הפיגוע בניו אורלינס בשבוע שעבר זעזע את ארצות הברית. אבל למרות שהיא קרתה מעבר לים ולא דווקא כוונה כלפי יהודים, הם מהווה הזדמנות לישראל להדגיש את המלחמה המשותפת בטרור.
הטרור, בבסיסו, הוא פחד. המחשבה שאם פיגוע טרור יכול להתרחש ללא התראה בניו אורלינס בליל השנה האזרחית החדשה, אז הוא יכול לקרות גם בטיימס סקוור היום או מחר, וביום שאחרי – בכל מקום בארה"ב, משרה בקרב האמריקנים תחושה עמוקה של פגיעות. זה אותו פחד ממנו ישראלים סובלים במשך עשרות שנים. זוכרים את השנים בהן תושבי ירושלים ותל אביב נמנעו מלעלות לאוטובוס מחשש שהוא יתפוצץ? זהו טרור בצורתו האישית והנפוצה ביותר.
ישראל צריכה לנצל את ההזדמנות הזו כדי לשדר מסר ברור: הטרור שארה"ב חווה דומה לזה שישראל התמודדה איתו באופן קבוע במשך שנים רבות. המלחמה שישראל נלחמת היא לא רק שלה; זוהי מלחמת העולם החופשי כולו, מאבק משותף נגד אידיאולוגיה של שנאה. המערב חייב להבין שהמאבק של ישראל בטרור הוא גם הגנה על הערכים והביטחון של כל המדינות החופשיות.
אסטרטגיות ההרתעה המסורתיות כבר לא רלוונטיות
הרעיון של "השמדה מובטחת בשני הצדדים" שמר על יריבות גלובלית במהלך המלחמה הקרה. שני הצדדים הבינו שהסלמה תוביל להשמדה הדדית, ואף אחד מהם לא היה מוכן לשלם את המחיר הזה. הטרוריסטים של היום, לעומת זאת, פועלים תחת דפוס חשיבה אחר לגמרי. עבור רבים מהם, המוות אינו גורם מרתיע אלא מטרה – דרך לכבוד, לתפארת, ועל פי אמונתם – לשכר נצחי.
ההבדל התרבותי הזה הוא עמוק. קחו לדוגמה את האמהות הפלסטיניות שחוגגות בפומבי את מות בניהם כקדושים או את לוחם חמאס שהתקשר להוריו לאחר שהרג 10 ישראלים, ועורר דמעות שמחה ממשפחתו. אלו לא מקרים בודדים אלא השתקפויות של אידיאולוגיה שמעריכה מוות יותר מאשר חיים.
חוסר הפחד בקרב אנשים כאלה מבטל את אסטרטגיות ההרתעה המסורתיות. הוא מדגיש את האתגר הייחודי והמחריד שעמו מתמודדת ישראל: מאבק בהלך הרוח המפאר אלימות ומות קדושים. המערב, במיוחד האמריקנים, חייב להבין את ההבדל המהותי הזה כדי להבין מדוע המאבק של ישראל מהדהד ברחבי העולם.
ישראל צריכה להשמיע את טענותיה לעולם, במיוחד ברגעים שבהם הטרור פוגע במדינות אחרות. המסר הוא פשוט: ישראל נלחמת לא רק כדי להגן על עצמה אלא כדי להגן על העולם המערבי כולו. אותם כוחות שמאיימים על ישראלים באוטובוסים, בבתי קפה או בביתם, הם אלה שמעוררים פחד בניו אורלינס ומחוצה לה.
המאבק בטרור הוא מאמץ משותף. על ידי טיפול בקשרים אלה בתקופות של טרגדיה עולמית, ישראל יכולה לטפח הבנה עמוקה יותר של מצוקתה ותפקידה כבעלת ברית קריטית במלחמה העולמית בטרור.
האירועים האחרונים בארה"ב הם תזכורת קודרת לכך שלטרור אין גבולות. לישראל יש את ההזדמנות – ואולי את החובה – לערוך הקבלות בין החוויות שלה לבין אלו של אומות אחרות המתמודדות כעת עם אותם פחדים. בכך תוכל ישראל לחזק את קשריה עם המערב ולחזק את הדחיפות של חזית מאוחדת נגד טרור וקיצוניות.
