לא תסיר את המצור שהטילה על תימן"; "במערכה בין סעודיה לחות'ים, ילדי תימן משלמים את המחיר – וגוועים"; "האו"ם מזהיר: סעודיה מבצעת פשעים נגד האנושות בתימן".
התועמלנים ניצחו. המצור הוסר בחלקים עד שנגוז כליל, והחות'ים נשמו לרווחה. מאז ועד היום, בזכות הסרת המצור, איראן הייתה יכולה בשקט ובשלווה לצייד את השיעים הרוצחים מתימן בנשק מתקדם שמכוון בימים אלה נגד ישראל. היא גם ציידה אותם, כמובן, בכל מה שצריך כדי להדק את לפיתתם בתימן המסכנה. ומה מצב הילדים הרעבים במדינה הענייה כיום? אה, זה כבר הרבה פחות מעניין את השמאל העולמי, אחרי שהצליח מסע התעמולה נגד סעודיה והאמירויות.
את הנעשה אין להשיב. הטמטום של השמאל העולמי – שמתומצת במשפט Strong is Wrong, "החזק הוא הטועה" – גורם להגנה אוטומטית על כל חבורת רוצחים שפלה רק כי היא ענייה וחלשה, וגם בתימן הוא גרם לכניעת הצודק והחזק, כשהחלש והרע היה על סף שבירה. את פירות הביאושים של איוולת השמאל הזו אנחנו אוכלים היום באמצעות ביקור בממ"ד מדי לילה כמעט.
יהיה בלתי נסלח אם לא נלמד את הלקח לגבי מה שקורה אצלנו. התבנית אותה תבנית: מדינה חזקה ועשירה (ישראל) מטילה מצור על ארגון טרור אסלאמי שמאמלל את אזרחיו, רוצח את שכניו המתונים ומאיים על קיומם של חיים שלווים באזור. השמאל העולמי והמקומי רואה באויב הזה את החלש והמסכן שצריך לרחם עליו.
כרגע, התוצאה היא שוויון. השמאל מצליח משום שאספקה אינסופית כמעט נכנסת לרצועה ומגיעה לחמאס, למרות שברור לכולם שהתושבים המסכנים האמיתיים ברצועה לא נהנים מהאספקה הזו. לשמאל זה לא ממש משנה. הכנסנו משאיות, המצפון התמרק. מצד שני, ממשלת ישראל עדיין עומדת בלחץ, ולא מוכנה להפסיק את המלחמה הצודקת ביותר שנכפתה עלינו בכל שנות קיומנו.
כל מי שמדבר על כך שכבר אין מה לעשות ברצועת עזה מוזמן לנסות ולהסביר איך רק בשבוע הזה חוסלו ונשבו מאות מחבלים בצפון הרצועה, איך בכל יום במהלך השבוע נורו רקטות מעזה לעבר ישראל, ואיך מספר המחבלים בעזה רק עולה עם עודף של מתגייסים חדשים, כי האוכלוסייה שם ברובה כנראה לא למדה את הלקח ומעוניינת לחזור על טבח 7 באוקטובר ברגע שתוכל.
לא ברור אם אלברט איינשטיין אחראי לביטוי "טיפשות היא לחזור על אותה הטעות שוב ושוב". את הטעות שהעולם עשה בתימן עם הסרת המצור אסור למדינת ישראל לעשות בעזה. עד הניצחון.
